3 המלצות להפחתת הסיכון לאלצהיימר

מחלת הדמנציה, בעברית שיטיון, היכולה להתבטא בצורה של אלצהיימר, שכיחה בקרב בני הגיל השלישי וגורמת לפגיעה קשה באיכות חיי המטופל. הפגיעה באה לידי בטוי בתחומים רבים, הן ביכולת הקוגניטיבית והן ביכולת התפקודית.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו 

מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון בכלל ומחלת האלצהיימר בפרט. עיקרי הממצאים בתחום זה נוגעים לשימוש בתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תזונה ופעילות גופנית. פעילות אינטלקטואלית, קשרים ורשתות חברתיות והתנדבות נחקרו גם הם כאמצעיי מניעה אפשריים אך הבסיס המחקרי בתחומים הללו דל יחסית.

עוד כתבות במדור 60 פלוס:

מחקר: חגגתם 60? כוס בירה ביום תשפר הזיכרון

סופר שייק: 3 מתכוני שייק נגד מחלות ודלקות

למה התעמלות בגיל מבוגר - טובה עבורכם?

יתר לחץ דם

במחקרים נמצא קשר חיובי בין יתר לחץ דם וירידה קוגניטיבית בכלל, וביחוד קשר בין יתר לחץ דם ודמנציה וסקולרית. לצד זה הממצאים לגבי קשר בין יתר לחץ דם ומחלת האלצהיימר פחות חד משמעיים.

במחקרים שבדקו השפעת טיפול ביתר לחץ דם על ירידה קוגניטיבית ודמנציה נמצא כי הפחתה משמעותית בערכי לחץ דם הייתה קשורה לשמירת התיפקוד הקוגניטיבי. ושוב, העדויות לגבי הקטנת הארעות דמנציה פחות מובהקות.

סוכרת

מחלת הסוכרת קשורה בעליה בסיכון לפתח ירידה קוגניטיבית וכן דמנציה. בסקירה של מאמרים נמצא שסוכרת מעלה את הסיכון ב 50-100% לפתח מחלת אלצהיימר וכן מעלה את הסיכון ב 100-150% לפתח דמנציה וסקולרית.

מחקר אחר מצא קשר בין רמות גבוהות של סוכר בדם לבין אטרופיה של ההיפוקמפוס, ממצא הקשור במחלת האלצהיימר. בנוסף, נמצא כי רמות גבוהות של סוכר בדם גם מעלות סיכון לפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה בחולים שלא סובלים מסוכרת. איזון רמות הסוכר ואיזון הסוכרת, יכול להיות קשור בשיפור היכולת הקוגניטיבית.

עישון

עישון בקרב בני גיל הזהב קשור בהופעה של ירידה קוגניטיבית וכן בהדרדרות קוגניטיבית מהירה. ידוע היום כי גם עישון בקרב צעירים מעלה את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית.

בבני גיל הזהב העישון מעלה את הסיכון לפתח דמנציה מסוג אלצהיימר, דמנציה וסקולרית ודמנציה בכלל. לכן, המנעות מעישון ו/או הפסקת עישון יכולים להוות גורם למניעה של דמנציה וירידה קוגניטיבית.

פעילות גופנית במיוחד אחרי גיל חמישים כמניעה(צילום: shutterstock)

תסמונת מטבולית

בתסמונת המטבולית, הכוונה לגורמי סיכון קרדיווסקולרים, כולל השמנת יתר, יתר לחץ דם, תנגודת לאינסולין, וכן דיסליפידמיה. התסמונת המטבולית קשורה בעליה בסיכון למחלה קרדיווסקולרית ולתמותה כוללת. הסיכון למחלת האלצהיימר גבוה יותר באנשים הסובלים מהתסמונת המטבולית. כך, שטיפול בגורמי הסיכון, קשור בהפחתת הסיכון לפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה.

דיאטה ים תיכונית ושמן דגים

הענות גבוהה לדיאטה ים תיכונית קשורה להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית. בעבודת תצפית נמצא כי בין משתתפים עם הענות גבוהה לתזונה זו פחת הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר לכמחצית.

הגישה החדשה שמצאה את הקשר בין תזונה להפרעה קוגניטיבית מתייחסת לדפוסי תזונה יותר מאשר למרכיב תזונתי זה או אחר. כך צריכת מזון העשיר בחומצות שומן אומגה 3 וכן אומגה 6, ויטמין E, חומצה פולית, ויטמין B12, ומכיל כמות נמוכה של חומצות שומן רוויות, קשורה בסיכון נמוך לפתח דמנציה בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט.

תזונה מומלצת זו מתבטאת בצריכה גבוהה של דגים, עוף, עגבניות, אגוזים, ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות עליים ירוקים כהים, פירות וצריכה נמוכה של מוצרי חלב עתירי שומן, בשר אדום, בשר מאיברים פנימיים וחמאה.

אלכוהול

נמצא כי שימוש מתון באלכוהול יכול לתרום למניעת דמנציה בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. למען הסר ספק, שימוש מתון הינו מנת אלכוהול אחת ליממה, עד 50 סמ"ק, יין אדום.

עוד נמצא כי עישון בשילוב עם צריכה מוגזמת של אלכוהול מגביר את הירידה הקוגניטיבית והסיכון לפתח דמנציה. עוד נמצא כי עישון בשילוב עם צריכה כבדה של אלכוהול קשור בהדרדרות קוגניטיבית מהירה.

פעילות גופנית

אנשים שעסוקים בפעילות גופנית בעוצמה גבוהה הם בעלי סיכון נמוך של כ 38% לפתח ירידה קוגניטיבית במהלך מעקב. 

אם כי גם פעילות גופנית בעוצמה נמוכה עד בינונית מקנה הגנה מסויימת מפני ירידה קוגניטיבית.

אין גישה טיפולית למניעה יש המלצות

כאמור, מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת דמנציה. אולם כיום אין עדיין גישה טיפולית כלשהיא שיכולה להבטיח מניעה של מחלת האלצהיימר.

הגישה הקיימת כיום הינה של איתור גורמי סיכון מחד כדוגמת יתר לחץ דם, סוכרת, עישון וכן התסמונת המטבולית וטיפול קפדני בהם ומאידך שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן.

מבין הגורמים שנחקרו עד היום, פעילות גופנית בצד תזונה הולמת נראים כנושאים בחובם פוטנציאל למניעה של שיטיון.

מתוך המחקרים והעבודות השונות ניתן לגזור שלוש המלצות לחיים בריאים וירידת הסיכון לחלות באלצהיימר:

המלצה ראשונה: תזונה הולמת, כגון דיאטה ים תיכונית ודומותיה, מומלצת כשגרת חיים וכדרך למניעת שיטיון.

המלצה שניה: פעילות גופנית מומלצת בכל גיל ובפרט אחרי גיל חמישים. יש לפעול על פי הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה בנוגע לכמות, תיזמון ועוצמת הפעילות הגופנית.

המלצה שלישית: איתור גורמי סיכון קרדיו־ווסקולרים וטיפול קפדני וראוי בהם, מומלץ בעיקר באוכלוסיה המבוגרת כחלק ממניעת שיטיון.

בהתאמה עם המלצות תתי הוועדות בכנס ההסכמה הלאומי לשנת 2011, בנושא הערכה קלינית של חולי שיטיון, מניעת שיטיון וכן טיפול תרופתי ולא תרופתי במחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות.

הכותבת הינה המנהלת הרפואית של האגף הגריאטרי בבית החולים לניאדו בנתניה