כמה עובדי קבלן ברשויות? לממשלה אין מושג

לממשלה אין מעקב אמין או אף יכולת ליצור מאגר מדויק של מספר עובדי הקבלן העובדים ברשויות המקומיות, כך עולה ממחקר חדש שערך מרכז המידע והכנסת, לבקשתו של ח"כ איציק שמולי (העבודה).

כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

חדש: עולים ידעו במה יעבדו לפני העלייה

הסכם קיבוצי: מה הזכויות המגיעות לעובדים?

בניסיון למנוע שביתה: לפיד קורא לדיון עם ההסתדרות

מנתוני המחקר עולה כי משרד הפנים, הממונה על הרשויות המקומיות בישראל, אינו אוסף נתונים על העסקה לא ישירה ברשויות המקומיות. גם באגף הבכיר לתאגידים עירוניים, העוסק בהסדרה ופיקוח של מגזר התאגידים העירוניים אין נתונים על עובדי הקבלן וכך גם באגף כוח אדם ושכר, האחראי לקביעת מדיניות השכר והסכמי העבודה לכלל עובדי הרשויות המקומיות בישראל.

על פי המחקר, הרשויות המקומיות אינן מבצעות מעקב שוטף אחר מספר עובדי הקבלן הנמצאים בשטחן. איסוף נתונים בנושא מצריך פניות פרטניות אל גורמים מרובים, שפעמים רבות סותרים אחד את השני, בהתאם לידע שיש ברשותם או תפישת עולמם המשפיעה על תשובתם לשואל.

ברוב המקרים מצבת העובדים של חברות הקבלן כוללות את העובדים במשרה מלאה בלבד (ארכיון)(צילום: גיל יוחנן)

החוקרת נטע משה מצאה כי רק ל-8 רשויות מקומיות מתוך 257 רשויות מקומית בסה"כ יש את היכולת למסור נתונים לגבי מספר עובדי הקבלן שהן מעסיקות , וגם זאת בתחומי העסקה חלקיים בלבד (לדוגמה: רק 8 רשויות סיפקו מידע על מספר עובדי הקבלן כעובדי הוראה, 2 על מספר עובדי הקבלן כמהנדסים ו-5 רשויות על מספר עובדי הקבלן כעובדים סוציאליים).

עיריית ירושלים: הדבר דורש השקעה אדירה

כאשר ניסה הממ"מ לאסוף נתונים אמינים, הוא פנה ל-30 רשויות שונות, וקיבל תשובה חלקית, אם בכלל, מכולן. הרשויות התייחסו רק לחלק מהתאגידים העירוניים או רק חלק מהמקצועות. עיריית ירושלים למשל, השיבה כי "יש קושי רב לאתר את כלל הנתונים מאחר והדבר דורש השקעת משאבים אדירים" ועיריית באר שבע השיבה שרוב הנתונים "אינם נמצאים בידי הרשות".

לגבי נתונים מחברות עובדי הקבלן לגבי מספר המועסקים אצלם כותב הממ"מ - "קשה לאסוף נתונים על העסקה לא ישירה בהיקף משרה חלקי או בהעסקה שעתית, שכן ברוב המקרים מצבת העובדים של חברות הקבלן כוללות את פרטי ההתקשרות של העובדים במשרה מלאה בלבד. סיבה נוספת היא, שחברות הקבלן מחזיקות פעמים רבות רק נתונים לגבי העובדים והספקים המתקשרים עימן באופן מתמשך וקבוע, אך חלק גדול מההעסקה של עובדי הקבלן נעשית, מעצם הגדרתה, באופן לא רציף .

עוד מפורט, כי סיבות תקציביות מובילות את הרשויות המקומיות לבחור בהעסקה לא ישירה. על פי המחקר העיריות נסמכות בפעילותן, בין היתר, על תקציבים שאינם קבועים, למשל תקציבי פעולה ממשרדי הממשלה או מגורמים חיצוניים אחרים לפרויקטים ייחודיים, תקציבים המתבססים על הכנסות שאינן קבועות ותרומות. בחלק מהרשויות משתמשים בתקציבים שמקורם בפעילות העסקית של החברות העירוניות (ובהן החברתיות הכלכליות), וגם הם נתונים לשינויים.

הפעולות והפרויקטים שמבוצעים במימון תקציבים אלו אינם קבועים מטבעם. בנסיבות אלו הרשויות מעוניינות לשמור לעצמן את האפשרות לצמצם או לבטל את הפעילות, בהתאם להמשך העברת המימון מהגורם החיצוני. סיבה תקציבית נוספת היא צמצום עלויות על ידי רכישות שירותים מחברות שמתמחות במתן השירותים. לדוגמה, שירותי ניקיון, אבטחה ושמירה,שנרכשים על ידי רשויות מקומיות וכן על ידי משרדי ממשלה וחברות פרטיות מאפשרים לרשות לרכוש במרוכז שירותים במחירי מכרז שנקבעים מראש, ועל פי רוב להפחית את עלויותיהם.

בתגובה על ממצאי הדוח אמר שמולי כי "יותר מדי שנים החברה הישראלית מדמיינת שתופעת עובדי הקבלן היא משהו רחוק שמתרחש רק בשולי החברה, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מקצועות נקלעים לתופעה המכוערת הזאת שמתחילה לשרוף גם למעמד הביניים ברגליים. במקום להמשיך ולהסיט את המבט הצידה כשמדברים על עובדי קבלן, הדו"ח החמור הזה מציב מראה מול הפרצוף של כולנו וקובע שלממשלה ולרשויות המקומיות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אין שליטה במה שקורה בשטחן.

לדבריו, "העובדה שאין כמעט שום מידע זמין ומהימן שנאסף באופן שיטתי מקשה על התמודדות מול התופעה ומלמד יותר מכל, עד כמה מדובר בעניין שולי מנקודת מבטה של הממשלה. שכן, מדוע לטפל בתופעת העובדים העניים אם אפשר להמשיך לזרוק סיסמאות ריקות שעבודה מוציאה מעוני".