"אימא מושפלת, הילדים משלמים". עלייה באלימות במשפחה

26 ילדים חיים במקלט לנשים מוכות של ויצו. הם מסדרים את השולחנות לקראת ארוחת הערב, משחקים יחד ויוצרים עבור המתבונן מהצד מעין מראה מנחם, אך הם אינם "מעגל שני" לאלימות נגד אמהותיהם, אלא קורבנות נוספים לתקיפה. "הילדים כאן משלמים את המחיר הכבד על מעשי האבות שלהם", הסבירה חנה קנטורר, מרכזת קשרי הקהילה במקום.

הגענו למקלט, שאת מיקומו לא ניתן לחשוף, מעט לפני יום המאבק באלימות נגד נשים, שיצוין היום (יום ג'). נשים רבות בישראל סובלות מהתעללות פיזית ונפשית, ובשנה האחרונה נרצחו עשר נשים על ידי בני זוגן. 12 נשים חיות במקלט האמור לאחר שהערכת גורמי מקצוע מטעם המדינה קבעה כי הן נתונות לסכנת אלימות וכי חלקן חשופות לסכנת רצח.

חלק מאותן נשים היו יכולות להיות חלק מהסטטיסטיקה הרצחנית, אם מישהו היה יודע היכן הן. וזהו רק מקלט אחד מ-14 מקלטים לנשים מוכות, שבהם שהו בשנה האחרונה 641 נשים ו-932 ילדים. לא פחות מ-54 נשים לא התקבלו למרכזים עקב מחסור במקום.

המקלט ונשותיו. "את הופכת לאדם חלש ומפוחד"(צילום: גיל יוחנן)

עדויותיהן חושפות צוהר למקום שבו "אישה מרגישה קטנה, מושפלת, לא קיימת", כהגדרת ש'. היא שוהה במקלט כבר שמונה חודשים עם שני ילדיה הקטנים - לאחר 6 שנות התעללות נפשית ופיזית. "אצלי זה בא לידי ביטוי בקללות יום-יומיות - 'מטומטמת' ו'חולת נפש'. זה לא פחות קשה ממכות פיזיות, וזה משאיר בך סימנים. בסוף את מתחילה להאמין בזה, את הופכת לאדם חלש ומפוחד. כשזה הגיע לאיומים בשבירת עצמות הבנתי שאני חייבת לקום וללכת", סיפרה.

היא מגיעה משכבה חברתית מבוססת, הייתה מנהלת בכירה וניהלה גם עסק עצמאי. "אנשים מקשרים התעללות עם עוני ומצוקה, אבל זה ממש לא המצב, זה נוגע בכולם", הדגישה. "הנשים פה אמיצות מאוד", הסבירה רינת לאון לנגה, מנהלת המקלט. "הן נקרעות מהסביבה הטבעית שלהן: משפחה, עבודה וכל מה שהרכיב את חייהן. משמעות ההחלטה עבור חלקן היא בריחה כל החיים".

"אישה מרגישה קטנה, מושפלת". ש', שוהה במקלט 8 חודשים(צילום: גיל יוחנן)

עלתה מאתיופיה, "שבויה" בידי בעלה הישראלי(צילום: גיל יוחנן)

26 ילדים חיים במעון(צילום: גיל יוחנן)

א' מהפזורה הבדואית היא אחת מאותן נשים. "מאז שאת ילדה קטנה, מקובל שהאישה היא חפץ שעובר בירושה מהאב לאח ולבעל", סיפרה. "מחנכים את הגברים שלנו שלאישה אין רצונות משלה. היא כאן כדי לשרת, ואם היא לא עושה את זה צריך להרביץ: חניקות, אגרופים ודחיפות, כדי שתלמד לפחד ולהיות צייתנית". לדבריה, "מי שיוצאת ממציאות כזאת היא כמו ניצולת מלחמה. את חיה בפחד קבוע שלא ירצחו אותך. אם עשיתי בעבר משהו שבייש לדעתם את 'כבוד המשפחה', מישהו יכול להתעורר גם בעוד שנים ולהרוג אותך". 

"הכי קשה זה הפחד לעזוב"

לבד מההתעללות הפיזית והנפשית, יודעות חלק מהנשים גם "תקיפות כלכליות-אזרחיות". ר', בת 30 שהגיעה ארצה מאתיופיה בעקבות בעלה הישראלי, נותרה "שבויה" בידיו לאחר שעצר את תהליך האזרוח שלה והותיר אותה ללא זכויות רפואיות וסוציאליות. היא שוהה במקלט עם שלושת ילדיה הקטנים ומתארת עבר רצוף אלימות. "בכל פעם שהוא היה במצב רוח רע, זה הגיע לאגרופים ולהשפלות. ברחתי למקלט וחזרתי כשהוא הבטיח להשתנות. הוא קרע את הדרכון שלי ואמר: 'אני אקח את הילדים, לא תראי אותם לעולם. את תשלמי על מה שעשית'". היא חיה כך במשך כעשור, עד שאזרה אומץ. "הכי קשה זה הפחד לעזוב, אבל אתן חייבות לעשות את זה ולשרוד, גם בשביל הילדים. כשתעשו את זה לא תבינו איך הסכמתן לחיות ככה", קראה לנשים אחרות.

14 מקלטים ישראליים - בהם שניים לנשים ערביות, שניים לחרדיות ושניים מעורבים - מספקים הגנה ומנסים להשיב לשוהות את האמונה בכוחן בעזרת טיפול פרטני וקבוצתי. "המטרה היא לשקם אותן", הוסיפה לאון לנגה, והודתה כי כשליש מהנשים חוזרות לחייהן הקודמים - ולהתעללות. אישור הצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון (מרצ), המבטיחה מענק של כ-10,000 שקלים לנשים עם יציאתן מהמקלט, "אינו מספיק. המדינה צריכה לעשות יותר כדי לסייע להן כלכלית", הסבירה.

ויצו: עלייה במספר תיקי האלימות

18,912 תיקי אלימות נפתחו השנה עד אוקטובר, ובמשטרה מעריכים כי עד סוף השנה יגיע מספר התיקים ל-23,000. מדובר בעלייה במספר התיקים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז נפתחו 17,444 תיקים. כך עלה מנתונים שאספה ויצו ומתפרסמים במסגרת דו"ח "מדד האלימות". לפי ויצו, בעשור האחרון נרצחו 196 נשים בתוך המשפחה. מהנתונים עולה עוד כי בכל יום נפתחים בממוצע 65 תיקים בגין אלימות, ובשנה האחרונה טופלו ברשויות השונות ובמקלטים לנשים מוכות יותר מ-7,000 נשים שהתלוננו.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנה האחרונה (מתחילת נובמבר 2013 ועד תחילת אוקטובר 2014) הוצאו 7,640 צווי הגנה לנשים. רק 10% מצווי

 ההגנה שמופרים מבשילים לכדי תלונה על הפרת צו (657) ומתוכן 190 תלונות יבשילו לכדי כתב אישום (28%). בוויצו אומרים כי מעבר למספרים האלו קיימות עוד מאות אלפי נשים שחיות במעגל האלימות אך מקריהן לא ידועים לרשויות. בוויצו מציינים עוד כי רוב הנשים המוכות המתלוננות במשטרה לא ממשיכות לתהליך המשפטי הדן באלימות שהופנתה כלפיהן.

על פי הערכות בוויצו, בישראל חיות כיום כ-200,000 נשים הסובלות מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית וכ-600 אלף ילדים עדים לאלימות על סוגיה השונים. בנוסף, כ-11 אלף בני אדם, רובם נשים, טופלו ב-89 מרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה. לפי המדד, רק רבע מהמטופלים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה הם גברים, אף שאלה מהווים רוב מכריע בצד התוקף (על-פי הערכת ויצו, רק כאחוז אחד מכל הגברים האלימים מגיע לטיפול במרכזים).

יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת, הוסיפה כי "ממדיה הרחבים של האלימות כלפי נשים, לצד הכמות הנמוכה של גברים במרכזי הטיפול, מצביעים על קיפאון של כל המערכות בטיפול ובמיגור התופעה".