העתקי פחיות XL יובאו לרשות הפלסטינית

היבואנית גילתה שלרשות הפלסטינית מגיעות פחיות שעלולות להטעות את הצרכנים. בית המשפט המחוזי עשה סדר וקבע מה מותר לייבא ומה אסור

עו"ד גלעד קורינאלדיפורסם: 24.11.14 , 08:10

יצרנית משקה האנרגיה "XL" הופתעה לגלות שמותג שמיובא לרשות הפלסטינית דומה עד כדי הטעיה לפחיות שלה. בעקבות תביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאסר על ייבוא הפחיות המטעות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך 2013 עוכבו במכס שני משלוחים של משקה האנרגיה "HIPHOP", שיועדו לשטחי הרשות. פחיות המשקה במשלוח הראשון היו בעלות גוון כחול עם בועות כחולות והכיתוב "X2" הופיע עליהן בצבע אדום. כחודשיים לאחר מכן עוכב המשלוח השני, שכלל פחיות כחולות ללא בועות, והכיתוב שהופיע עליהן היה בצבעים שחור-כסף.

תביעה

בעזרת השם: קרב סביב המותג טומי הילפיגר

עו"ד איל ברנדט

היבואנית הרשמית של המותג תבעה חנות אופנה שהשתמשה בשם ובצבעי הלוגו שלו. היא זכתה בפיצוי של כ-450 אלף שקל, אלא שאז הוגש ערעור

בעזרת השם: קרב סביב המותג טומי הילפיגר

דבר המשלוחים הועבר לחברת XL Energy International Corp, המייצרת את משקה האנרגיה המוכר "XL", שמשווק בפחית כחולה עם בועות ועליו הכיתוב "XL" באדום. היא הגישה את התביעה נגד הייבואנית של "HIPHOP" (חברת Cool Trade & Industry Co) ונגד אגף המכס.

לטענת החברה, סימני המסחר הרשומים על שמה הופרו עד כדי גניבת עין, והעיצוב הדומה עלול להטעות צרכנים סבירים שאינם זוכרים את עיצוב המוצרים השונים באופן מושלם.

מנגד, יבואנית המשקה טענה שלתובעת אין זכות בלעדית להשתמש במארזים בצבע כחול או לשימוש באות X, ובכל מקרה, עיצוב הפחיות שלה שונה מאלו של התובעת, כך שלא מדובר בדמיון מטעה.

השופט הבכיר גדעון גינת קבע שהנתבעת לא הציגה בפניו מידע על דרך ייצור הפחיות או עיצובן, ונראה כי לפני הייצור התרשמה מאוד מהפחיות של XL. הוא קבע שלא ניתן להתעלם מקיומם של קווי מתאר משותפים לכלל היצרנים, בהם הצורה הכללית של הפחית, שימוש בצבע כחול ושימוש באות X.

בהתאם הוא קבע שיצרן שעושה שימוש באלמנטים ראשוניים המקובלים בשפה, כמו אותיות או מושגים מהמילון, לא יכול לקבל עליהם בלעדיות. מכאן שעצם השימוש באות X כשמדובר במשקאות אנרגיה מוגזים, כמו גם השימוש בצבע הכחול ובאיור של הבועות, כשלעצמם, אינם נמצאים בבלעדיות התובעת ואין לה עליהם מונופול.

עם זאת, השופט גינת קבע שהדמיון בין הפחיות שעוכבו במשלוח הראשון לבין הפחיות של התובעת היה רב למדי ועלול להטעות את הצרכן: מעבר לשימוש (המותר) באות, הן נצבעו בצבע זהה ועוטרו בבועות, ממש כמו פחיות XL. לכן, לגבי משלוח זה נקבע שמדובר בהפרת סימן מסחר וגניבת עין.

בנוגע לפחיות שעוכבו במשלוח השני הדברים שונים: הפעם נעשה שינוי ברקע הכחול של הפחיות והבועות הוסרו. המראה הכללי של הפחיות הוא שונה מזה של פחיות התובעת, ולכן העיצוב השני אינו מטעה ואינו מפר סימן מסחר.

לבסוף חויב המכס לדאוג להשמדת הפחיות שעוכבו במשלוח הראשון, והורה על צו מניעה האוסר על הנתבעת לייבא או לשווק פחיות כגון אלו.