קרנות לא נאמנות / "הכל מקצועי"

לפני כחודשיים, אחרי שהדרבי בין ארסנל לטוטנהאם הסתיים בתיקו והתותחנים עמדו על ניצחון אחד מששת המשחקים האחרונים שלהם, ארסן ונגר מצא סיבה חדשה ליכולת קבוצתו. "היו לנו 15 קרנות ולא הבקענו", אמר המאמן הצרפתי. "בכל מקום בעולם, אם יש 15 קרנות הכדור ייכנס לשער. ממחר אנחנו מתרגלים קרנות באימון". ונגר חיפש תירוץ, וקיבל מנה גדושה של ביקורת.

• לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
  
• לטוויטר של אורי קופר
  

הפרשנים באנגליה מיהרו להציב את המספרים מול ההצהרות של ונגר. הם הראו לו שבשנים האחרונות בפרמייר־ליג רק 17 אחוז מהקרנות מביאות לבעיטה ראויה לשער; ששלושה אחוזים בלבד ממצבי קרן הופכים לשער עד שההתקפה מסתיימת; שפחות משני אחוזים מאותן הרמות מהפינה מסתיימות בבישול ישיר לגול. שלוש קרנות הן ממש לא כמו פנדל, כפי שנהוג לומר בשכונה. יהיה מדויק יותר לומר כי 33 קרנות שוות שער אחד.

רק 17% מהקרנות מובילות לבעיטה ראויה לשער בפרמייר-ליג(צילום: Gettyimages)

כן, מספר הקרנות כמעט תמיד לא מלמד דבר על המשחק, ובטח אינו מבטיח דבר. בספר המצוין "THE NUMBERS GAME" ("משחק המספרים". שווה קריאה רק בשביל הפרק שכותרתו "מה עושים עם בעיה כמו חיים מגרלשוילי") מראים הכותבים כי אין שום קשר בין מספר הקרנות שקבוצה מקבלת במשחק לבין כמות הבעיטות לשער או למאזן הכיבושים.

פעם קרן הייתה נותנת יותר. שיעור ניצול הקרנות בשנות ה־80 היה גבוה ממה שאנחנו רואים עכשיו. יש לכך כמה סיבות, שהעיקרית בהן היא שינוי שיטות ההגנה, והנתונים משתנים מעט ממדינה למדינה (בספרד ובאנגליה מבקיעים יותר בקרנות מאשר בגרמניה או בצרפת), אבל המסר ברור: קרנות אינן אפקטיביות כפי שנהוג לחשוב.

הנבחרות במונדיאל כבשו 24 שערים מ-668 קרנות(צילום: AFP)

כמה פעמים ראיתם שחקן מרים קרן סתמית, לתוך יער של שחקני הגנה? כמה פעמים מרים הקרנות בקבוצה האהודה עליכם לא הצליח לשלוח את הכדור מעבר לקו ההגנה הראשון? סביר להניח שלא מעט. אפילו במונדיאל, שיא השיאים של הכדורגל, כדורי קרן לא מייצרים הרבה שערים. בקיץ האחרון בברזיל קיבלו הנבחרות 668 קרנות – ו־24 מהן הסתיימו בשערים. גול על כל 28 קרנות.

"בכמה מדינות שריקה לקרן מתקבלת בתשואות כאילו הובקע שער?", שאל פעם ז'וזה מוריניו, וענה בעצמו: "רק במדינה אחת, רק באנגליה". מוריניו, אולי בניגוד לוונגר, יודע שכדור קרן הוא לא ביג־דיל.

קצר ולא קולע

שאלה אחת ברורה עולה מיד כשמבינים את אפקטיביות הקרן, והיא נוגעת למהלך שאנחנו מכנים "קרן קצרה". אם הסיכוי להבקיע מהגבהת קרן אינו גבוה במיוחד, מדוע לא למסור לשחקן קרוב ולהתחיל התקפה מסוכנת מהאגף? רק 14 אחוז מהקרנות בחמש הליגות הבכירות באירופה הן קצרות, אבל האמת היא שלא מעט קבוצות עושות זאת יותר מבעבר. דוגמאות בולטות הן ברצלונה ובאיירן מינכן.

אוהב קרנות קצרות. גווארדיולה(צילום: AFP)

ועדיין, קרן קצרה אינה בהכרח יותר אפקטיבית. לא פשוט למדוד את אחוזי ההצלחה שלה, מאחר שישנה מחלוקת עד מתי ההתקפה נחשבת לחלק מהקרן (התשובה המקובלת: עד שלוש מסירות). בנוסף, לא מעט קרנות קצרות נמסרות רק כדי לבזבז זמן בסוף משחק. ובכל זאת, ניסיונות חישוב שנעשו בעניין גילו כי קרן קצרה מסתיימת במצבי הבקעה או בכיבוש שערים בערך באותו שיעור כמו קרן רגילה, אולי אפילו באחוזים נמוכים מעט יותר.

התשובה לשאלה "מה עדיף" תלויה במה שיש לך. תמיד טוב לגוון, כדי שהיריב לא יהיה מוכן, אבל בראש ובראשונה קבוצה צריכה לנצל את הכלים שיש לה. קבוצות התקפיות טובות, שמגיעות להרבה מצבים בעזרת הנעת כדור, צריכות לשחק יותר קרנות קצרות. כל קבוצה של פפ גווארדיולה עושה את זה. לעומת זאת, אתלטיקו מדריד, למשל, מלכת הקרנות של אירופה, משתמשת רק בהגבהות.

לא לכל קבוצה יש נוגחים כמו דייגו גודין, מירנדה, מריו מנדז'וקיץ', טיאגו וראול גרסיה. לא לכל קבוצה יש מרים קרנות אדיר כמו קוקה (כבר 12 בישולים העונה בכל המסגרות). כמעט כל קרן של אתלטיקו היא ארוכה, ו־32 מתוך 57 הקרנות האלו הובילו למצב הבקעה. יותר מזה: 14 אחוז מהקרנות הארוכות של אתלטיקו העונה הסתיימו בשער – אחוז בלתי־נתפס כשמשווים אותו לממוצע העולמי.

אבל אלה לא רק השחקנים עצמם, אלא גם – ואולי בעיקר – התכנון של המאמן. שני השחקנים עם אחוז דיוק הקרנות הנמוך באנגליה (מינימום שתי קרנות למשחק) הם אלכסיס סאנצ'ס (24%) וסנטי קסורלה (26%) – שניהם שחקני ארסנל. לא הגיוני שדווקא שני שחקנים מדויקים מאוד רושמים מספרים נמוכים כל כך. הסיפור הוא כנראה איך ארסנל נערכת כקבוצה לכדורי קרן. ונגר צדק: הוא באמת צריך לעבוד על זה באימונים, אבל גם לעבוד עם עצמו.

מרימים את הצפון

הפועל ת"א, תאמינו או לא, היא קבוצה שיודעת מה לעשות בקרנות. חמישה שערים של הפועל, חצי מכיבושיה העונה, הגיעו אחרי קרן. בהפועל משחקים הרבה קרנות קצרות, כי לאסי דומב עדיף לראות את ורמוט מקבל כדור בצד הרחבה מאשר את הרמוני איקנדה עולה לכדור גובה. שלושה שערים של הפועל, יותר מכל קבוצה בליגה, הגיעו בעקבות קרן קצרה.

ועדיין, סיפור הקרנות של העונה שייך בינתיים לקריית־שמונה. ההרמות של דויד מנגה הפכו העונה לקטלניות במיוחד, והאיתוראנים כבשו שישה שערים אחרי קרן. בהשוואה לליגות הגדולות באירופה (ראו טבלה), מובילת ליגת העל מדורגת שלישית, אחרי אתלטיקו וריאל מדריד. אגב, שני שערים נוספים הגיעו מכדור חופשי של מנגה מהאגף, די קרוב לנקודת הקרן. בתחום הזה, מנגה עבור קריית־שמונה הוא מה שקוקה לאתלטיקו.

ההשוואה בין קריית־שמונה למתמודדות האחרות על האליפות היא חד־צדדית. הפועל באר־שבע, מלכת המצבים הנייחים של העונה שעברה, עדיין לא כבשה השנה אפילו שער אחד מכדור קרן. מכבי ת"א עשתה את זה לראשונה במחזור הקודם, מול נתניה, אחרי קרן קצרה.

ובכלל, הצהובים משחקים יותר ויותר קרנות קצרות. השיא הגיע מול נתניה, אז מכבי ניסתה יותר קרנות קצרות מארוכות. אפשר להניח שהסיבה העיקרית היא העובדה שערן זהבי ומהראן ראדי, שני מרימי הקרנות הקבועים, לא שיחקו – ולכן פאקו החליט ללכת על קצר.

מעניין אם הערב, במשחק הגדול, נמשיך לראות את המגמה הזו. בכל מקרה, במשחק הזה הקרנות החשובות למכבי הן דווקא בצד ההגנתי. ההרמות של מנגה, בתוספת הראש של קאסיו פרננדס ואחרים, הן הנשק המפחיד ביותר שהצהובים, כמו יתר קבוצות הליגה, צריכים להתמודד איתו בצפון.