שתף קטע נבחר

"מה יהיה כשינשור לי השיער?"

"מהרגע שהפאה הגיעה לא הורדתי אותה, הייתי איתה במשך שנה שלמה ביום ובלילה. לא הסכמתי שאף אחד יראה אותי עם קרחת, אפילו לא המשפחה. בזכות הפאה הרגשתי פחות שונה, העזתי לצאת מהבית, ללכת לבית ספר ולפגוש חברות. היה לי חשוב שכשאנשים יסתכלו עלי הם יראו רק אותי ולא יראו ילדה חולה". לרגל מבצע התרמת השיער של זכרון מנחם ופאנטן שמתקיים ביומיים הקרובים שקד צפריר, ילדה שהחלימה מסרטן, משתפת

אני זוכרת ששכבתי במיטה בחדר שלי בבית החולים ופתאום הגיעה הרופאה לדבר איתי. היא אמרה שיש לי סרטן. נילחצתי- לא ידעתי מה זה אומר, אבל לפני שבכלל שאלתי מה זה עלה בי פחד נוראי מה יהיה כשינשור לי השיער.

 

הייתי בת 11 כשגילו את המחלה, ואני- למרות הכאבים הנוראים שהיו לי- חשבתי רק על השיער שלא רציתי לאבד. דיברתי עם ההורים שלי והם הבטיחו שלפני שינשור לי השיער נתאים לי פאה.

 

ואכן מהרגע שהפאה הגיעה לא הורדתי אותה, הייתי איתה במשך שנה שלמה ביום ובלילה. לא הסכמתי שאף אחד יראה אותי עם קרחת, אפילו לא המשפחה. בזכות הפאה הרגשתי פחות שונה, העזתי לצאת מהבית, ללכת לבית ספר ולפגוש חברות. היה לי חשוב שכשאנשים יסתכלו עלי הם יראו רק אותי ולא יראו ילדה חולה.

 

אחרי סיום הטיפול חיכיתי בקוצר רוח שהשיער יגדל והצצתי יום יום במראה לבדוק אם כבר השיער התחיל לצמוח. מסיום הטיפולים ספרתי כל ס"מ שיער שגדל לי וחיכיתי ליום שאוכל להיפרד מהפאה. אבל דווקא אז הצטרכתי את הפאה אפילו יותר כי לא אהבתי את השיער הקצר ואת שלבי המעבר, עד שהגיע לאורך שהרגשתי שאני יכולה

להיפרד מהפאה.

 

במשך שנתיים השיער שלי הלך והתארך. מי שלא איבדה את השיער ולא חוותה את תחושת ההתקרחות, השונות הבולטת, הקור בראש החשוף וההתמודדות עם הסתרת הקרחת לעולם לא תוכל באמת להבין. אני לא יודעת איך הייתי עוברת את התקופה ההיא ללא הפיאה.

 


 

 

במהלך השנתיים שבהן השיער שלי צמח והתארך הכאבים שלי חזרו כמה פעמים פעמים ואני קיוויתי שלא אקבל טיפולים משירי שיער. ובאמת כך היה, עד שלבסוף לא היתה ברירה וחזרתי לקבל כימותרפיה. הפעם, להבדיל מהפעם הקודמת, ידעתי למה אני נכנסת והתלבטתי עם עצמי ועם המשפחה אם לחזור לפיאה או לוותר על הסוד וללכת עם קרחת.

 

קיוויתי שאולי הפעם השיער לא ינשור, אבל כשראיתי יותר יותר שערות על הכרית הבנתי שהגיע הרגע. בכל פעם שהעברתי יד בשיער קווצות שיער נשארו לי ביד והשיער הלך והידלדל. הייתי מאושפזת אז בבית החולים ובקשתי מאבא שיגלח לי את השיער שנשאר ונשארתי עם קרחת גלויה.

 

עדיין לא הודיתי בפני עצמי, אבל היום אני יודעת שכבר קבלתי את ההחלטה לוותר על הפיאה. בינתיים יותר ויותר אנשים ראו אותי עם הקרחת וקבלתי מהם חיזוקים רבים. אולי בזכות החיזוקים, אולי בזכות נסיון העבר ואולי בזכות העובדה שהפיאה חיכתה לי בארון, היה לי הכוח להשאיר אותה שם.

 


 

לאור הצלחת הקמפיין אשתקד, פרויקט תרומות השיער של פנטן וזכרון מנחם לנשים, נערות וילדות, המתמודדות עם מחלת הסרטן, יוצא לדרך

זו השנה השנייה. בשאיפה להעניק פאה משיער טבעי בחינם לכל אישה ונערה, המתמודדת עם המחלה בישראל. השנה מובילה את הפרויקט עדי הימלבלוי שהייתה חולה במחלה והבריאה.

 

הקמפיין לתרומת שיער טבעי, מציע לנשים מגוון אפשרויות לחיזוק ולתמיכה בחברותיהן, המתמודדות עם מחלת הסרטן - החל באפשרות לתרום את שיערן במהלך התספורת, לטובת בניית פאות איכותיות משיער טבעי עבור נשים שאיבדו את שיערן כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים ועד גיוסם של כ- 400 מעצבי שיער ברחבי הארץ, שיתרמו תספורות בהתנדבות למעוניינות לתרום שיערן.

 

  • האורך הנדרש לתרומת שיער הוא 30 סנטימטרים, ללא טיפולים כימיים ומקסימום של חמישה אחוז שיער שיבה.
  • לפרטים נוספים על הפרויקט ועל המספרות המשתתפות במבצע לחצו כאן .

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
בואו לתרום שיער
צילום: shutterstock
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים