בישראל לא רגועים: איראן עדיין על סף פצצה
הארכת תוקף הסכם הביניים בין המערב לאיראן כוללת יתרונות נקודתיים וסיכונים פוטנציאליים. את האחרונים יצטרכו למזער ארגוני המודיעין במערב, ולסכל במקביל אפשרות ששבעת החודשים הבאים ינוצלו לרעה
אבל גם המערב אינו מוותר. במסיבת העיתונאים בווינה הבהיר קרי כי הוא ובעלי בריתו מקווים שבעוד שבעה חודשים אולי ישתנה המצב לטובה. איך? קרי רמז שהושגה בשנת המשא ומשא החולפת התקדמות רבה מכפי שהעין רואה, וייתכן שהוא גם מקווה שתהליכים בתוך החברה האיראנית יביאו לשינוי עמדתו הנוקשה של חמינאי. בכל מקרה, עדיף כעת למערב לא להכריז על כישלון המאמצים להשגת הסכם. הכרזה כזו תיענה בדרישת הקונגרס להחרפת הסנקציות. חמינאי ומשמרות המהפיכה עלולים להגיב בשבירת הכלים ו"לפרוץ" לעבר הפצצה. אז יצטרכו ארצות הברית ו/או ישראל להחליט אם הן תוקפות באיראן כדי למנוע את הגרוע מכל. כן, לישראל יש יכולת לתקוף באיראן.
ההסכם העניק לאיראן כמה הקלות לא משמעותיות בסנקציות שאינן מסוגלות להביא לשיפור בכלכלתה, כפי שמצפים ודורשים רבים במדינה. רוחאני הבטיח אבל חמינאי לא ממהר לקיים. זה השוט שממשיך להתנופף מעל ראשה של איראן, והמנוף שבידי ארצות הברית שעשוי להביא את איראן בהמשך להסכים לפשרה שתספק את המערב. כך כל אחד מהצדדים משמר בידו את הקלפים שהיו לו בתחילת המשא ומתן, בתקווה שיימצא פיתרון יצירתי למבוי הסתום השורר כעת.
השיחות נכשלו מפני שאף אחד מהצדדים לא קיבל את מבוקשו. האמריקאים והאירופים לא הצליחו לשכנע את האיראנים להגביל את מספר הצנטריפוגות, למנוע התקנת צנטריפוגות ממודלים חדישים יותר ולהגביל את כמות האורניום המועשר לרמה נמוכה. האמריקאים נכשלו בעוד תחום: הם לא השיגו את הסכמת האיראנים לפיקוח חודרני שיאפשר ביקורת פתע, בעיקר במקומות שבהם שירותי המודיעין המערביים טוענים שאיראן מפתחת נשק גרעיני.
קרי רמז שזו הייתה נקודת המחלוקת העיקרית. המעצמות חוששות שאיראן מפתחת בחשאי מערכת נשק, כולל מתקן נפץ גרעיני פרימיטיבי, ואחריו ראש קרב לטיל. המערב לא יודע מה איראן עושה באלפי המחילות שנחפרו בשנים האחרונות בהריה. נציגי המערב דרשו שפקחי סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) יוכלו לערוך ביקורות פתע במקומות אלו. איראן השיבה בלאו מוחלט ולא השיבה לשאלות סבא"א בנוגע למידע על תוכנית הנשק הגרעיני. תכנון וניסויים בנשק זה נערכו, לפי אותו מידע, לפחות במחנה צבאי אחד ליד העיר פרצ'ין, לא הרחק מטהרן.
גם האיראנים לא קיבלו את מה שדרשו בתוקף: המערב לא הסכים להסרת הסנקציות מיד עם חתימת ההסכם או שתוקפו יהיה שנתיים-שלוש בלבד, כפי שדרש שר החוץ האיראני זריף. הוא גם דרש שבתום אותם שנים איראן תוכל לעשות כעולה על רוחה בתחום הגרעין, בלי פיקוח מעבר למעקב שגרתי של סבא"א. לא פלא, איפה, ששני הצדדים הסכימו שלא להסכים והעדיפו להאריך את תוקף הסכם הביניים שנותן בכל זאת משהו לכל צד.
עכשיו נותר לראות אם אפשר יהיה להגיע להסכם עקרונות סביר בין המערב לאיראן עד מרץ 2015, ואם ביולי אפשר יהיה לחתום על הסכם קבע. דרישת המינימום של המערב היא שהסכם קבע מפורט ירחיק את איראן לפחות בשנה מהפצצה. ישראל אינה מסתפקת בהישג כזה וטוענת שאיראן במרחק שנה מהפצצה היא מדינה בעלת נשק גרעיני לכל דבר ועניין. אולם קרי מתעקש ואף רמז שהושגה התקדמות רבה בשיחות. איש אינו יודע מהי אותה התקדמות. בכל מקרה, אובמה הוא המרוויח העיקרי, כיוון שהתקשורת והקונגרס לא יאשימו אותו לפי שעה בכישלון נוסף במדיניות החוץ שלו.
רע במיעוטו
ישראל מרוצה מההארכה בעיקר מפני שסוכל מה שמכונה בירושלים "הסכם רע". איראן אינה יכולה במצב הנוכחי להרחיב את מערך הצנטריפוגות שלה ולהגדיל את כמות האורניום המועשר לרמה נמוכה (3.5-5%) שהיא יכולה לייצר ולהעשיר לרמת חומר בקיע, ונטל הסנקציות נשאר בעינו. זה הרע במיעוטו.
לגבי הסכם הקבע, ישראל דורשת שאיראן לא תורשה בכלל להעשיר אורניום, אבל מאחר שדרישה זו אינה מקובלת על המערב, ישראל תשלים עם מצב שבו לאיראן לא יהיו יותר מ-4,500 עד 5,000 צנטריפוגות פעילות, וכי כמות האורניום המועשר לרמה נמוכה שיהיה ברשותה לא יעלה על 7,000-8,000 קילוגרם - כמות האורניום המועשר לרמה נמוכה שדרושה לייצור מתקן נפץ גרעיני אחד.
בירושלים לא ממש רגועים. המגרעת של המצב הנוכחי היא שאיראן יכולה בחשאי, גם תוך כדי שיחות, לפתח נשק גרעיני. זה יכול להיעשות במתקנים לא גדולים ובהסתר. האיראנים מומחים בפעילות הונאה כזו, שהביון המערבי והישראלי יתקשו לחשוף. זו סכנה ממשית משום שאם יושלמו הליכי פיתוח נשק גרעיני, אריאן תוכל לקצר בצורה ניכרת את משך הזמן שיעבור מהחלטה על ייצורו ועד ייצורו בפועל.
המגרעת השנייה היא שהסכם הביניים אינו מגביל את יכולתה של איראן לפתח ולייצר צנטריפוגות מדגמים חדישים שפיתחה. אלה מעשירות אורניום במהירות כפולה ומשולשת מהצנטריפוגות המיושנות שיש ברשותה עכשיו, ומדענים איראניים יכולים להתקינן תוך חודשים ספורים ולהעשיר את האורניום ברמה נמוכה לרמת חומר בקיע במהירות גדולה בהרבה.
נקודה שלילית שלישית: אין הגבלה על יכולת איראן לפתח ולייצר טילים בליסטיים מדוייקים ומהירים שיכולים לשאת ראש קרב גרעיני.
נקודות אלה מאפשרות בעצם לאיראן לא רק לשמר את מעמדה כמדינה סף גרעינית, אלה אף לקצר את זמן "הפריצה לפצצה", מבלי להפר את הסכם הביניים ומבלי שהמערב יבטל את ההקלות בסנקציות. זה הסיכון המרכזי הכרוך בהארכה. מי שיצטרך למזער סיכון זה הם ארגוני המודיעין של ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה וישראל. רק הם יוכלו לסכל את האפשרות המדאיגה שאיראן תנצל לרעה את שבעת החודשים הבאים.
לפנייה לכתב/ת 
