בלט ברמאללה: "מהפכה בתרבות"
כששירין זיאד פתחה בית ספר לבלט ברמאללה היא נתקלה בהתנגדויות מצד הפלסטינים השמרנים, המעדיפים את ריקוד הדבקה המסורתי. אישה שמנהלת עסק משלה הייתה אחת הסיבות לחששותיהם. ויש כמובן גם זווית פוליטית
שירין זיאד, מורה לבלט, רוצה להיעזר בפירואט ובפלייה (צעדי בלט) כדי להוביל שינוי במקום שבו גדלה - רמאללה. היא רוצה להוכיח לכולם כי גם "משהו יפה מגיע מפלסטין", כפי שהיא מנסחת זאת.
בטייץ ובטוניקה לבנה, עם שיער אסוף ללא רבב, זיאד בת ה-24 חוזרת על הוראותיה לקבוצה של רקדניות קטנות בחצאית טו-טו ורודה ונעלי בלט בבית הספר לבלט שפתחה בעיר המרכזית בגדה. הרעיון ללמד ילדות קטנות לרקוד בלט הפציע במוחה של בוגרת תואר בלימודי ניהול לפני ארבע שנים.
בית הספר לבלט של זיאד אינו הראשון ברמאללה - היא למדה בבית ספר אחר ברמאללה בילדותה - אולם היא אחת המורות היחידות לבלט ברשות הפלסטינית. "לימוד בלט והפילוסופיה שכרוכה בו הם גם הדרך להראות לעולם שישנם דברים יפים המגיעים מפלסטין", אמרה.
"בלט הוא עולם ומלואו, אחר מכל שאר סוגי הריקוד. בבלט אתה חייב לבטא את עצמך עם כל השרירים בגוף כדי להעצים את טוהר הריקוד", היא אומרת בעוד תלמידותיה רוקדות לרקע מנגינה מפסקול הסרט הצרפתי "אמלי".
באתר האינטרנט של "המרכז לבלט ברמאללה", בית הספר של זיאד שנפתח במאי 2011, נכתב כי הוא מציע "את היכולת לרקוד, להתנהג ולחשוב בצורה חיובית יותר".
התנגדות מצד השמרנים בעיר
בעוד בלט נחשב לפעילות נישתית בתרבות הפלסטינית, ריקוד עממי מסורתי נראה בכל מקום. אין שום חתונה או חגיגה אחרת שלא משתתפים בה רקדני דבקה - הריקוד הפלסטיני המסורתי.
כיום בית הספר של זיאד מונה 60 תלמידות, בנות 4 עד 20, אולם כשנפתח לראשונה עמדו בפניו כמה אתגרים. אפילו ברמאללה, הבירה הפוליטית של הגדה המערבית שנחשבת לעיר הכי קוסמופוליטית ברשות, עלתה התנגדות מצד פלסטינים שמרנים.
"כל הרעיונות החדשים מייצרים התנגדות בהתחלה, אבל כל הזמן האמנתי שאצליח", סיפרה. כדי להרגיע את שכניה, זיאד שמרה על דלתות בית הספר פתוחות כך שכולם יוכלו לראות מה בדיוק קורה בפנים. זיאד גם החליטה לשמור על הפרויקט שלה פלסטיני במהותו, ולכן דחתה הצעות זרות לתרומה.
ליסמין א-שריף הריקוד היה חלום ילדות נושן שמעולם לא הגשימה. היום היא משלמת 70 דולרים לחודש כדי שבתה תוכל
ללמוד. "אהבתי בלט מאז שהייתי קטנה, אך בזמנו לא היה מרכז ללימוד ריקוד כמו זה", סיפרה.
פאתן פרחאת ובתה בת ה-7 סלמה הגיעו בדיוק בזמן שהבנות מתאמנות מול המראה הסובבת את החדר. "סלמה רוקדת דבקה, אבל אני אוהבת בלט ועודדתי אותה להצטרף", העידה האם. "פעם לא הייתה לנו הזדמנות להשתתף בפעילות מחוץ לבית ספר. כיום הדברים משתנים וזה תלוי בנו לעודד שינוי נוסף לעתיד טוב יותר".
לפנייה לכתב/ת 
