בזמן צוק איתן: 33% יותר אלימות במשפחה בדרום
בחודשי הקיץ שבהם המדינה כולה הייתה עסוקה במבצע הצבאי ברצועת עזה ובריצה למרחבים המוגנים בגלל טילים, נרשמה עלייה של 33% במספר מקרי האלימות במשפחה באזור הדרום ועלייה של 17% בשאר חלקי הארץ על-פי נתוני מכבי. מחצית מהנפגעים - נשים
נתונים מדאיגים: בזמן הלחימה ברצועת עזה במבצע "צוק איתן" בחודשי הקיץ נרשמה עלייה של 33% במספר מקרי האלימות במשפחה באזור הדרום.
בשאר חלקי הארץ חלה עלייה של 17% בתקופה זו, כך על פי נתונים של קופת החולים מכבי.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
נלחמים באלימות במשפחה:
התעללות בילדים: הורים בעלי שליטה עצמית נמוכה
מערכת ממוחשבת בחדרי מיון תזהה אלימות בילדים
התעללות מינית במשפחה: למה הם שותקים?
יותר מ-1,000 מקרי אלימות
הצוותים הרפואיים במכבי שירותי בריאות חשו במהלך מבצע "צוק איתן" כי קיימת עלייה במספר מקרי האלימות במשפחה שהם נחשפים אליהם. לקראת יום המודעות למאבק באלימות נגד נשים שחל היום (ג'), אספו בקופת החולים נתונים מדויקים והופתעו לגלות כי ההשערות מיתרגמות לעובדות מטרידות.
"במחצית הראשונה של שנת 2014 אותרו מעל אלף חברי מכבי אשר קיים חשד שהם סובלים מאלימות במשפחה. מדובר בעלייה לעומת מספר האיתורים של השנה שעברה", קובעת טלי צינמון, מנהלת שירותי הרווחה במכבי.
יותר ממחצית ממקרי האלימות שנרשמו הופנו כלפי נשים, והשאר כלפי ילדים, חסרי ישע וקשישים. 45% מהפגיעות נגרמו על ידי בן או בת זוג, 21% על ידי הורה ו-14% על ידי בנו או בתו של מבוטח הקופה שקיבל את הטיפול.
בין היתר, במכון הרנטגן באשדוד איתרו במכבי שני מקרי אלימות. באחד מהם התברר כי מטופלת שהגיעה למכון הוכתה על ידי בנה, ובמקרה אחר צעירה שהגיעה לצילום רנטגן דיווחה כי נפגעה על ידי אביה.
צוותים רפואיים בקופות החולים, במרפאות ובמכונים השונים אמורים לזהות נפגעי אלימות וחייבים ליידע אותם באשר לגורמי טיפול שאפשר לפנות אליהם, כמו לשכת הרווחה או המשטרה, תוך ליווי הנפגע בטיפול הרפואי והסוציאלי. עם זאת, אנשי הצוות אינם חייבים על פי החוק לדווח למשטרה, בניגוד לבתי חולים המקבלים נפגעי אלימות.
איך מזהים אלימות במשפחה?
במכבי מצביעים על כמה סימנים לזיהוי קורבנות של אלימות במשפחה. למשל, בן זוג שיש לו צורך ברור בשליטה בבת הזוג עד כדי מניעה ממנה לקבל החלטות בסיסיות כמו רכישת תרופות. סימן נוסף הוא קנאה, שהיא ביטוי נוסף לצורך בשליטה. "אפשר גם להצביע על שינויים קיצוניים במצבי הרוח של האדם האלים", מסבירה מיכל כהן, מרכזת תחום האלימות במשפחה במחוז דרום במכבי, "כאשר רגע אחד הוא יכול להפגין אהבה כלפי הקורבן ורגע לאחר מכן לדפוק על השולחן".
סימנים פיזיים הניתנים לזיהוי הם חבלות חוזרות ונשנות שעלולות להצביע על אלימות. "יש לשים לב להיקף החבלות ולתדירותן, ואם יש התאמה בין החבלה לבין הדרך שבה נגרמה לטענת הקורבן", מוסיפה כהן. סימן נוסף הוא התרחקות מהמשפחה והחברים כחלק מקשר רומנטי חדש.
הצוותים הרפואיים מונחים לנסות ולהבחין בחבלו, אך גם בתלונות מרובות על כאבים חוזרים ללא ממצאים, כיוון שנשים שהן קורבנות לאלימות סובלות לעתים מכאבים פסיכוסומטיים.
גם חרדה ודיכאון מלמדים על חשש מאלימות, וכן פחד מבן הזוג, צורך להסתיר ממנו דברים ובקשה מהמטפל שלא לספר לו על הביקור.
"פעמים רבות נשים לא יגדירו את עצמן כנשים מוכות, אבל יגיבו בחיוב אם יישאלו על פגיעה בכבודן או על התייחסות לא נאותה כלפיהן", אומרת כהן, ומסבירה שלא צריך להציע להן הצעות כמו לעזוב את הגבר המכה, אלא לפנות לעזרה מקצועית.