שתף קטע נבחר

חלמה על דוגמנות – וכיכבה בפרסום פורנוגרפי

צעירה גילתה שתמונות שלה מסוכנות דוגמנות עלו כהפניות לשירות בעל אופי מיני. היא תבעה ותזכה לפיצוי של 45 אלף שקל

צעירה שגילתה כי תמונות שלה מתנוססות על פרסומות בעלות אופי פורנוגרפי תבעה את סוכנות הדוגמנות שאליה הצטלמה ואת ספקית התוכן שהשתמשה בתמונות. בבית משפט השלום בחיפה התגלה כי הסוכנות מכרה תמונות של דוגמניותיה ללא ידיעתן ונקבע שהצעירה תפוצה ב-45 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הצעירה רצתה להיכנס לעולם הדוגמנות, וב-2008, בהיותה בת 16, חתמה על הסכם התקשרות עם הסוכנות. בהסכם נקבע כי היא תשלם על "בוק" תמונות מקצועי והסוכנות תספק לה הצעות עבודה ותפעל לקידומה המקצועי. בהמשך הצטלמה הנערה בתלבושות שונות ובבגדי ים.

 

כשנה לאחר הצילומים גילתה הנערה שתמונותיה מפורסמות במודעות מיניות באתרי אינטרנט שונים, ושם הוצמד לה שם בדוי. באחת מהן היא הוצגה הנערה כ"רונה", עם הכיתוב "רוצה לראות עוד ממני?".

 

בירור שערכה העלה כי מסיקה התקשר בהסכם עם חברה המספקת שירותי תוכן באינטרנט, והעביר לה תמונות של דוגמניות המיוצגות בסוכנות לצורך שימוש מסחרי. אחד משירותי התוכן שבהם נעשה שימוש נקרא "חברה וירטואלית", המציע למשתמשים משלוח מסרונים בעלי אופי מיני מהדמות הווירטואלית. הנערה מיהרה לפנות באמצעות עו"ד מטעמה לסוכנות ולחברת שירותי התוכן, ותמונותיה הוסרו.

 

בתביעה שהגישה נגד סוכנות הדוגמנות ונגד חברת התוכן טענה הצעירה כי ההסכם עמה הופר כשנעשה שימוש מסחרי בתמונותיה ללא אישורה. היא הוסיפה כי הסוכנות התרשלה בכך שלא דאגה להגן על צילומיה ולמנוע הפצתם ללא פיקוח. לדבריה, חברת התוכן פגעה בפרטיותה כשהפיצה את התמונות למפרסמים חיצוניים שאינם מוכרים לה.

 

הבעלים טען בתחילה כי כלל לא התיר שימוש מסחרי בתמונות אלא רק לצורכי יחסי ציבור. אחר כך שינה את גרסתו וטען כי טעה בניסוח ההסכם עם חברת התוכן באופן המאפשר לה שימוש מסחרי מלא בתמונות, אולם הבהיר כי לא התיר לה להשתמש בתמונות בהקשר מיני.

 

חברת התוכן טענה כי כלל לא ידעה על אפשרות הפגיעה בתובעת, שכן קיבלה ממסיקה – שהצהיר כי הוא בעל הזכויות בהן - אישור מפורש לעשות בתמונות שימוש מסחרי מלא. עוד טענה כי מדובר בשירות בידורי תמים ולא בעל אופי מיני.

 

השופטת נסרין עדוי קבעה, כי בפרסום צילומיה של התובעת בהקשר שבו הופצו יש לכל הפחות רמיזה מינית.

 

"בפרסום מעין זה, שנעשה בניגוד לרצונה של התובעת ובניגוד להסכמות נשוא ההתקשרות, כרוכה לבלי הפרד גרימת סבל, עוגמת נפש ותחושת בושה", כתבה השופטת והוסיפה כי אף שלא נגרם לתובעת נזק כספי, על הסוכנות לפצות אותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה לנוכח אופי הפרסום והקשרו, גילה בעת הפרסום והיקף החשיפה.

 

השופטת דחתה את טענות חברת התוכן וקבעה כי היא פגעה בפרטיות התובעת בכך שלא הגבילה את הפצת הבאנרים באתרים בעלי תכנים אירוטיים.

 

לפיכך חייבה השופטת את הסוכנות לשלם לתובעת פיצוי של 30 אלף שקל והוצאות משפט בסך 4,500 שקל. חברת התוכן חויבה לפצותה ב-15 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של 7,500 שקל. בעלי הסוכנות עצמו, שנגדו הוגשה הודעת צד שלישי, חויב לשפות את חברת התוכן ב-7,500 שקל ובהוצאות משפט בסך 1,250 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד אמנון שילה
  • ב"כ הנתבעות: עו"ד מאיר סויסה, עו"ד יוסי תובל
  • עו"ד רועי שעיה עוסק בדיני נזיקין וחוזים
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים