מצמצמים פערים: תוספת שעות ביסודיים ובחטיבות
שיטת תקצוב חדשה תאפשר תוספת של 150 אלף שעות תגבור לתלמידי כיתות א'-ט' - מרביתן לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. השר פירון: "אנחנו אומרים בקול ובמעשה: לחלשים ניתן יותר"
משרד החינוך מפרסם היום (ג') את התוכנית לצמצום פערים במערכת החינוך, במסגרתה ייתווספו על פני חמש שנים 150 אלף שעות תגבור לבתי הספר - מתוכם 90 אלף לבתי הספר היסודיים ו-60 אלף לחטיבות הביניים. שעות התגבור יחולקו כך שמרביתן יופנו לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
עוד בחדשות:
הנשיא ריבלין ביטל הופעת עמיר בניון
בשנים האחרונות ישנם פערים עצומים בין תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לאלה המגיעים מרקע סוציו-אקונומי גבוה. זה בא לידי ביטוי הן במבחני המיצ"ב והן במבחנים הבינלאומיים, שמציגים כל פעם מחדש את התמונה העגומה שלפיה תלמיד שמגיע מבית מבוסס כלכלית מצליח יותר מתלמיד שמגיע מבית שאינו מבוסס כלכלית.
לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה שבה הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה הם הגבוהים ביותר. מודל התקצוב החדש מבקש לשנות את המצב הקיים ולקדם שוויון הזדמנויות במערכת החינוך בישראל.
עד כה הקצאת התקציבים לשעות ההוראה במערכת החינוך לא הייתה שוויונית, בתי הספר החזקים והחלשים קיבלו תקציב דומה, אלא שרשויות מקומיות חזקות הוסיפו תקציבים לצורך שעות תגבור לתלמידיהן, בזמן שרשויות מקומיות חלשות לא יכלו לעשות זאת. מעבר לכך, הורים מבוססים כלכלית מספקים שיעורי עזר לילדיהם במקצועות השונים, מה שבמקרים רבים נמנע מהורים בעלי יכולת כלכלית נמוכה. כל הגורמים האלה גם יחד הביאו להנצחת הפערים בתוך מערכת החינוך. עם זאת יצוין, כי המודל החדש לא מונע מהורים ומרשויות להמשיך לספק סיוע במקצועות השונים.
שעות תגבור (טיפוח) הן שעות לימוד הניתנות לבתי הספר כתוספת לשעות הבסיס. לפי המודל החדש, בבתי הספר היסודיים יתוספו שבע שעות שבועיות לכל כיתה בבתי ספר המשתייכים למדרג הנמוך. בבתי ספר יסודיים מרקע בינוני תהיה תוספת ממוצעת של שלוש שעות שבועיות לכיתה, ובבתי ספר יסודיים מרקע חזק לא יהיה שינוי בשעות הלימוד והן יעמדו על 44 שעות שבועיות.
בחטיבות הביניים מרקע חלש תהיה תוספת ממוצעת של 14 שעות שבועיות לכיתה. בחטיבות מרקע בינוני תהיה תוספת של שלוש שעות שבועיות לכיתה, ובחטיבות ביניים מרקע חזק תהיה תוספת של שעה וחצי שבועיות לכל כיתה. שעות אלה ניתנות בהתאם למדד הטיפוח של בתי הספר - מדד שטראוס - שנקבע בהתאם להכנסת הורי התלמיד, השכלתם, ארץ מוצאם, והפריפריאליות של היישוב. במשרד החינוך מציינים כי הם לא מפרסמים את פילוח בתי הספר לפי מדד זה בשל צנעת הפרט.
המודל החדש מעגן גם כן שעות בסיס לכיתות א'-ט' שיהיו שוויוניות ואחידות לכולם. בכיתות א'-ב' יהיו 29 שעות בסיס שבועיות, 10 שעות נוספות לכיתות א' ו-5 שעות לכיתות ב' עבור פיצול כיתות במקצועות הליבה. בכיתות ג'-ד' יהיו 31 שעות בסיס ובכיתות ה'-ט' יהיו 32 שעות בסיס. המודל החדש יוטמע לאורך חמש שנים, ובשנה הנוכחית, תשע"ה, תהיה תוספת של 10 אחוזים, ובשנים שלאחר מכן תהיה תוספת של 22.5% עד לתום יישום המהלך.
במשרד החינוך מציינים כי מודל התקצוב החדש ישנה את יחס הקצאת שעות התגבור בין התלמידים, כך שהוא יעמוד על יחס של 1:6 בין תלמידים מרקע חלש לתלמידים מרקע חזק - על כל שעת תגבור אחת לתלמידים מרקע חזק תקצה מערכת החינוך 6 שעות תגבור לתלמידים מרקע חלש.
עוד מדגישים במשרד כי שעות התגבור יוקצו לטובת חיזוק מקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. "בתי הספר יוכלו לנצל את שעות התגבור לטובת למידה באמצעות עבודות חקר, פיצול לקבוצות למידה קטנות, חיזוק איכות ההוראה והעצמת התלמיד", הובהר, "אוכלוסיות מיוחדות, בהן עולים חדשים, תלמידים מחוננים ומצטיינים ימשיכו לקבל מענה ייחודי מעבר לשעות התגבור".
בתי הספר התיכוניים אינם חלק מהמודל. במשרד החינוך מסבירים כי ההקצאה בבתי הספר התיכוניים שונה ונעשית לפי המגמות. בנוסף ציינו כי מדובר בתהליך יותר מורכז שכן בתי הספר התיכוניים הם תחת אחריות הרשויות המקומיות. עם זאת הודגש כי תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר התיכוניים נמצא בתוכנית העבודה.
"זכות שווה לממש את הכישרונות"
שר החינוך שי פירון אמר: "היום יצאנו לדרך עם שיטת תקצוב חדשה, כזו שתשקף נאמנה את ערכיה של מדינת ישראל. 65 שנה מדברים על הפערים החברתיים בישראל. היום אנחנו אומרים בקול ובמעשה: לחלשים ניתן יותר, כי זו חובה לאומית. ניתן להם הרבה יותר שעות תגבור, משום שמגיעה להם הזכות השווה לממש את הכישרונות והיכולות שלהם בחיים ובשוק העבודה".
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ עמרם מצנע הוסיף: "ועדת החינוך בראשותי פועלת מיומה הראשון לחיזוק מערכת החינוך הציבורית באמצעות שיטת התקצוב הדיפרנציאלית והדרך עודנה ארוכה. יש לכלול במהלך גם את בתי הספר התיכוניים שכרגע נעדרים וכן לדאוג ל'מאצ'ינג' מדורג ברשויות המקומיות לפי דירוגן הסוציו-אקונומי. ועדת החינוך תמשיך לשתף פעולה עם משרד החינוך על מנת לאפשר שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה באשר הם בחברה הישראלית".
נחום בלס, חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב: "כל מה שמוסיפים לצורך העדפה מתקנת זה חיובי ואני מברך על הצעד. עם זאת, צריך להבין שבפועל לא שינו את שיטת התקצוב הקיימת, אלא רק הגדילו את סל הטיפוח (שעות התגבור). על פי המודל הנוכחי, 15% מתקציב השעות הכולל יוקצה להעדפה מתקנת בתום חמש השנים. גם אם השיטה הנוכחית תיושם במלואה זה עדיין לא מספיק".