בנק התרשל, ביטוח החיים בוטל – והחולה מת

הוראת קבע לביטוח חיים לא כובדה על ידי בנק הפועלים והפוליסה בוטלה. במקביל חלה המבוטח ולימים הלך לעולמו. אלמנתו תפוצה ב-300 אלף שקל

עו"ד מיכל שחרפורסם: 27.11.14 , 08:27

בנק הפועלים לא כיבד הוראת קבע לביטוח חיים של לקוח והביא לביטול הפוליסה. כשהמבוטח ביקש לחדש אותה הוא גילה שכבר מאוחר מדי, כיוון שבשלב זה הוא לקה בסרטן, וחברות הביטוח לא הסכימו לכך. לימים מת הבעל מהמחלה, ובתביעה שהגישה לבית המשפט נקבע שהאישה תפוצה על ידי הבנק ב-300 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במסגרת הסכם הלוואת משכנתה בסניף בנק הפועלים בהרצליה ערכו בעל ואישה ביטוח מבנה וחיים בחברת "כלל". בפברואר 2004 הם העבירו את הביטוחים לחברת "הראל" במטרה להוזיל את עלותם. את הפרמיה הם ביקשו לשלם בהוראת קבע ועשו זאת דרך בנק הפועלים.

תביעה

עלות אשפוז בניו יורק - 98 אלף דולר

עו"ד עמנואל סממה

ארבעה ימים שהתה ישראלית בבית חולים אמריקני בגלל התקף אסטמה, אבל חברת "כלל" סירבה להחזיר לה את הסכום. מה קבע בית המשפט?

עלות אשפוז בניו יורק - 98 אלף דולר

אלא שההוראה לא כובדה על ידי הבנק, שגם לא הודיע זאת לבני הזוג, וכך יצא שהפרמיה לא שולמה.

כעבור כחצי שנה התריעה חברת הראל בפני הבנק כי בני הזוג אינם משלמים עבור הביטוחים, וכי בכוונתה לבטל את הפוליסה אם התשלום לא יוסדר תוך 30 יום. גם הפעם הבנק לא טרח להודיע על כך ללקוחותיו בזמן – ובספטמבר 2004 בוטל ביטוח החיים.

כמה חודשים לאחר מכן, כשהדבר נודע לבעל, הוא פנה ל"הראל" במטרה לחדש את הביטוח, אלא שבשלב זה כבר התגלה בגופו גידול סרטני ממאיר ובמצב כזה סירבה החברה לבטח אותו.

כשלוש שנים לאחר מכן, בינואר 2008, נפטר הגבר ממחלתו אך האישה לא יכלה לסלק את חלקו במשכנתה בשל ביטול הפוליסה. היא תבעה את הראל, ובמסגרת הסכם פשרה שילמה לה המבטחת 55 אלף שקל. היא לא הסתפקה בכך והגישה תביעה על סך 400 אלף שקל גם נגד בנק הפועלים, בטענה כי רשלנותו היא שהובילה לביטול הביטוח.

בית משפט השלום בהרצליה קיבל את התביעה, אם כי קבע כי לאישה ולמנוח, שלא פעלו מיד כשגילו שהוראת הקבע לא כובדה, אשם תורם של 25%. בסופו של דבר, הבנק חויב לשלם 300 אלף שקל בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.

שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנק טען שלא היה מקום להטיל עליו אחריות מפני שהאישה ובעלה לא מסרו את הוראת הקבע כנדרש, לא עקבו אחר תשלומי הפרמיה ולא התייחסו להתראות שנשלחו להם. האישה, מצדה, ערערה על האשם התורם שיוחס לה ועל גובה שכר הטרחה שנפסק לעורך דינה, שלטעמה הוא "נמוך ובלתי ריאלי".

סגן הנשיאה, השופט ד"ר קובי ורדי, ציין כי עיקר טענות הבנק הופנו נגד הקביעות העובדתיות של בית משפט השלום, שנסמכו על ראיות ועדויות מוצקות, ואין כל הצדקה להתערב בהן. הוא קבע כי רשלנות הבנק באה לידי ביטוי גם בהתנהגותו לאחר קבלת התראת הביטול מהראל, ובכך שלא יידע על כך את בני הזוג תוך זמן סביר.

מהצד השני הצדיק השופט גם את האשם התורם שיוחס לאישה ולבעלה המנוח שהשתהו עם חידוש הפוליסה. סגן הנשיא ישעיהו שנלר והשופט חגי ברנר הצטרפו לעמדתו של השופט ורדי, ומשכך הערעורים נדחו. לא נפסקו הוצאות.

פסק הדין מדגיש את החשיבות שבתיעוד הדברים מול הבנקים - בפקס, במכתבים ובכל דרך אחרת - כדי להימנע ממצב שבו הבנק מתנער ממחדל שנפל אצלו. בעזרת התיעוד יכולים בעלי חשבונות פרטיים ועסקיים להימנע מנזקים כבדים כתוצאה מרשלנות של הבנק. לא רק נזקים של אי כיבוד הוראת קבע, אלא גם העמדת מסגרת מוסכמת, כיבוד שיקים ומתן אשראי.