שתף קטע נבחר

 

רפורמת פירון: "השכונה לא תקבע עתיד הילד"

משרד החינוך התחייב להגדיל את תוספת השעות דווקא בבתי ספר "חלשים" במטרה לצמצם פערים, והשר פירון הסביר באולפן ynet: "סולידריות זה לא רק במלחמה, אלא גם בחינוך. 66 שנה גזרו את עתידה של הפריפריה, עד היום"

שר החינוך שי פירון, שחשף אתמול (יום ג') את תוכניתו לצמצום פערים במערכת החינוך, הסביר לאולפן ynet את חזונו: "תלמידים מהעשירון הראשון או השני לא רק יחלמו להיות רופאים אלא יוכלו להיות רופאים או עורכי דין", הוא הצהיר. "זה לא הוגן שעתידו של תלמיד ייקבע לפי השכונה שבה הוא מתגורר". צפו בראיון של פירון לאולפן ynet.

 

פירון: שכונת מגוריו לא תקבע עתידו של ילד    (צילום: עפר מאיר, נדב כהן ואורי דוידוביץ')

פירון: שכונת מגוריו לא תקבע עתידו של ילד    (צילום: עפר מאיר, נדב כהן ואורי דוידוביץ')

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

במסגרת התוכנית ייתווספו על פני חמש שנים 150 אלף שעות תגבור לבתי הספר - מתוכם 90 אלף לבתי הספר היסודיים ו-60 אלף לחטיבות הביניים. שעות התגבור יחולקו כך שמרביתן יופנו לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. "ילד עני, זה לא משנה אם הוא דתי חילוני או ערבי או יהודי", המשיך השר, "החלטנו לדבר על שוויון באופן יישומי ומעשי".

 

איך נראים הפערים? היכנסו למפת החינוך המלאה של ynet עם כל הנתונים

 

"דיברנו בחודשיים האחרונים המון על סולידריות בעקבות 'צוק איתן'. לא חוכמה לדבר על סולידריות במלחמה, אלא בחינוך, בשגרה", הוא הדגיש. "זה צעד שכואב לי הלב שלא נעשה עד היום. 66 שנה לא עשו את מה שאנחנו עשינו היום, 66 שנה גזרו את עתידה של הפריפריה".

התפלגות תוספת השעות בחטיבות הביניים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
התפלגות תוספת השעות בחטיבות הביניים(צילום: shutterstock)
 

 

לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה שבה הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה הם הגבוהים ביותר. מודל התקצוב החדש מבקש לשנות את המצב הקיים ולקדם שוויון הזדמנויות במערכת החינוך בישראל. "אני חושב שצריך רצף בתוך מדיניות החינוך של ישראל, זה מה שאפשר למדינות אחרות להצליח. חינוך זה לא פודינג, זה עניין ארוך טווח".

 

עד כה הקצאת התקציבים לשעות ההוראה במערכת החינוך לא הייתה שוויונית, בתי הספר החזקים והחלשים קיבלו תקציב דומה, אלא שרשויות מקומיות חזקות הוסיפו תקציבים לצורך שעות תגבור לתלמידיהן, בזמן שרשויות מקומיות חלשות לא יכלו לעשות זאת. מעבר לכך, הורים מבוססים כלכלית מספקים שיעורי עזר לילדיהם במקצועות השונים, מה שבמקרים רבים נמנע מהורים בעלי יכולת כלכלית נמוכה. כל הגורמים האלה גם יחד הביאו להנצחת הפערים בתוך מערכת החינוך. עם זאת יצוין, כי המודל החדש לא מונע מהורים ומרשויות להמשיך לספק סיוע במקצועות השונים.

 

"אני לא אמרתי לרגע אחד שאנחנו פותרים את כל הבעיה", הבהיר פירון. "יש לנו כמה משאבים - המדינה, השלטון המקומי וההורים - ומתוך 100 האחוזים, משאבי המדינה הם בסדר גודל של 88-90%. אנחנו נותנים משאבים לצורך מצוינות, כדי שיותר ילדים בפריפריה יעשו 5 יחידות מתמטיקה וילמדו מדעים. אני אמצא דרך לעגן את הדברים האלה באופן שיקשה על הבאים אחריי לשנותם".

 

אמיר וינשטוק, מייסד אתר מדלן המנתח את נתוני המיצ"ב, אמר על החלטת משרד החינוך להוסיף שעות לימוד: "מדובר בצעד מבורך, אך יש לעקוב ולבדוק כיצד והאם תוספת השעות מסייעת בהדבקת הפערים. נזכיר כי בדיקת מדלן, המבוססת על דו"חות המיצ"ב, גילתה כי הסיכוי של תלמיד שגדל בפריפריה להגיע להישגים של חבריו במרכז - נמוך מאוד. מי שבפועל זוכה לחינוך בבתי ספר עם רמת הישגים גבוהה הן השכבות המבוססות, עובדה שתורמת להנצחת הפערים בחברה. יש לקוות כי הצעד הנוכחי שעליו הכריז משרד החינוך וצעדים נוספים שיש לנקוט יצליחו לשנות את התמונה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות"
שי פירון.
צילום: אלכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות"
מומלצים