צה"ל בזבז מיליונים. העליון: "דרסו כל נוהל"

"זהו מקרה נוסף שבו נחשפים זלזול וזילות באופן ההתקשרות של גופים ציבוריים, תוך דריסת כל נוהל ודין". כך סיכמה שופטת בית משפט העליון דפנה ברק-ארז פסק דין, שבו נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות צה"ל בנוגע לכספים ציבוריים. השופטת הוסיפה עוד בפסק הדין המדובר כי אף גורם בצבא לא שילם "מחיר של ממש" בגין מחדליו.

עוד בחדשות:

חצי מכמות הגשם ירדה, והחורף אפילו לא החל

לפתחם של השופטים ברק-ארז, מרים נאור ואורי שהם הובאה השבוע בקשה לערעור של חברה מבאר שבע, שסיפקה לבסיס של צה"ל בעיר מוצרי חשמל ללא מכרז במשך ארבע שנים. אספקת הציוד נעשתה לפי הזמנות לא פורמאליות שקיבלה החברה, בדרך כלל מאזרחים עובדי צה"ל שעבדו במרכז הבינוי הצבאי.

החברה קיבלה תשלום בגין הציוד שסיפקה, אולם לטענתה התשלום שקיבלה בתמורה היה מזערי. הטענות הועלו לאחר שב-2001 זכתה החברה במכרז מסודר של משרד הביטחון להמשך אספקת ציוד חשמל. החברה טענה אז כי קיימים חובות עבר, ולטענתה גם לאחר חתימה החוזה היא המשיכה לספק מוצרים בהזמנות לא פורמאליות.

בעקבות ההתקשרות הבלתי-חוקית נפתחה גם חקירה מצ"ח שהעלתה בין היתר תמונה קשה של "מחדלים חמורים בנוגע לרכישת מוצרי החשמל מהמערערת". למרות זאת, החקירה במצ"ח לא הובילה לממצאים ברורים בנוגע לנשיאה באחריות למצב שנוצר.

בשל כך החליטה החברה להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעה בסך כולל של יותר משישה מיליון שקלים, אולם זו נדחתה בטענה שהחברה כשלה בהוכחת תביעתה. עוד צוין בהחלטת בית המשפט המחוזי כי החברה "לא הצליחה להראות מה היה היקפו המדויק של הציוד שסופק, ואם התשלומים שקיבלה לא עלו כדי שוויו".

החברה המשיכה להיאבק והגישה ערעור לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן השבוע נקבע כי התיק יוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי לצורך בירור כמה נושאים שלא מוצו. בפירוט הנושאים המצריכים בירור נוסף ציינה השופטת ברק-ארז כי "ההזמנות שנעשו מהמערערת (לפחות עד פברואר 2001), היו נגועות באי-חוקיות – משום שנעשו תוך הפרה בוטה של חובת המכרזים".

"התנהגות חמורה של גורמים רבים בצה"ל" 

עוד ציינה השופטת כי לצד חטאיה של החברה, עומדת גם "התנהגותם החמורה של גורמים רבים בתוך המערכת הצה"לית. אף לא אחד מהם נדרש לשלם מחיר של ממש בגין מעשיו. מפקד מרכז הבינוי לא קודם – הא ותו לא. כל המעורבים נשארו בתפקידם. אף לא אחד מהם נדרש לשלם בגין הנזקים שגרם".

ברק-ארז כתבה גם כי לא אחת הדבר נעשה ממניעים "טובים" שעניינם התקשרות מהירה יותר עם גורם שנתפש כיעיל ואמין על-ידי העושים במלאכה. "אולם, גם כאן וגם במקרה אחרים הרווח יוצא במחירו של הפסד גדול לקופה הציבורית".

השופטת הוסיפה כי הלקח ברור: "חרף הפיתוי לעשיית 'קיצורי דרך' – לא ניתן להשלים עמם. יידעו גם משרתי הציבור שמוטלת עליהם חובה לא רק להצליח בתפקידם, אלא לעשות כן תוך שמירה על הנהלים הנוגעים להוצאת כספים מן הקופה הציבורית. אם לא יעשו כן, אף הם עשויים לתת על כך את הדין".