השכיר הראשון לימד אותנו לדייק בדיוני שכר

וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים: וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אַחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ... וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה: וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי: (בראשית כט, 15-14, 19-18)

בין יעקב ולבן מתקיים הקשר הראשון בתורה, המוזכר כקשר בין שכיר למעביד. יעקב הוא השכיר הראשון שאנו מכירים, וככזה הוא מלמד אותנו שיעור מאלף בדיוני שכר (אף שבסופו של דבר העסקה לא הצליחה בטווח הקצר).

• טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון

לבן פונה ליעקב ושואל אותו מהי המשכורת שהוא חפץ בה בעבור רעיית צאנו. יעקב, שהגיע לחרן כדי לשאת את אחת מבנות לבן לאישה, בוחר לציין את גובה המשכורת בצורה מאוד מפורטת ומדויקת, על מנת שדרישת השכר שלו תהיה מובנת ולא תוכל להשתמע לשתי פנים.

מדובר ברחל, בתו הקטנה של לבן, ואין אפשרות לחשוב בטעות שמדובר ברחל אחרת. יעקב מלמד אותנו כי בדיוני שכר עלינו להיות מדויקים לפרטי-פרטים על מנת שהמעביד לא יוכל להתל בנו. לעומת הדיוק של יעקב, תשובתו של לבן, המעביד, היא כללית ולא מתחייבת: "טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר" - אני "מעדיף" לתת "אותה". אין כאן כל התחייבות לנתינה, אלא אמירה כללית של העדפותיו האישיות. גם לא ברור למי הוא מתכוון באמירה: "אותה".

(צילום: shutterstock)

המשך הסיפור התנ"כי ידוע, ומלמדנו כי יעקב נכנע לדרישותיו של לבן ועבד בעבורו - אף על פי שהשכר הנקוב לא היה ברור, ואולי אף ידע מראש שתהיה כרוכה בו רמאות. אולי מתוך אהבתו העזה לרחל הוא הרגיש שהסיכון שווה. אך בדיוני שכר, שאין האהבה מעורבת בהם, כדאי תמיד להקפיד על כך שתנאי העבודה והשכר יהיו ברורים לשני הצדדים.

וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן: וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי: (בראשית לא 7-6)

לעבוד במלוא המרץ

עניין נוסף שניתן ללמוד מיעקב, השכיר הראשון בתורה, הוא כי האדם צריך לעבוד במלוא המרץ לכל אורך תקופת ההעסקה. לרבים מאיתנו קרה ודאי שהתחלנו עבודה חדשה במלוא המרץ, אך עם הזמן ההתלהבות דעכה. ייתכן אף וצפינו באנשים שתפוקתם בעבודה החלה לרדת לאחר שהתרגלו אליה והרגישו בטוחים במקום העבודה.

יעקב עבד במלוא המאמץ במשך כל שנותיו אצל לבן. מוסר העבודה של יעקב מכתיב לו, שכל עוד אתה בוחר להישאר בקשר של שכיר אצל המעביד, עליך לעבוד ולפעול במלוא יכולתך, גם כאשר מדובר במעביד רמאי.

כיום יש מנגנונים שונים, בהם יכול השכיר להשתמש על מנת להגן על זכויותיו מול המעביד, אך כל עוד הוא בוחר להישאר בתפקיד ולהיות מועסק כשכיר, אל לו לגזול או לעבוד פחות מכפי יכולתו. מדובר כאן ברַף של מוסר עבודה מאוד גבוה, אשר לעתים קשה לנו לתופשו בנקודת זמן של היום. גם בהיותו עובד מפעל בשכר מינימום, נדרש השכיר לא להחזיר עוול תמורת עוול של המעביד.

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע