פרס נגד נתניהו: מנסים לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים
על רקע המחלוקת סביב חוק הלאום מתקיימת בשדה בוקר אזכרה ממלכתית לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. הנשיא לשעבר תקף את חוק הלאום. נתניהו: "בן גוריון שם דגש על היותה של ישראל יהודית". ריבלין: "האם קירבנו במו ידינו את הסכנה שבחברה שסועה?"
בעיצומו של המשבר הקואליציוני סביב חוק הלאום, הגיעו בצהריים (יום ה') ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין והנשיא לשעבר שמעון פרס לטקס האזכרה לדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל. כצפוי הפך האירוע להתנגחות - לעיתים מרומזת ולעיתים ישירה - סביב סערת החקיקה. פרס תקף: "חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים חולפים. הצעות החוק המונחות על סדר יומה של הכנסת אין באפשרותן לקרב שלום שיבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ynet העביר את הטקס בשידור חי.
"היום אנו פוקדים את קברו של בן גוריון בלב רועד, כי בימים אלה התגלעו, לחרדתי, סדקים העלולים לפלג את העם ולערער את מגילת העצמאות, מגילת העם, לזעזע את מעמדה הדמוקרטי מבית ומבחוץ. איך בכלל עלתה בישראל ההבחנה המופרכת בין יהודית לדמוקרטית?
"הפולמוס סביב מה שמכונה עתה חוק הלאום נראה בעיני רבים כספיח פוליטי שאינו דרוש, ושעלול לפגוע בערכים המאחדים את העם. ויכוח דתי מיותר, במקום הסכמה לאומית רחבה שעלולה להפוך סכסוך מדיני לזעזוע דתי שקשה יהיה לעוצרו.
"לאחרונה, החלו להופיע אצלנו סימנים מדאיגים של מיעוט קנאי, שבשם הדת, כביכול, הוא מפיץ גילויים רעילים של אלימות וסממנים של גזענות. עלינו להתייצב כאיש אחד וכחומה בצורה נגד תופעות אלה. עלינו לחפש דרכים למנוע סכסוך דתי ולקרב שלום מדיני. בן גוריון חרד לביטחונה המוסרי של ישראל לא פחות משחרד לביטחונה הקיומי. 'ביטחוננו', הוא אמר, 'יושתת לא רק על כוח – אלא גם על מדיניות של שלום וידידות עם שכנינו'".
נתניהו: "בן גוריון שליח ההיסטוריה"
גם נתניהו התייחס בנאומו לנושא חוק הלאום: "בן גוריון היה שליח ההיסטוריה. הכרזת העצמאות לא הייתה סוף פסוק אלא רק שלב בדרך להגשמת הציונות. הוא שם דגש חזק על היות ישראל מדינה יהודית. אם מישהו חושב בטעות שבמהלך ייסודה של מדינת ישראל הוא שינה את השקפתו, הנה דברים שאמר ב-48': ''ואשר לדמוקרטיה מערבית, אני בעד דמוקרטיה יהודית. המערבית לא מספיקה. היות יהודי - אין זו רק עובדה ביולגית אלא מוסרית אתית'. בן גוריון לא היה נגוע בגזענות כלשהי. הוא היה דמוקרט. פטריוט יהודי.
"בן גוריון עמד על שורש הסכסוך בין הערבים לבינינו. הוא נוכח אישית בסרבנות הערבים להכיר בזכות כלשהי על הארץ. גם ההסתה והטרור התקיימו אז לא פחות מהיום. תקוותו שיראו בישראל בית לאומי ליהודים נכזבה פעם אחר פעם. אבל הוא לא איבד תקווה. אנו שואפים להשיג שלום עם שכנינו אבל אנחנו רואים את מסכת האיומים, את חוסר היציבות. וגם בן גוריון ראה זאת. מסקנתו הייתה חד-משמעית: יש להבטיח את ביטחונה של ישראל לטווח ארוך בהתבסס על כוח הרתעה".
הנשיא ריבלין הגדיר את בן גוריון "מייסד הממלכתיות הישראלית" ושאל אם היא עדיין תקפה ורלבנטית: "האם בשם השיח על רב-תרבותיות לא קירבנו במו ידינו את הסכנה שבחברה סקטוריאלית ושסועה, נטולת זיקה בין השותפים לה? על רקע ההתפתחויות המדאיגות בירושלים, הטבח הנורא בשכונת הר נוף שהחזיר אותנו לפרקים אפלים בדברי ימי עמנו, הצורך שלנו באחריות ובגרות לאומית מקבל משנה תוקף. אנחנו יכולים וצריכים להמשיך לנהל את הוויכוחים והמחלוקות בינינו אבל אנחנו יכולים לעשות זאת מתוך תפיסה של שותפות, תפיסה מעודכנת של אותה ממלכתיות.
"עמדנו באתגרים קשים מאלה ואין לי ספק שנעמוד גם באלה. החברה הישראלית תמשיך לגבש ולעצב יחד את תפיסת הממלכתיות הישראלית באופן שווה יותר, יציב יותר וליברלי יותר. זאת דרכנו היום לביסוס המופת הישראלית כפי שביקש לראות אותה מייסדה דוד בן גוריון".
אתמול התקיים בכנסת דיון סוער, שבו התייחס נתניהו לנוסח שלו לחוק הלאום."החוק שאני אביא יושתת על כך שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית", אמר נתניהו.
"העקרונות הללו שזורים זה בזה ואחד אינו גובר על השני. ישראל מבטיחה שוויון זכויות אישי לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין".
בנוסף להצעה של נתניהו, יש נוסח קיצוני יותר לחוק הלאום שאותו הכין יו"ר הקואליציה, זאב אלקין. חברי יש עתיד והתנועה הודיעו שלא יתמכו בנוסח זה, אבל ההצעה של נתניהו קרובה יותר לעמדותיהם והם לא שוללים תמיכה בה.
בן גוריון כיהן בראשות הממשלה בשתי קדנציות. הראשונה הייתה מ-1948 ועד 1954, ואחריה הוא פרש לקיבוץ שדה בוקר שבו התגורר, אבל לא לזמן רב. בתחילת שנת 1955 חזר לשרת כשר הביטחון בממשלתו של משה שרת, ובסוף אותה שנה נבחר בפעם השנייה לראשות הממשלה, תפקיד שבו החזיק עד התפטרותו בשנת 1963.
לפנייה לכתב/ת 
