8 ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה עקרונית נגד הריסת בתי מחבלים: "מנוגדת לחוק"
בניגוד לעתירות הפרטניות שמגישות משפחות הטרוריסטים, הארגונים טוענים לאי-חוקיות בסיסית של הנוהל: "הוא עלול ליצור אחריות לפשע מלחמה"
שמונה ארגוני זכויות אדם התאגדו היום (ה') לעתירה משותפת נגד שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, שבה דרשו לבטל את נוהל הריסת בתי מחבלים שחזר לשימוש בחודשים האחרונים עם התגברות הטרור. בשונה מעתירות פרטיות של משפחות מחבלים, שכמה מהן תלויות ועומדות בפני בג"ץ ויוכרעו בימים הקרובים, מדובר בעתירה הטוענת לאי-חוקיות בסיסית של המהלך ולא למקרה מסוים ונסיבותיו.
בעתירה נטען שמדובר בחלק מתקנות ההגנה לשעת חירום מ-1945, ש"אינו חוקי באשר הוא נוגד את הדין הבינלאומי ההומניטרי, את משפט זכויות האדם הבינלאומי ואת המשפט הישראלי המנהלי והחוקתי".
את העתירה הגישו עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה, נועה עמרמי ורוני פלי בשם "המוקד להגנת הפרט", "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון", "בצלם", "הוועד נגד עינויים", "יש דין", "עדאללה", "רופאים לזכויות אדם" ו"שומרי משפט".
לטענת העותרים אין ולו מומחה אחד למשפט בינלאומי שתומך בחוקיות הנוהל. נהפוך הוא: לדבריהם, רוב המומחים סבורים שמדובר בהפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שעלולה לייצר אחריות פלילית אישית כפשע מלחמה: "קשה לחשוב על סמכות שזכתה לביקורת נרחבת יותר, נוקבת יותר, חריפה יותר ומקיפה יותר, ממדיניות הריסת הבתים לפי תקנה 119".
על פי העתירה, המחיר שמשלמים בני ביתו של המחבל בגין מעשיו – אובדן קורת גג – הוא כבד מאוד ונתפס כהפרה ברוטלית של האיסור על ענישה קולקטיבית. הם הוסיפו שהפלסטינים מוגדרים "אזרחים מוגנים" במשפט הבינלאומי ומכאן ישנה הפרה נוספת של הדין הבינלאומי בצורה של פגיעה ברכושם.
העותרים מציינים כי גם בקרב מומחים ישראלים "הידועים להם" בתחומי המשפט יש קונצנזוס שמדובר בצעד לא חוקי. הם צירפו חוות דעת של הפרופסורים יובל שני, מרדכי קרמניצר, ארנה בן נפתלי וגיא הרפז, שלפיה מדובר בהפרה חמורה של המשפט הבינלאומי בתחום ההומניטרי, בתחום זכויות האדם ובדיני הכיבוש הבינלאומיים.
לטענתם, לאורך 30 השנים האחרונות, רק בשתי עתירות מתוך מאות דן בית המשפט העליון לגופן בטענות לענישה קולקטיבית ופגיעה ברכוש המוגנים.
הריסת בית המחבל מועתז חיג'אזי מאבו טור
מומלצים