קורבנות מובארק מחפשים צדק: דם תמורת דם
פסק הדין בעניינו של נשיא מצרים לשעבר שהואשם בהרג 900 מפגינים ב-2011 יינתן בשבת. אולם בזמן שמשפחות הקורבנות מחכות לצדק שייעשה, רוב המצרים כבר התייאשו. ובאוויר מורגשת אמפתיה מחודשת לאיש המושמץ
אחמד, בנה בן ה-25 של אמאל שאקר, נורה למוות בגבו ב"יום שישי של זעם", אחד הימים המדממים ביותר בהתקוממות המצרית של 2011 נגד השליט חוסני מובארק. כמעט ארבע שנים עברו מאז, ושאקר עדיין מחכה שייעשה צדק. "אנחנו רוצים דם תמורת דם", היא אומרת.
עוד חדשות בעולם :
קים חדשה בבלוק: אחות הרודן נחשפת
שוברת טאבו: רוקדת ברכבת בטהרן בלי רעלה כל הוצאות החג עליו: אובמה משלם הכול
הציפייה שלה אמורה להסתיים בשבת הקרובה, אז יינתן פסק הדין במשפטו של מובארק בן ה-86 המואשם בהרג יותר מ-900 מפגינים שמחו נגד שלטונו. אך "משפט המאה" של מצרים שבהתחלה עקבו אחריו באדיקות, כבר אינו על סדר היום הציבורי. חלק מהסיבות לכך קשור בסחבת המשפטית - משפט ועוד משפט חוזר, וחלק אחר קשור להתקוממות - נגד מוחמד מורסי - שבאה לאחר מכן ושינתה את הנרטיב הפוליטי.
"העניין נעלם", אומר אחמד חאני, רואה חשבון מקהיר, בהתייחסו למשפט. הוא, כמו רבים אחרים, אינו עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות. "מה שחשוב זה לגרום לשיפור במדינה, לחזור למצבה הקודם, ולא להתעניין במשהו כזה".
אך ההרשעה בוטלה על ידי בית משפט גבוה יותר ובמאי 2013 החל משפט חוזר למובארק, לשר הפנים לשעבר ולבכירים ביטחוניים נוספים, כמו גם לבניו, עלא וגמאל בגין אישומי שחיתות. אולם במהלך המשפט החוזר, המצב הפוליטי במדינה השתנה דרמטית.
איזו המהפכה היא האמיתית?
ממשיכו בתפקיד, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, מוחמד מורסי
האיסלאמיסט, הודח על ידי א-סיסי והצבא אחרי הפגנות ענק שהחלו ב-30 ביוני, 2013, נגד תנועת האחים המוסלמים שבראשה עמד מורסי. הצבא פשט על מטות האיסלאמיסטים ודיכא כל קול אחר שנשמע.
כעת הרשויות במדינה מאשימות כל מקרה אלימות על האיסלאמיסטים ועל "קונספירטורים" זרים. רשתות טלוויזיה ועיתונים הפסיקו למתוח ביקורת על משטרו הקודם של מובארק וכל הפוקוס הארסי שלהם כוון לאיסלאמיסטים. לעתים הם גם קידמו נרטיב היסטורי שונה וציירו את המרד של 2011 כקונספירציה שנועדה לערער את מצרים - ושהמהפכה של 2013 "תיקנה" זאת.
"הדחיפות בהעמדת מובארק לדין פחותה כעת", במיוחד כשבכירים רבים מתקופתו, בהם א-סיסי, נמצאים בעמדות כוח והשפעה, אמר איסאנדר אל-עמרני, מנהל פרויקט צפון אפריקה בארגון משברים בינלאומיים (ICG). במהלך השנה האחרונה של שלטון מובארק, א-סיסי קודם לתפקיד ראש אגף המודיעין בצבא.
"ישנו נרטיב שהפך לקבוע שלפיו ההתקוממות ב-2011 לא הייתה המהפכה האמיתית. המהפכה האמיתית אירעה ב-30 ביוני, 2013, נגד מוחמד מורסי והאחים המוסלמים", אמר.
במהלך המשפט, ההגנה של מובארק ניסתה להאשים את האחים המוסלמים במות המפגינים, כדי לרכוב על הגל האנטי האיסלאמיסטי, טוען עורך הדין מוחמד פארוק, שמייצג את משפחות קורבנות במשפט.
אמפתיה מחודשת למובארק
הוא אמר כי הוא צופה שמובארק יורשע ויקבל שוב מאסר עולם משום שיש הוכחות מוצקות לכך שהוא כשל בתפקידו להגנת המפגינים. מובארק מרצה כעת שלוש שנות מאסר בגין אישום נפרד. עורך דין אחר של הקורבנות, הודא נסראללה, אומרת כי היא מודאגת שלאמפתיה המחודשת למובארק עשויה להיות השפעה על פסיקת השופט, במיוחד לנוכח ההכרעות האחרונות שזכו לביקורת מפעילי זכויות אדם שטענו כי הוא פוליטי ונקמני נגד האיסלאמיסטים.
השאלה, לדבריה, היא איך השופט מעוניין לכתוב את ההיסטוריה של 2011 - האם הוא יחליט שזו הייתה מהפכה שמובארק ניסה לעצור? או אם מדובר היה בקונספירציה.
המשפט נתקל באתגרים מאז החל. לפי סנגורי הקורבנות, הראיות אבדו משום שהתובע לא מיהר לאסוף אותן, ודיסק מפתח שהכיל תשדורות של המשטרה נהרס. התביעה נאלצה לסמוך על ראיות ממשרד הפנים, שאחראי על המשטרה - ושבכיריה מעורבים בתיק.
בדיון המסכם שנערך באוגוסט, הורשה מובארק לומר את דברו בשידור חי שהועבר בטלוויזיה. הוא הביע חרטה על כך שמורשתו הוכתמה ואמר כי הוא עשה הכול "למען האינטרסים של העם" ושפרש מתפקידו כנשיא רק כדי "למנוע שפיכות דמים ולשמור על אחדות העם".
"המשטר הוא אותו משטר"
האווירה הותירה את משפחות "המרטירים" (הקדושים) של 2011 יותר מבודדים. "בכל בית ישנו לב שנשרף. צעירים שהיו כמו פרחים נהרגו. ארבע שנים עברו, איפה המשפט?", תוהה שאקר, אמו של אחמד.
היא אמרה כי בנה, המפרנס העיקרי של משפחתה, היה רק עובר אורח בהפגנות ונורה
בעודו נפגש עם ארוסתו. היא תיארה אותו כגבר צעיר שעובד קשה ושהיה מיואש מחוסר ההזדמנויות של המצב במצרים. "הוא שאף לעשות משהו גדול בחייו", היא נאנחת, מחזיקה בידיה דיוקן של בנה.
מחמוד איברהים עלי, שאשתו נהרגה במהלך ההתקוממות ב-2011, לא רוחש אמון רב למערכת המשפטית. לדעתו, בתי המשפט עושים בדיוק מה שרוצה הממשלה. "המשטר הוא אותו המשטר. השמות השתנו אבל הכול נותר אותו דבר".
לפנייה לכתב/ת 
