נתניהו, בקש סליחה מזידאן סייף
זו המדינה שלי לא פחות משהיא שלך או של כל אזרח יהודי. תת-אלוף במיל' אמל אסעד תובע את עלבונם של זידאן סייף ושל חללי העדה הדרוזית
שמי אמל אסעד, אני אזרח מדינת ישראל ואינני יהודי, אני בן העדה הדרוזית תושב עוספיה. אני מבקש לשאול אותך, אדוני, איך לדעתך אני צריך להרגיש בארץ הזו אחרי שהעברת בממשלה את ההצעות לחוק הלאום. האם, אדוני ראש הממשלה, אנו אזרחים שווים או שווים פחות (עכשיו גם פורמלית)?
מטרת החוק, כך כתוב, היא "להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי" וזאת, לטענתכם, "ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל". האמנם? מהי מדינת הלאום של העם היהודי? אם אינני יהודי, אז זו לא המדינה שלי?
האם התכוונת, אדוני ראש הממשלה, שיש אזרחים יהודים שהם גם בעלי הבית (שהמדינה שלהם) ויש אזרחים שהמדינה רק "מחויבת לזכויותיהם האישיות"? ולמה הכוונה ב-"המדינה מחויבת"? אולי "לא רוצה, אבל מחויבת"? אכן ניסוח מבריק. האם אתה מתכוון שציבור לא-יהודי של אזרחי המדינה לא יוגדר כקבוצה לאומית אחרת? ומה יירשם בסעיף הלאום במרשם האוכלוסין? "לא-יהודי", או אולי מספיק לרשום "לא"?
עוד בערוץ הדעות של ynet
מה יש לכם נגד חוק הלאום? / עודד רביבי
למנוע את רצח הערבייה הבאה / הודא דראושה
ואולי זה פשוט הסעיף שנועד לומר בבירור לאוכלוסיה הלא-יהודית: רבותיי, אתם אזרחים סוג ב'. המדינה היא של היהודים ולא שלכם ולכן היא "תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה והיא תקצה ממשאביה למטרות אלו" והיא גם "תפעל לשימור ולהנחלת המורשת והמסורת התרבותית, וההיסטורית של העם היהודי". ובאשר אליכם, הלא-יהודים - בעיה שלכם.
תרשה לי לומר לך, אדוני ראש הממשלה, שהצעות החוק הללו לא רק מיותרות אלא גם מעליבות ומקוממות. ההשמטה של המילה שוויון בהתייחסות לכלל אזרחי המדינה אינה מקרית אלא מכוונת להעביר מסרים פסולים ואנטי-דמוקרטיים. בעיניי, זו המדינה שלי לא פחות משהיא המדינה שלך או של כל אזרח יהודי. משפחות ערביות ודרוזיות חיות בארץ הזו מאות שנים. שום חוק יסוד לא ישנה את תחושת השייכות שלנו לארץ הזו.
הטענה שהצעות חוק אלו הן ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל צריכות לקומם כל אדם שמכבד את המנהיגים המייסדים שניסחו את מגילת העצמאות וחתמו עליה. "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם", אמר דוד בן-גוריון. שייכת, לא "מחויבת לזכויות אישיות". 355 המילים הראשונות מתוך 650 המילים במגילת העצמאות מייצגות ניסיון להצדיק ולנמק את הצורך במדינה שתהיה פתוחה לעלייה יהודית. לא מדינת לאום ששייכת ליהודים אלא מדינה יהודית שתהיה "מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". לא מדינה שתפעל "להתיישבות יהודית בתחומיה" אלא מדינה ש"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה", לא מדינה מחויבת לזכויות אישיות אלא מדינה ש"תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
את ההכרזה על מדינת ישראל ניסחו בזהירות מנהיגים עם חזון שניסו להתמודד עם הקושי המובנה בשילוב של יהודית ודמוקרטית ולהעניק לעם בסיס לחוקה, ואילו את הצעות החוק נראה כאילו ניסחו לבלרים שעסקו בחוזה להעברת בעלות על קרקעות.
שירתתי כלוחם וכמפקד בצה"ל 26 שנים ולא עשיתי זאת משום שהמדינה מחויבת לזכויות האישיות שלי. כאשר שכבתי בשוחות החווה הסינית, כשנלחמתי בסמטאות ביירות, בדרום לבנון ובמחנות הפליטים של ג'נין, לא עשיתי זאת בגלל הזכויות האישיות שלי. גם זידאן סיף, אחי וופא ועוד 402 חללי צה"ל מקרב העדה הדרוזית לא חרפו את נפשם על מזבח המחויבות של המדינה לזכויותיהם האישיות. צעירי העדה הדרוזית הלא-יהודים שלנו יוצאים להגן על ארצם ומולדתם בדיוק כמו הצעירים היהודים. הצעות החוק שהעברת בממשלה הן עלבון שהוטח בפנינו.
בכל שנה אנו מקיימים את מרוץ "בשביל הבנים" - אירוע זיכרון לבני העדה שנפלו במלחמות ישראל בהשתתפות אלפי אנשים מכל העדות והשכבות בארץ. השנה כיבדו אותנו בהשתתפותם גם נכבדי העם - נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, חברי כנסת ונכבדי העדות. אני מזמין אותך להצטרף אלינו בשנה הבאה ולהתנצל על העלבון.
בכבוד רב
תת-אלוף במיל' אמל אסעד
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il