מהפך המבקר: לעקוב אחר הדו"ח, כל הזמן

אכיפה, פיקוח ושקיפות - אלו העקרונות שעל בסיסם יפעל מבקר המדינה יוסף שפירא ליישום המלצותיו. התסכול מליקויים רב-שנתיים שאינם מטופלים, ההצהרות "הריקות" על הפקת הלקחים והביקורת הרבה על אפקטיביות הממצאים הובילו לתוכנית ובה שורה תחתונה אחת: "דו"חות עם שיניים".

התוכנית שפרטיה הגיעו לידי ynet, בהובלת שפירא ומנכ"ל משרדו אלי מרזל, תחייב את המבוקרים להביא לשינוי ולפעול ליישום המלצות המבקר. הצעדים בפועל, שיידרשו החל מהשנה הבאה, יהיו הקמת צוות לתיקון הליקויים תוך 100 ימים, הכרזה על זהות האחראי לשינוי ופרסום תוכנית עבודה, לוח זמנים וקצב ההתקדמות.

צדו השני של הדו"ח - אנשי משרד המבקר - יופעל באמצעות צוותי מעקב ויפקח על התחייבויות המבוקרים תוך כפיפות לחוק המבקר - שאינו נאכף כראוי כעת. על פי התכנון, יתווספו תקנות לחוק האמור על ידי הוועדה לביקורת המדינה, ואלה יכשירו את תהליך המעקב לפומבי.

הציבור יוכל לעקוב אחר תיקון הליקויים

כך, למשל, יקדיש אתר האינטרנט של המבקר מקום לכל דו"ח, ובו יוצג בזמן אמת ובצורה ברורה קצב ההתקדמות בתיקון הליקויים. המערכת תבליט את זהות הגוף המבוקר, את האדם העומד בראשו ואת זה שאמון על התיקון, ולהם תינתן גישה לעדכון עצמאי. כל ליקוי ינוסח בקצרה, וילווה בציר זמן שמתחיל במועד הביקורת ונמשך מאז. סטטוס הטיפול בליקויים - "תוקן", "חורג ממועד התיקון", "חורג ממועד הדיווח" וכדומה - יצוין אף הוא. דף אחר יוקדש לצוות הליקויים של המבקר, ובו יצוינו המלצותיו, לוח הזמנים הראוי וכן חוות דעתו על אופן הטיפול בליקוי.

שינוי נוסף במסגרת הרפורמה יכפה שקיפות על התהליך ומעורביו, ויציג את הצהרות המבוקרים בזמן הביקורת ואחריה, את התכתובות הרלוונטיות ואת התחייבותיהם. חשיפה זו, על פי המבקר, בצירוף האכיפה האקטיבית והגברת הפיקוח, ישנו באופן משמעותי את אופי הטיפול בליקויים ויציגו מבחן ממשי להצהרות האוטומטיות שניתנות עם פרסום הדו"חות.

מקרים רבים בעבר שמו ללעג ציבורי את מסקנות דו"חות המבקר, שלא זכו לתיקון ממשי בשטח. דו"ח משנת 2007, למשל, התריע על כך שחמאס ביצע כמה פיגועי מנהרות בין 2001 ל-2004, והזהיר שמדובר בסוג לוחמה המאיים על גזרות נוספות ומצריך היערכות כוללת.

(צילום: חיים צח)

דו"ח מבקר אחר, משנת 2000, חשף ליקויים בהתנהלות כל הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים: משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מע"צ ומשטרת התנועה. רבים מהליקויים לא תוקנו. ב-3 דו"חות - ב-1993, 2004 ו-2009 - התריע המבקר על ליקויים רבים העלולים להוביל להצפת נתיבי איילון, אך דבר לא נעשה, וגם בשנה שעברה נחסם ציר התנועה המרכזי לתנועה מסיבות אלה.

על פי התכנון הנוכחי, השינוי ייושם בעוד חודשים ספורים, החל בדו"חות שיצאו ב-2015. קידום התקנות הנוספות בוועדה לביקורת המדינה יתרחש במקביל, ובעקבותיו תופעל מערכת המעקב הממוחשבת - שפיילוט פנימי שלה כבר יצא לפועל. לאחר צאת התוכנית לפועל צפוי משרד המבקר לבקש תוספת תקציב בגינה.  

לצד השינוי המבני, מבקר המדינה הפיק גם לקחים פנימיים, ובהם הצורך בחידוד מסקנות הדו"חות, ניסוח דרישות ברורות מהמבוקרים והימנעות מהצבעה על הליקוי והמלצה מעורפלת של הדרוש תיקון. בכפוף ללקחים אלה, תוענק למושאי הדו"חות משימה ברורה וממוקדת, לקראת הכנת תוכנית הפעולה שתוצג לצוות המעקב.

(צילום: חיים צח)

לבד משינויים אלה, שפירא יישם בשנתיים האחרונות תהליך עבודה ארוך טווח, תחת הכותרת "חדשנות בביקורת המדינה". הפן המקצועי עסק בשאלה כיצד מביאים נושא לביקורת, והוביל לרענון נהלים ומעבר ל"עבודה מודרנית", תוך בחינת תקנים בינלאומיים בנושא והשוואה למוסדות ביקורת מקבילים בעולם המערבי.

עד לכניסת המבקר הנוכחי לתפקידו פעל המשרד ללא "אינטרנט מקצועי", מטעמי ביטחון מידע. שיפור התשתית, אבטחתה והצטיידות בתוכנות ביקורת מתקדמות ובמחשבים ניידים ייעודיים אמורים לפתור נושא זה.

תהליך החדשנות האמור עסק גם בהון האנושי, וניסה להעניק לעובדי המשרד כלים למחשבה עצמאית, יוזמות חדשות והגדלת ראש.  

מבקר המדינה מסייר בבית החולים הדסה(צילום: אוהד צויגנברג)

אנשי משרד המבקר לא יודו בכך בקול, אך במשך שנים נבחרו נושאי הביקורת על פי כלי הבדיקה שבידיהם. לעתים אף הועדפו לבדיקה נושאים בהולים פחות על פני נושאים מהותיים יותר, בשל היעדר יכולת מתאימה.

רבים מהשינויים האמורים פותחו כדי להתגבר על מצב זה ולדלג מעל חסמים מקצועיים. כך, למשל, החלו שפירא ואנשיו להיעזר לראשונה, ולתקופות מוגבלות, ביועצים חיצוניים בנושאים סבוכים הדורשים מיומנות וידע ייחודיים שאינם תחת מומחיותם. על פי התוכנית, יבנו המומחים גם "סרגלי ביקורת" בתחומם, לשימוש אנשי המשרד.