זאב אנגלמאיר: "גפילטע מעורר חשק מיני"

"הגפילטע היא המצאה יהודית", אומר אנגלמאיר, " זה ברור. איפה בעולם יש מאכל אפור יותר, קציצת דגים קרירה עם טעם לואי מתוק, כיפת גזר מכובס ורוטב רוטט שנראה כמו ג'לי מעופש? מה שמפתיע הוא כוח ההישרדות של הדבר הזה. מילא בעיירות באירופה כשגרנו בקהילות קטנות עניות ונאלצנו לדוג קרפיונים בנהר ולטחון אותם למחייתנו. אולי בגלל הקור האירופי הוחלט להגיש את הגפילטע קר, כדי להגביר את הסבל. מצד שני בימי שישי אחרי התפילה יכולנו להמתיק את העוני בקציצות גפילטע, ממתקי דגים ממולאים. והנה גם כאן, בארץ, עם הביסטרו והאיטלקיות והסושי אנחנו ממשיכים ולועסים את האתגר הקולינרי הזה".

אנגלמאיר טובל קציצת דג בחזרת ומסכם: "יש למנה הזאת יתרונות לא מבוטלים - היא זולה, לא צבעונית מדי ככה שהיא לא מסיחה את הדעת מעניינים חשובים אחרים. גפילטע מגביר את החשק המיני. זאת מנה מומלצת לאכול בדייט ראשון רומנטי עם בת זוג. בארוחת שישי בבית של סבתא כדאי לגשת למטבח עוד לפני הארוחה ולטרוף קר מהסיר. תחי המסורת. בקיצור: בון א פטיט, או במילים אחרות, מתאימות יותר: בון א גפילט!".

תערוכת "גפילטערמה" תוצג בפסאז' ברחוב אלנבי 94 בתל אביב עד ל-4 בינואר, בין השעות 17.00-23.00.