תרבות אונס בקולג': האחווה הפכה לאלימה
באוניברסיטה בוושינגטון הועברו טיפים המלמדים את חברי האחווה כיצד לשכר ולסמם צעירות כדי שישכבו עמם. בקמפוס בווירג'יניה דווח על מקרי אונס קבוצתיים במסיבות אחווה. מוסדות אקדמיים ברחבי ארה"ב מנסים להתמודד עם העלייה הגואה באלימות מינית בקמפוסים. שיטה אחת היא: "כן זה כן"
באביב שעבר הודלפו מיילים שנכתבו על ידי חברי בית האחווה "אפסילון יוטה" של אוניברסיטת אמריקן שבוושינגטון וחשפו לציבור המזועזע את השיטות - החל ממניפולציות פשוטות ועד כדי סימום - שבהן השתמשו ה"אחים" כדי לגרום לנשים לשכב איתן. בהודעות שהועברו בין חברי הקבוצה בקמפוס שבבירת ארצות הברית נכתבו בין היתר המקומות הכי טובים שבהם ניתן לקיים יחסי מין באוניברסיטה מבלי להיתפס, בעיקר עם סטודנטיות מהשנה הראשונה ללימודיהן שנתפשו בעיניהם תמימות יותר. במייל אחר הוצע להזמין צעירות לשתות לפני שמתחילה המסיבה, כדי שהן "ירגישו יותר רגועות ובטוחות. זה יהיה רעיון ממש טוב להכניס את הכלבות האלו למצב ערפול נכון", נכתב.
הבעיה באוניברסיטת אמריקן אינה ייחודית רק לה. בכל רחבי ארצות הברית מכללות ואוניברסיטאות מתמודדות עם עלייה מדאיגה בתקיפות מיניות בקמפוסים שלהן. מוקדם יותר החודש עלתה שוב הסוגיה לכותרות כשהמגזין "רולינג סטון" פרסם ידיעה מפורטת על חשדות לתקיפות מיניות ולמקרי אונס קבוצתיים במסיבות אחווה באוניברסיטת וירג'יניה היוקרתית. לצד התיאורים הגרפיים, נכתב במגזין על הטיפול הלוקה בחסר של ההנהלה באירועים אלה.
קטע מתוך "הדיילי שואו" על אלימות מינית בקמפוסים:
לאחר שהכתבה פורסמה, הכריז בית הספר על השעיית פעילויות האחוות, ששואבות את שמותיהן מהמיתולוגיה היוונית ונקראות "גריק לייף" (Greek Life), עד חודש ינואר, אז יחל סמסטר חדש. המוסד האקדמי הודיע גם כי יערוך מפגשים עם סטודנטים, הסגל, הבוגרים ואחרים שחשים דאגה בשל האירועים, כדי לדון בצעדים למנוע אלימות מינית בקמפוס.
באוניברסיטת אמריקן, הסטודנטים לקחו את הנושא בידיהם והחלו לפעול בעצמם. אמנדה גולד, שנמצאת בשנה השנייה ללימודיה, הקימה קבוצה בשם "לא לשתוק עוד" ואספה 1,700 חתימות המפצירות באוניברסיטה להרחיק את מחברי המיילים. "כולם מחשיבים אותן ל'אחוות אונס'", אומרת גולד. "אבל האוניברסיטה אומרת בעקביות שהיא לא יכולה לעשות דבר בנושא, משום שהאחווה אינה רשמית או מסופחת אליה", היא ציינה.
לנוכח הזעם הציבורי המתגבר בעקבות התקיפות המיניות בקמפוסים ולאור הביקורת על התגובה הלקויה של הרשויות, החליט הבית הלבן להשיק קמפיין לאומי. "זה באחריות כולנו", אמר הנשיא ברק אובמה וקרא לכל סטודנט "להיות חלק מהפתרון".
"אל תהיו צופים מהצד. תהיו האנשים שעוצרים תקיפה מינית", הפציר הקמפיין באמצעות סרטונים שצולמו במסיבות, שבהן נראו נשים שיכורות הופכות למטרה עבור סטודנטים חסרי מצפון. כשאובמה השיק את הקמפיין בספטמבר הוא ציין כי אחד מכל 5 סטודנטיות/סטודנטים נאנס/ת, ורק 12 אחוזים מהתקיפות הללו מדווחות.
פיית פרבר, שנמצאת בשנה השנייה ללימודיה באוניברסיטת אמריקן, היא אחת הסטודנטיות שמשתתפות בארגון סטודנטיאלי המקיים סדנאות בנושא מניעת אלימות מינית, שהפכו לפופולאריות מאוד בקמפוס מאז שערוריית המיילים.
הארגון הצליח לשכנע את הנהלת האוניברסיטה לחייב את כל חברי 12 האחוות הרשמיות בקמפוס להשתתף בסדנה. עבור סטודנטים אחרים, ההשתתפות בסדנה הייתה התנדבותית, אף שנתונים מסקר שנערך ב-2013 הראו כי 18 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטה היו נתונים ליחסים מיניים בלתי רצויים במהלך ששת החודשים הקודמים לסקר.
כן זה כן
המצגת בת השעה – שכוללת גם פיצה בחינם כתמריץ נוסף – מתמקדת במהות ההסכמה לקיום יחסי מין. באווירה מעט רשמית ובאמצעות תסריט שהוכן מראש, מסבירים שני עורכי הסדנה ששני הצדדים צריכים להיות פיכחים וחייבים להסכים במודע לכל אקט מיני. "הסכמה זה סקסי. זה מדהים לחשוק ולהיות נחשקים", מדגיש אחד המציגים.
עם זאת, לא רבות מדברים בסדנה על הדרכים להימנע מסכנה. למשל כששותים אלכוהול – האם לקבל משקה או האם להסכים לטרמפ מאדם זר. "מזעור סיכונים הוא חלק קטן ואפילו לא חיוני כל כך במניעת אלימות מינית", אומר דניאל רפפורט, נציג האוניברסיטה שמופקד על התוכנית למניעת אלימות מינית.
התוכנית שואבת השראה מהחוק "כן אומר כן", שהועבר בקליפורניה לאחרונה ומחייב אוניברסיטאות ומכללות. במסגרת החוק החדש, יחסים מין ללא הסכמה מפורשת עשויה להיחשב אונס אם מוגשת תלונה על המקרה. במלים אחרות,
חקירת האירוע לא תעסוק בשאלה אם אירע אונס אלא אם הייתה הסכמה.
אך רפפורט מאוניברסיטת אמריקן טוען כי הבעיה עמוקה יותר ולא ניתנת לאכיפה בחוק. "מרכז הבעיה הוא בדרך שבה אנחנו 'מאמנים' בנים להפוך לגברים אגרסיביים ודומיננטיים ולראות נשים כחפצים שיש לכבוש אותם", אמר רפופרט.
"תוקפים מיניים לא נראים כמו מפלצות שקל לזהות אותן", הסביר. "יש להם את אותם הכישורים החברתיים, את אותו לוח הזמנים, בדיוק כמו כולם". "ההבדל הוא שלימדו אותם שמה שהם עושים הגיוני ומתקבל על הדעת והתרבות שלנו שוב ושוב חיזקה את מעשיהם".
לפנייה לכתב/ת 
