שתף קטע נבחר
 

שר הכלכלה התחייב ל-700 מעונות - נבנו רק 39

ההישג הגדול ביותר של המחאה החברתית נרמס במשרד הכלכלה: רק 10% ממעונות היום נבנו עד כה - אף שחצי מהסכום שהוקצה לתוכנית סבסוד החינוך לגיל הרך כבר הועבר. שלוש שנים אחרי אישור הממשלה אומרים במשרד הכלכלה: "ההיפך הוא הנכון: השר בנט הוא היחיד שהחל לבנות מעונות לאחר קיפאון של שנים, והקצב רק מתגבר"

הצהרות לחוד - ומעשים לחוד. בינואר 2012 אישרה הממשלה שורה של צעדים להרחבת סבסוד החינוך לגיל הרך, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. במסגרת ההחלטה הוטל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להקים עד סוף שנת 2017 מעונות יום שישמשו עוד 30 אלף ילדים בגילאים 0-3. לצורך יישום ההחלטה, שמשמעותה בנייה של כ-700 מעונות, נקבע כי המשרד יקבל תקציב ייעודי של 1.2 מיליארד שקל לאורך 6 שנים. המידע הגיע ממשר הכלכלה. הנושא פורסם גם בערוץ 10.

 

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה:

שכר הח"כים גבוה פי 3.7 מהשכר הממוצע

הלמ"ס: ירידה של 7.4% בהתחלות הבנייה

 

כמעט 3 שנים חלפו מאז, כמחצית מזמן שהוקדש לביצוע המשימה. שר התמ"ת הספיק להתחלף בינתיים, ואפילו שמו של המשרד שונה ל"משרד הכלכלה". חצי מהסכום שיועד לבניית המעונות אכן הועבר ממשרד האוצר ליעדו, אולם עד היום נבנו רק 39 מעונות.

 

בתגובה לפניית ynet בנושא, מסרו במשרד הכלכלה כי 284 מעונות נוספים נמצאים בשלבי בנייה שונים, והדגישו כי "בשנת 2014 שיפר המשרד את תהליך תקצוב הבינוי, כך שיהיה יעיל, קצר ופחות ביורוקרטי, לצד הגדלת סכומי התמיכה/הקצאה - כל זאת כדי להביא לזירוז תהליכי בניה והקמת מעונות היום. הנוהל כבר פורסם והוגשו במסגרתו 272 בקשות חדשות לבניית מעונות יום, אשר הטיפול בהן יחל בימים הקרובים". על אף הפניות הרבות והנכונות לטיפול, בכל זאת חצי מהתקציב הועבר, חצי מהזמן חלף, ופחות מעשירית מהמעונות נבנו.

מחאת העגלות ב-2011. אחד ההישגים הגדולים של המחאה החברתית (צילום: יונתן סבו   ) (צילום: יונתן סבו   )
מחאת העגלות ב-2011. אחד ההישגים הגדולים של המחאה החברתית(צילום: יונתן סבו )

מדובר באחת התכניות החשובות והשאפתניות של ממשלת ישראל בשנים האחרונות, והיא נחשבת לאחד ההישגים החשובים ביותר של המחאה החברתית של קיץ 2011. מטרת ההרחבה של היצע מעונות היום של משרד הכלכלה, לצד חינוך חינם מגיל 3, לא נועדה רק כדי להקל על הנטל הכלכלי הקשה המוטל על משפחות צעירות. מטרתה גם לעודד נשים לצאת לעבודה, ולמנוע את הפגיעה בהתפתחות השכר שלהן ובהתקדמותן המקצועית. אגב כך, התכנית עשויה גם להרחיב את שיעור המועסקים במשק, וכך לתרום לצמיחה ולעלייה ברמת החיים.

 

קורבן נוסף של תופעת "האות המתה"?

הקצב האיטי שבו מיישמים את התכנית החשובה הזאת במשרד הכלכלה הוא אחד הביטויים החריפים והקיצוניים לתופעה שממדיה המדאיגים הולכים ונחשפים בשנים האחרונות, בעיתונות ובדו"חות מבקר המדינה. ניתן לכנותה תופעת "האות המתה". אין ספור ועדות בדיקה ממונות ומגישות דו"חות עבי כרס, על בסיס ההמלצות שבדו"חות הללו מקבלות ממשלות ישראל החלטות גרנדיוזיות. הכל רשמי, מתועד ומסוקר בחגיגיות, עד לרגע שבו צריך ליישם את המסקנות. אז ההמלצות וההחלטות נשכחות, וכעבור שנים מתברר שלא נעשה יותר מדי. החלטת הממשלה הפכה ל"אות מתה".

 

אמנם למשרד הכלכלה יש סיבות רבות והגיוניות לכך שהמעונות לא נבנו עדיין. ראשית, הלחץ הכבד שהפעיל משרד החינוך על הרשויות לעמוד ביעדים שהוצבו להן לבניית גני ילדים מסובסדים לגילאים 3-6. מדובר בלחץ חיובי, אך הוא גרם לרשויות המקומיות להקצות קרקעות, אישורים וזמן למטרה זו ולדחות בינתיים את הטיפול במעונות היום.

 

שנית, המנגנון שנבנה לתקצוב הבנייה על ידי הרשויות המקומיות היה לקוי ומסובך, וגרם לכך שרשויות מקומיות סרבו לבנות מעונות יום. היה זה משרד הכלכלה עצמו שיזם את פישוט המנגנון, בעבודת מטה מול משרד האוצר, והביא לכך שכיום למעלה ממחצית מהמעונות הדרושים נמצאים בהליכי בנייה כלשהם.

 

אם ההסברים הללו מצדיקים את הספק הבנייה הדל, או שמא ניתן היה לטפל בבעיות בקצב מהיר יותר - השאלה נותרת פתוחה. כך או כך, על קביעה אחת אין עוררין: בינואר 2012 הטילה הממשלה את האחריות לביצוע המשימה הזו על אדם אחד - שר הכלכלה - והמשימה נראית כעת רחוקה מביצוע.

 

משרד האוצר יכול לבנות מנגנונים לקויים והרשויות המקומיות יכולות להערים קשיים, זה חלק מההוויה של כל מי שמנסה להניע פרויקט חשוב וגדול דרך הערוצים המסורבלים של המגזר הציבורי, אך כל אלה אינם משנים כהוא זה את זהותו של האחראי לביצוע המשימה. הוא זה שצריך להתגבר על כל המכשולים בדרך להשגת היעד - גם אם המכשולים האלה נוגעים לאופיים ולתפקודם של שותפיו לביצוע המשימה.

 

לשכת בנט: הנתונים נכונים, הפרשנות שגויה

מלשכת השר נפתלי בנט נמסר: "ההיפך הוא הנכון: השר בנט הוא היחיד שהחל לבנות מעונות לאחר קיפאון של שנים, והקצב רק מתגבר". העובדות המובאות בכתבה אמיתיות, אך הניתוח שלהן פשוט אינו תואם את המציאות. אכן כפי שנטען בכתבה תחום המעונות סבל מקיפאון במשך זמן רב, ונבנו מעונות בודדים בלבד לאורך תקופה של שנים. אכן, הכסף שהוקצה לבניית המעונות לאור המלצות ועדת טרכטנברג עמד ללא שימוש. זה בדיוק מה שהוביל את שר הכלכלה להורות על ביצוע רפורמת בזק בהליך בינוי המעונות.

 

"הרפורמה, בהובלתו ובשיתוף הדרג המקצועי במשרד הכלכלה חתכה בביורוקרטיה הנהוגה מזה שנים והעלימה בדיוק את 'גרירת הרגליים' כמתואר בכתבה. עשרות רשויות מכל חלקי הארץ נענו לנוהל, והגישו בקשה לזכות בתמיכת המשרד. המשרד מצידו, הכניס בנוהל שיטה של חלוקת כספים על פי כל הקודם זוכה, וכן תשלום גבוה יותר לרשות שתסיים לבנות מהר יותר את המעון. הכל, על מנת לסיים בטווח המיידי את בינוי המעונות החדשים.

 

"כבר בימים הקרובים יאושרו בועדת התקצוב המשרדית רבות מן הפניות האלו ומאות מיליוני שקלים יוזרמו לרשויות לטובת ילדי ישראל והוצאת נשים לשוק העבודה. למרבה ההפתעה, ההתחייבות היחידה שלא עמד בה המשרד היא השלמת ההליך עד לשנת 2017, במקום זאת יעמדו המעונות החדשים על תילם כבר בשנת 2016".

פורסם לראשונה 01/12/2014 08:19

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נעם מושקוביץ
פרופ' מנואל טרכטנברג. התכנית אושרה עוד ב-2012
צילום: נעם מושקוביץ
צילום: עידו ארז
השר נפתלי בנט. התחייב לעשרות כיתות מעון חדשות
צילום: עידו ארז
מומלצים