הקבוצות של המדינה

נבחרת הנשים בהתעמלות אמנותית / בלי לבקש הנחות

בישראל אוהבים תוצאות, אוהבים תארים, אוהבים לשמוע את ההמנון ולהתהדר בקבוצה/שחקנים/יחידים משלנו בעיקר אחרי שהם "מביאים כבוד למדינה". החלק הפחות אהוב כאן זו הדרך. אין חינוך להישגיות, רק להישג עצמו, אין מספיק מתקנים, אין תקציבים, וכל מה שלא קשור לכדורגל, לכדורסל ואולי גם לג'ודו - לא ממש זוכה פה להתייחסות הנאותה.

• מי ספורטאי השנה שלכם? הצביעו
  

דווקא בגלל כל הסיבות האלה, ההישג הגדול של נבחרת ההתעמלות האמנותית, זכייה במדליית הכסף באליפות העולם, ועוד באיזמיר שבטורקיה (כן, בימים טרופים שכאלה גם זה הישג בפני עצמו), גדול אפילו יותר מהזכייה של מכבי ת"א ביורוליג. חייבים להתפעל מצוות המאמנות ומהנערות הכל כך מוכשרות האלה, שהביאו הרבה כבוד למדינה שלנו בלי לקבל – או לבקש – ולו הקלה אחת קטנה במהלך הדרך. (יעל שחרור)

נבחרת ההתעמלות בפעולה(צילום: EPA)

נבחרת ישראל בכדורסל / אטרקטיבית ושמחה

נבחרת ישראל הבטיחה לעצמה בקיץ את כרטיס הכניסה לאליפות אירופה 2015 – והיא עשתה את זה בקלות. הטאץ' של ארז אדלשטיין, שהחליף את אריק שיבק, הורגש היטב. הג'ינג'י, דמות יוצאת דופן בכדורסל הישראלי, מטביע היטב את חותמו בכל מקום שבו הוא מאמן.

אחרי שהחזיר לחיים את הפועל ת"א, גם הנבחרת מציגה תחתיו כדורסל אטרקטיבי, קבוצתי ושמח. הוא הפקיד את מפתחות הרכז בידי גל מקל, שהזכיר בחדירות לסל ובשקט הנפשי רבים מרכזי העבר הגדולים של הכדורסל הישראלי. עומרי כספי חזר לעצמו במדים הלאומיים (וממשיך את השיפור העונה בסקרמנטו), וגם גיא פניני והאחרים תרמו את שלהם. העיניים כבר מופנות ליורובאסקט. (רפאל נאה)

אדלשטיין ושחקני נבחרת הכדורסל(צילום: באדיבות איגוד הכדורסל)

מכבי ת"א בכדורסל / באו קטנים, יצאו גדולים

ההישג הקבוצתי הגדול ביותר של השנה בכלל לא אמור היה להתרחש. לא כשעירוני נס־ציונה הקטנה בעונתה הראשונה בליגה, רשמה את הניצחון הגדול בתולדותיה. לא כשהמאמן כמעט פוטר בגלל אותו הפסד. הוא לא אמור היה להתקיים, כששתי דקות לסיום המשחק במילאנו, ארמאני הובילה ב־12 נקודות. ואז הופיע טייריס רייס. הוא לא אמור היה לקרות, עד שצסק"א מוסקבה בעטה בדלי. וטייריס רייס הופיע.

הוא לא אמור היה להיות מול הקבוצה המוכשרת ביבשת, ריאל מדריד, עד שזו איבדה את הראש. עד שהופיעו טייריס רייס, ודייויד בלאט, ודייויד בלו – והמהות של מכבי ת"א. כמו בימים הגדולים של "הקבוצה של המדינה", כמו בשנות ה־70, הצהובים באו קטנים ויצאו גדולים. עם גביע אירופה. (שרון דוידוביץ')

מכבי ת"א זוכה ביורוליג(צילום: AFP)

מכבי ת"א בכדורגל / עבודה, סטנדרטים ומקצוענות

נהוג לומר שהרבה יותר קל לזכות באליפות מאשר לשמור עליה. זו אינה קלישאה אלא עובדה. קבוצות שזוכות בתואר מאבדות בדרך כלל כמה מהשחקנים המובילים שלהן, ואילו היריבות לומדות מטעויות ומתחזקות. זה אינו המקרה בהקשר של מכבי ת"א. היא, בניגוד לאחרות, רק הלכה והתעצמה לאחר שזכתה באליפות הראשונה שלה זה עשור.

מכבי התחזקה, השתפרה וזכתה באליפות נוספת, אפילו מרשימה יותר מקודמתה – גם ביכולת על המגרש וגם במספר הנקודות בטבלה. היא עשתה זאת בזכות עבודה נכונה, שמירה על סטנדרטים גבוהים וערכים מקצועיים מתקדמים בהרבה מאשר קבוצות כדורגל אחרות בישראל. אלה בדיוק הפרמטרים שהופכים קבוצה לקבוצת השנה. אלה גם הפרמטרים שבזכותם יש סיכוי גבוה שהצהובים מהכדורגל יהיו ראויים לתואר גם בעונה הבאה. (אורי קופר)

האליפות של הכדורגלנים הצהובים(צילום: אורן אהרוני)

עירוני קריית־שמונה / לא תופעה חולפת

תספרו בדיחות על הקהל שאין לה, תנחרו בבוז על זה שהכוכבים שלה משעממים, ועל הדרך גם תזרקו עקיצה ארסית על מועדון עם סקס אפיל של סניף דואר. בדיוק בגלל הדברים האלה ההישג של עירוני קריית־שמונה מרשים עוד יותר.

זו הרי תמצית המצוינות, להצליח איפה שזה לא מובן מאליו. לקחת אליפות שנתיים ברציפות כשיש לך תקציב של 100 מיליון שקל זה נחמד, אבל בואו נראה את קרויף עובד עם המספרים הצנועים שיש לברק בכר, או עם התנאים בצפון והקושי למשוך לשם שחקנים (מפונקים!) שלא מסוגלים לזוז מהרדיוס של גוש דן.

קריית שמונה בגמר הגביע(צילום: אורן אהרוני)

מאז האליפות ההיסטורית ב־2012 מוכיחה קריית־שמונה של איזי שרצקי שהיא ממש לא תופעה חולפת, ממשיכה לגלות כישרונות חדשים, להוות גורם משמעותי בצמרת, ובשנה האחרונה הוסיפה לעצמה זכייה בגביע המדינה. תנו כבוד למועדון המצטיין של הכדורגל הישראלי. (צביקה נעים)