"לנו קשה לרוץ? תראו כמה זה קשה ללכת"

הסיפור שלנו מתחיל בסוף הריצה הקבועה שלי ושל בני, אשד, שאמר לי :"אבא, נכון שאת המרוץ הבא נרוץ גם עם דקל?" השבתי לו: "יאללה, במרתון תל אביב נרוץ איתו 10 ק"מ של שכרון חושים".

שמי רונן לין, קאוצ'ר עסקי ומאמן אישי מיוחד לילדים עם לקויות, מתגורר בקיבוץ משמר העמק ואבא לאשד ולדקל. דקל נולד לפני 20 שנה בשבוע 29 במשקל 1.600 קילוגרם. את החודשיים הראשונים בחייו "בילה" בפגייה, הרופאים אמרו שהם רואים ציסטות במוח ומיד ידענו שדקל יהיה אחר.

בחודשיים האלו בפגיה עברנו רעידת אדמה אישית, זוגית ומשפחתית, הבנו שמה שהיה קודם לא יחזור להיות שוב. עם שחרורינו הביתה, התחיל המסע האמיתי שלנו לנסות לחפש את הדרך המיוחדת בה נמשיך להיות הורים תומכים לדקל וגם לאשד הקטן עם כל המורכבות. למזלנו אנו גרים בקיבוץ תומך שהעניק לנו את כל העזרה הפיזית לה נזקקנו וכך צעד אחר צעד התחלנו להתקדם ולכבוש כל מטרה.

דקל מתעניין בכל מה שנמצא סביבו, חובב מוסיקה, ספרות ופוליטיקה. הוא מאוד פעיל חברתית ואחת השאיפות שלו היא להציף הצעות חוק שיקלו על אוכלוסיית הנכים. לאחרונה נכנס דקל למכינה קדם צבאית בחנתון והוא מאוד מרוצה.

"הוא אומר שבית הגלגלים החזיר לו את תחושת השפיות ואת תחושת הערך"

מזה 7 שנים דקל פעיל בעמותת "בית הגלגלים". הוא אומר שבית הגלגלים החזיר לו את תחושת השפיות ואת תחושת הערך. זו הפעם הראשונה שדקל פגש מדריכים שהם חברים שבאים מתוך נתינה ללא תנאי.

לריצה יש יכולת חיבור בין אנשים לאנשים ובין אנשים לטבע, הריצה היא המקום האינטימי ביותר בעיני ויש לה השפעה מדיטטיבית, לכן דווקא בגלל שדקל משותק בארבע גפיים חשבנו שלצרף אותו לריצות שלנו יהיה הדבר הנכון ביותר לעשות.

איך אני אצליח לדחוף את הכיסא כל הדרך?

ההחלטה התקבלה, ומכאן העסק מתחיל להתגלגל ואתו המפגש עם החששות והשאלות: מאיפה אני משיג כיסא גלגלים מותאם? מה זה אומר בכלל לרוץ עם דקל ? האם הוא ישרוד את הישיבה הממושכת בכיסא הגלגלים ובתנאים הקשים של הריצה? ועכשיו מצטרפים גם הפחדים: איך אני אצליח לדחוף את הכיסא כל הדרך? אני כבר לא ילד וזה בטוח יהיה קשה, ואולי בכלל נארגן קבוצה של מלווים "רצים עם דקל" שיעזרו לדחוף את הכיסא ויעודדו אותנו? הכל מלא בספקות ועולות עוד המון שאלות...

לאחר תחקיר הגעתי לחגאי מספיבק ששמע על החלום שלנו, נתן לדקל כיסא במתנה ושלח אותנו לדורון שזירי, בחור נכה צה"ל ששיפר את הכיסא והתאים אותו לריצה. אין מספיק מילים כדי לתאר את ההתרגשות הגדולה שלנו על ההתגייסות המדהימה הזו.

טריילר לסרט "מנצחים" שיוקרן עבור בית הגלגלים ב-3/12/14 :

כשהכיסא המשופר אתנו, החלטנו שכל שבת בבוקר נצא לאימוני ריצה עם דקל ונזמין לפחות "מישהו" אחד לרוץ אתנו וכך נבנה את קבוצת הריצה שתלווה את דקל במרוץ. וכך במשך חודשיים, יצאנו לריצה כל שבת, כשבכל שבת אנחנו מגדילים בהדרגה את המרחקים, צוברים עוד ועוד ק"מ ואז הגיע הרגע - נרשמנו למרתון תל אביב.

הגיע יום המירוץ. אחרי שכמעט ולא ישנו בלילה מרוב התרגשות, אנחנו מתחילים לצעוד לעבר קו הזינוק, מסביבנו אלפי רצים, כולנו דרוכים, מנסים לחייך אחד לשני מבטיחים שהכל בסדר, נפרדים בחיבוק אחרון מאימא עופרה שנשארת לחכות לנו על קו הסיום.

מה שמאחד את כולנו הוא הזכות והבחירה לרוץ עם דקל

והנה נשמעת השריקה, הזנקה! כל החששות והחלץ נעלמים ואנחנו יוצאים לדרך, אני מזכיר לכולם: "מתחילים לאט ובזהירות", "צוות דקל" מנה 8 אנשים ביניהם גם המדריכים מבית הגלגלים ומה שמאחד את כולנו הוא הזכות והבחירה לרוץ עם דקל. לכולנו אותה כוונה – להתרגש, אנחנו רק עושים את זה ביחד.

אחרי שהגשמנו את החלום ריצת ה-10 ק"מ עם דקל, התחלנו לחלום חלומות חדשים

הקילומטרים עוברים, ההתרגשות עצומה, מכל הכיוונים אנו זוכים לשמוע קריאות עידוד פתאום אני מרגיש שהדמעות זולגות מעצמן, אני מבין שמה שקורה פה הוא ממש לא מובן מאליו, אני רץ ומחבק את אשד אחיו הבכור של דקל, מלטף את דקל וקורץ לו, אני ממשיך לרוץ ובוכה...

והנה מופיע לפנינו קו הסיום, רק עוד 50 מ' אחרונים אני עוצר, מורידים את דקל מהעגלה: "את קו הסיום אתה תחצה על הרגלים כמו כל הרצים" אני אומר לו, בשלב זה אני כבר לא רואה כלום בגלל הדמעות, אנחנו מתקדמים צעד ועוד צעד, אני שואל את עצמי: "לנו קשה לרוץ ? תראו כמה זה קשה ללכת...", עוד 20 מ',...15...10...5 מ'... וזהו סיימנו!!

אני מתפרק על אשד ודקל בבכי של אושר, כולם מסביבנו בוכים, איזו פרץ של התרגשות, הכרוז גם הוא מנסה אבל נחנק ולא מצליח להגיד את כל מה שהוא רוצה לדקל, הצופים שסביבנו דומעים אתנו...עשינו את זה, הגשמנו עוד חלום בדרך להגשמת חלומות נוספים.

אחרי שהגשמנו את החלום ריצת ה-10 ק"מ עם דקל, התחלנו לחלום חלומות חדשים. לאחרונה נרשמנו שוב למרתון תל אביב, אך הפעם נרוץ עם דקל חצי מרתון אבל לא לבד, החלטנו להקים קבוצת ריצה לכיסאות גלגלים, שתייצג את בית גלגלים ושתהיה מיועדת לנערים ונערות שרוצים לחוות את חווית הריצה בצורה הכי אמתית והכי אותנטית שאפשר.

דרך הריצה המשותפת עם דקל מצאתי שאני הופך לאדם טוב יותר, יחד אנחנו נותנים כבוד לקושי. לא נלחמים עם המגבלה אלא פועלים איתה ובעזרתה להשיג את התוצאה הטובה ביותר שאפשר. חווית התמודדות מעצימה את הקשר המיוחד של בינינו.

על עמותת בית הגלגלים:

עמותת בית הגלגלים מקיימת מגוון פעילויות לילדים ובוגרים עם נכויות פיסיות בעזרת מדריכים מתנדבים, תוך מתן דגש על פיתוח

היכולות החברתיות ועצמאותם של הנכים הנחוץ לשילובם בקהילה, כמו גם על האפשרות לבלות וליהנות.

לעמותה שהחלה פעילותה ב- 1979 ביוזמתה של מרים שורץ ז"ל, חמישה בתים מותאמים לנכים ברחבי הארץ: במרכז הארץ (הרצליה), בירושלים (מושב אבן ספיר), בצפון (בוסתן הגליל) ו- 2 בתים בדרום (קיבוץ אורים ובית נוסף לאוכלוסיית הבדואים).

בית הגלגלים מהווה בית שני עבור מעל ל- 450 ילדים, בני נוער ובוגרים נכים, בעזרת צוות מדריכים מסור ומיוחד, יותר מ- 450 מתנדבים חילונים, דתיים, יהודים ושאינם יהודים המגיעים ממקומות שונים בארץ ומייצגים קשת מגוונת אידיאולוגית ומקצועית.

• לרגל יום הנכה הבינלאומי שיתקיים ב-3.12, עמותת בית הגלגלים יוזמת אירוע הקרנת הסרט "מנצחים"- דרמה מקסימה ומרגשת, מבוססת על סיפור אמיתי ויוצא דופן של אב ובן המחליטים להשתתף יחד בתחרות "איש הברזל". הסרט יתקיים בשעה 21:00 בקולנוע לב, דיזינגוף סנטר להזמנת כרטיס במחיר 100שקלים בטלפון 2343* או באמצעות דוא"ל: info@beitgalgalim.org.il. האירוע כולל פופקורן ושתיה וחניה חופשית. הרכישה מוכרת כתרומה.