שתף קטע נבחר

"אל תדאגי, היום זה לא כמו פעם"

"במהלך הבדיקה שמתי לב שהרופאה יוצאת ונכנסת מהחדר בתדירות גבוהה, ורופאה נוספת נכנסת ויוצאת בעקבותיה ושתיהן חוזרות על השאלות ומתלחששות ביניהן. לאחר התהליך הארוך, הן פנו אלי: 'תשמעי, הבדיקה לא תקינה. לא נמצאו בכלל גלים וזה אומר שהילדה לא שומעת'". לרגל שבוע ההתרמה למרכז מיח"א (מחנכי ילדים חירשים) מיטל לוי, אמא של אודל, משתפת

בשבוע ה-24 להריון שלי עם אודל ואדיר, הצוות הרפואי גילה אצל אודל בקע סרעפתי. ההמלצה הראשונית הייתה לוותר על אודל ולהסתפק באחיה. הרופאים אמרו שהריאות שלה לא הבשילו מספיק וייתכן שהיא תישאר עם מוגבלות נשימתית לכל חייה. למרות האבחנה הרפואית, לא ויתרנו ובכך התחיל המסע של חיינו.

 

לאחר אינספור בדיקות אדיר ואודל נולדו. מיד לאחר הלידה אודל נכנסה לניתוח בטן מורכב שהסתבך ומשך אחריו סיבוכים נוספים ואשפוז ארוך. אני זוכרת ילדה קטנה בתוך אינקובטור כשמסביב סבא, סבתא, אבא בוכים והמומים ממר גורלנו ואודל עם העיניים הקטנות מנסה לפרש את המבטים שמופנים אליה מבלי להבין בכלל אם לבכות או לחייך.

 

כשהאחות טיפלה בה ודיברה אליה, היה נראה שהיא שקועה בתווי הפנים של האחות ומנסה להבין את שפתה. חשבנו שהיא מרוכזת כשמדברים אליה. בדיעבד, לא ידענו שהיא בכלל לא שומעת אותנו.

 

לאחר 4 חודשים כשהודיעו לנו בהתרגשות גדולה שאודל משתחררת מבית החולים. הצוות הרפואי הפנה אותנו לבדיקות שגרתיות וביניהן בדיקת ה- BERA. לא חששתי מהבדיקות, כיוון שאחיה התאום עבר את הבדיקה בהצלחה והנחתי שכך יהיה גם במקרה שלה.

 

אולם, במהלך הבדיקה שמתי לב שהרופאה יוצאת ונכנסת מהחדר בתדירות גבוהה, ורופאה נוספת נכנסת ויוצאת בעקבותיה ושתיהן חוזרות על השאלות ומתלחששות ביניהן. לאחר התהליך הארוך, הן פנו אלי: "תשמעי, הבדיקה לא תקינה. לא נמצאו בכלל גלים וזה אומר שהילדה לא שומעת".

 

בום! חושך! אני נעמדת דום. מנסה לשמור על קור רוח אבל מרגישה עקצוצים ברגליים כמו נמלים שמטפסות מעלה מעלה לאורך כל הגוף. הרופאה פונה אליי ואומרת "אל תדאגי, היום זה לא כמו פעם" ומוסרת לי פתק קטן עם מספר טלפון והשם מיחא.

 

דפקנו על סירים ורעשנים וכל מה שאפשר

הכחשנו. עשינו לה מבחני שמיעה בבית. מחאנו כפיים. דפקנו על סירים ורעשנים וכל מה שאפשר. השמענו מוזיקה בעוצמה גבוהה ואין תגובה. אחיה התאום מגיב לרעשים והיא – כלום. היו לה הבעות פנים אבל במשך 4 חודשים לא שמנו לב לבעיית השמיעה. האשמנו את הזריקות, את ההנשמות במהלך הניתוחים שהסתבכו. נולדה לנו ילדה שומעת שהפכה ללא שומעת.

 

עם הזמן הבנו שעלינו להתעשת מכיוון שהילדה צריכה אותנו. כבר בשיחת הטלפון הראשונה עם המזכירה במרכז מיחא הרגשתי את החום מבעד לטלפון. האישה מן העבר השני של הקו, הנחתה אותי לנשום עמוק ושלא אדאג לגבי אודל. ליתר ביטחון עשינו בדיקה נוספת בבית חולים אחר וקיבלנו את אותה התשובה ומה שהיה בספק כבר קיבל שם מדויק – אודל לקוית שמיעה.

 

היום הראשון במרכז מיחא. הבטן מתכווצת. אודל בבגדים חגיגיים וכולנו בדרך לטיפול הראשון במיחא. אנחנו יושבים בחדר קטן. שואלים שאלות ומידי פעם מגניבים מבטים עצובים לעבר אודל אבל מתעשתים מיד ומחייכם אליה. לאחר שעה ארוכה אני ובעלי מתחבקים עם אנשי הצוות ומאותו היום יוצאים לדרך חדשה של עבודה קשה ומאומצת עם קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק וצוות מסור שמלווה אותנו יד ביד בכל שלב בהתפתחות של אודל.

 

הזמן מתחיל ללחוץ ומועד הניתוח של שתל השבלול מתקרב. אני מודאגת כשאני מביטה בה מונחת על שולחן הניתוחים אך מאמינה שבקרוב היא תשמע את הצליל הראשון בחייה.

 

הניתוח עבר בהצלחה והצוות במרכז מיחא נרגש לקראת הטיפול. אנחנו נכנסים לחדר. הציפיות גבוהות אך קלינאית התקשורת מאפסת אותנו שלא נתאכזב אם היא לא תשמע ואז זה קורה.

 


"אודל מרימה גבה ועוצרת בבת אחת את מה שעשתה". צילום: מרכז מיחא

 

הצליל הראשון שאודל שומעת היה ה-"בה בה בה" שיצא מפי הקלינאית. אודל מרימה גבה ועוצרת בבת אחת את מה שעשתה.

הרגע שבו השקט נגמר. הדמעות זולגות ללא הרף. הצלילים מגיעים לאוזניה הקטנות והיא מגיבה אליהם. אודל שלנו שומעת.

 

בהמשך הדרך היא כבר אומרת מילים חדשות ומבינה את ההתרחשויות מסביבה ולא רק לפי מבטים ושפת גוף של הקרובים אליה. כיום, היא כבר מביאה לי את שתל השבלול כדי שאחבר לה לבגד, אבל כשאינה רוצה לשמוע אותי היא תולשת בחוזקה את השתל ומבחינתה שאדבר עד מחר. היא ילדה חכמה וכבר הפנימה שזה קלף משמעותי בעת מריבה והיא פשוט מוציאה את המכשיר מהאוזניים ומסמנת עם הראש שאינה שומעת.

 

הבורא נתן לנו מחלה ומתנה ביחד. בזכות היחס האישי והחום של הצוות במרכז מיחא, אודל נמצאת היום במקום אחר לגמרי. קיבלנו מכה לא קלה אבל מנגד נחשפנו לעולם מדהים של ילדי הדממה והמלאכים שעוזרים להם להשמיע את קולם.

 

מיטל לוי היא אמה של אודל, ילדה לקוית שמיעה בת שנתיים ו-7 חודשים.

לתרומות למרכז מיחא ניתן להיכנס לאתר או בטלפון 03-6994779. התרומה מוכרת לצרכי מס עפ"י סעיף 46.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מרכז מיח"א
מיטל ואודל לוי
צילום: מרכז מיח"א
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים