אירופה צריכה את המהגרים שהיא לא רוצה
"אם נסגור את הדלת להגירה, נשלם מחיר כלכלי", מתריעים מומחים לכלכלה מהאיחוד האירופי ומארגון ה-OECD. האוכלוסייה באירופה מזדקנת, ואם לא תסתמך על מהגרים מעבר לגבולותיה, לא תוכל לממן פנסיות. מה הפתרון?
אירופה מזדקנת מהר יותר מכל אזור אחר בעולם ולכן היא זקוקה נואשות למהגרים. הבעיה היא שאירופאים רבים לא רוצים אותם. מומחים מטעם האיחוד האירופי וארגון ה-OECD סבורים כי "היבשת הזקנה" עשויה לאזן את ההשפעה של כוח העבודה המאפיר עד 2020, על ידי הכנסת יותר נשים לשוק העבודה, עידוד הניידות בתוך אירופה ושימוש נבון יותר במהגרים שכבר הגיעו אליה.
עוד חדשות בעולם :
מועמד השמאל ניצח: חוק המריחואנה ניצל
גיבורה: הצילה נערות מהטרדה והוכתה למוות
מכולה ומגדל: בריטניה סיכלה טבח של דאעש
אולם בטווח הארוך, האיחוד האירופי יצטרך למשוך מספר רב של עובדים בעלי כישורים מעבר לגבולותיו - ובו זמנית להתגבר על גל ההתנגדות הציבורית להגירה, שעליו רוכבות כמה מפלגות אנטי-מהגרים פופוליסטיות שצצות בשנים האחרונות.
"אם נסגור את הדלת (להגירה), נשלם מחיר כלכלי", טוען ז'אן כריסטוף דומון, מומחה להגירה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). "בינתיים, אנחנו יכולים לעשות שימוש טוב יותר במהגרים שכבר כאן בכך שנתאים את כישוריהם לצורכי שוק העבודה. אך בטווח הארוך לא יהיה מדובר רק בהתאמת כישורים לצרכים, אלא גם במספרים", אמר.
לפי המגמות העדכניות, אוכלוסיות ענקית התעשייה של אירופה, גרמניה, וכן ספרד ופולין, מתכווצות וימשיכו להתכווץ בעתיד. דבר שיאט את הפוטנציאל הכלכלי שלהן. לפי נתוני האיחוד האירופי, גרמניה, המונה 82 מיליון תושבים, תצטמק ל-74.7 מיליון עד 2050 והגיל הממוצע יעלה לכמעט 50, בהסתמך על שיעורי הגירה שלא ישתנו. ישנן תחזיות עגומות עוד יותר המעריכות כי האוכלוסייה בגרמניה תצטמצם ל-65 מיליון עד 2060.
משמעות ההתכווצות היא "התכווצויות חמורות בהיצע העובדים" בכמה מהכלכלות החזקות באיחוד האירופי, ובהן אוסטריה, הולנד, פינלנד, כמו גם גרמניה. זאת לפי מחקר שנעשה על ידי הנציבות האירופית, שלקח בחשבון התאוששות כלכלית בשיעור של אחוז אחד.
בניגוד אליהן, בריטניה, צרפת, אירלנד וקנה מידה קטן יותר - איטליה - עשויות לחוות גידול בריא באוכלוסייה. בריטניה תחליף את הגרמנים עד 2050 כמדינה הצפופה ביותר באיחוד האירופי עם 77.2 מיליון תושבים - כמובן אם תישאר בגוש האירופי - ואילו צרפת תדביק את גרמניה ותמנה 74.3 מיליון תושבים.
הבעיה: רטוריקה פוליטית נגד מהגרים
בלי קשר למקומן על הסקאלה, מדינות אירופיות רבות שעדיין מתאוששות משש שנות המשבר הכלכלי נדחפות בכיוון ההפוך מבעיות המציאות הדמוגרפית על ידי סחף של רטוריקה פוליטית נגד מהגרים.
מרין לה פן בצרפת, נייג'ל פרג' בבריטניה וחירט וילדרס בהולנד, מושכים אליהם מצביעים ממעמד הפועלים באמצעות יצירת זעם על רקע חופש התנועה של עובדים בתוך האיחוד האירופי, מהמזרח העני והדרום לצפון העשיר. הם מאשימים את האיחוד האירופי בפתיחת השערים והכנסת שטף המהגרים שתופסים מקומות עבודה, מורידים את תנאי השכר והמחיה ומעלים את שיעורי הפשיעה.
הרתיעה מהגירה הביאה את האפיפיור פרנסיסקוס לכנות בפרלמנט האירופי את היבשת "הזקנה והכחושה" לקבל בסבר פנים יפות את אלה החוצים את הים התיכון בחיפושם אחר חיים טובים יותר.
לפי נתוני האיחוד, בעוד דור הבייבי-בום שלאחר מלחמת העולם הראשונה פורש לפנסיה, היחס בין בני 65 ומעלה לגיל האוכלוסייה העובדת עלול לעלות דרמטית, בעוד מספרם של בני 15 ומטה יצטמצם ב-15 אחוזים עד 2060.
כיום, שיעור התלות בגיל עומד על 27.5 ב-28 מדינות האיחוד, אך גרמניה ואיטליה כבר עלו הרבה
מעל רמה זו. השיעור צפוי לזנק ל-49.4 ב-2050, אז יהיו רק שני בני אדם בגיל העובד על כל פנסיונר.
רוב מדינות האיחוד האירופי העלו את גיל הפרישה ל-65 או יותר ומאלצות אזרחים לתרום זמן רב יותר כדי לקבל פנסיה מלאה, אך עליות נוספות צפויות בהמשך. דמוגרפיה מגבירה את הדרישה, אומרים המומחים. אנשים מבוגרים צריכים יותר בתים, יותר מכוניות ויותר מוצרים, אך ייאלצו להסתדר עם משכורות נמוכות יותר כשהם יתקרבו לגיל הפנסיה, מה שיאט את גלגלי הכלכלה.
ללא יצירת רווחי תעסוקה מהגירה, אירופה תצטרך דחיפה גדולה מאוד בייצור כדי לקיים את תנאי המחיה הנוכחיים - או שתיאלץ לראות אותם יורדים.