הצד המכוער: על האלימות בכדורגל הספרדי
הקטטה שגרמה למותו של אוהד לה קורוניה לפני המשחק מול אתלטיקו מדריד נבעה מסכסוך אידיאולוגי בין שמאלנים לניאו נאצים ולא מיריבות ספורטיבית. המדינה מזועזעת, המשטרה סופגת ביקורת וההנהלות מתלוננות על חוסר אונים. כך השתלטו החוליגנים על הספורט – הצצה לעולם החשוך של הארגונים הקיצוניים
תיגרה מגואלת בדם, בה נטלו חלק עשרות אוהדי אתלטיקו מדריד ודפורטיבו לה קורוניה מספר שעות לפני ה-0:2 לזכות האלופה בוויסנטה קלדרון, הסתיימה בטרגדיה. פרנסיסקו רומרו טבואדה, אוהד לה קורוניה בן 43 ואב לשני ילדים (בת 19 ובן 4), מצא בה את מותו אחרי שהוכה והושלך לנהר מגובה של 5 מטרים.
מהחקירה עולה כי עשרות אנשים דרכו על ראשו של האוהד, בעטו בו והוא נשאר כחצי שעה בתוך המים בטרם הגיעו כבאים להוציאו כשהוא סובל מדום לב.
טבואדה, שהיה מוכר למשטרה בכינויו "ג'ימי", השתייך ל"לוס סואבס" (העדינים), הגרעין הקשה והאלים של אירגון ה"ריאזור בלוז". הוא נלקח לבית החולים, לא התאושש ומת כעבור חמש שעות, ממש עם שריקת הפתיחה. בנוסף נלקחו לבית החולים 12 אנשים שנפצעו, ביניהם אחד השוטרים.
כל האירועים האלה התרחשו לפני משחק שלא הוגדר כבעל סיכון גבוה ואשר לקראתו הוצבו באצטדיון 200 שוטרים בלבד. לקראת משחקים המוגדרים כרגישים, נערכת המשטרה בכוחות מתוגברים שמגיעים ל-1,500 שוטרים, אך הפעם הם לא נראו ברחובות בשעה 09:00, בה התחוללה המהומה.
גם הוועדה למלחמה באלימות והגזענות לא התייחסה מראש למשחק כמסוכן ולא דאגה להזהיר מפני הגעתם של כ-200 חוליגנים למדריד. השרה כריסטינה סיפואנטס טענה שהוועדה צריכה להודיע למשרד הפנים על הסיכון, אולם חברי הוועדה טענו בתגובה כי לא ידעו על סיכון שכזה. כל זה לא מונע את התהיות והשאלה שעולה שוב ושוב: האם ניתן היה למנוע את התקרית והרצח?
צפו בכבאים מוציאים את טבואדה מהנהר
הצילומים בהם נראה טבואדה צועק לעזרה ולאחר מכן מוצא חסר הכרה מהמים הותירו את ספרד כולה מזועזעת. “התבוסה של הכדורגל", נכתב בכותרת העיתון "אס" לצד תמונה של כתמי דם מזירת הרצח. בכותרת "אל פאיס" נכתב: "המשטרה והכדורגל בנבדל – יום ראשון השחור".
השחקנים נראו המומים ונבוכים במגרש כשנשאלו על ידי העיתונאים אודות המקרה. שתי הקבוצות, ההתאחדות ושרים בממשלה גינו את המעשה ושיחת היום במדינה עוסקת בעיקר בנושא האלימות הגואה.
"אין למה שקרה קשר לכדורגל", אמר נשיא אתלטיקו מדריד, אנריקה סרסו, במסיבת עיתונאים משותפת שכינס יחד
בעלי טורים לא הסכימו עם סרסו וקראו לראשי הקבוצות להילחם באלימות. יחד עם זאת, הם שכחו לציין שמי שעשה זאת שילם על כך. פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, הרחיק את החוליגנים מיציעי ה"סנטיאגו ברנבאו" וביטל את כרטיסי המנוי שלהם. בתגובה הם תלו לפני מספר שבועות שלטים בגנותו ברחבי העיר וחיללו את הקבר של אשתו, שמתה מסרטן.
גורמים במשטרה אישרו את דבריו של סרסו. "עבור האנשים האלה הכדורגל מהווה רק תירוץ", אמרו על העצורים. ואכן, כבר עתה ברור שהקטטה לא הייתה על רקע יריבות ספורטיבית, אלא בשל סכסוך פוליטי בין שני המחנות.
ה"אולטראס" של אתלטיקו שחיכו מבעוד מועד לאוטובוסים שהסיעו את אוהדי היריבה משתייכים ברובם לאירגון הקיצוני ”פרנטה אתלטיקו” (חזית אתלטיקו) שנוסד ב-1968. תחילה נקראה הקבוצה "פונדו סור", עד ששמה שונה בשנת 1982. כבר בשנות ה-70 התפרסם האירגון במעורבות בשורה של קטטות אלימות ובמנהגו להרוס רכבים בצבע לבן (המזוהה עם ריאל) שחנו ברחובות.
באירגון חברים כ-2,500 איש בעלי דעות ימניות קיצוניות, פשיסטיות וניאו נאציות. הוא ידוע גם בכינויו "אירגון הקירחים" וחבריו נחשבים לאלימים מאוד. הם בולטים בראשיהם המגולחים, בנעליים השחורות, במעילים ובמנהגם להצדיע במועל יד.
בעבר היו אנשי "פרנטה אתלטיקו" מעורבים במספר רב של תקריות אלימות במשחקי הבית של הקבוצה, עד שההנהלה החליטה לשים קץ לתופעה ודאגה להציב גדר המקיפה את המקום בו נהגו לשבת.
בספרד נזכרו במקרה דומה שאירע בספטמבר 1998: אייטור סבאלטה, אוהד בן 16 של ריאל סוסידאד, שהגיע לצפות במשחק חוץ של קבוצתו מול אתלטיקו בגביע אופ"א, הוכה למוות על ידי ריקרדו קוודראדו, אוהד הקולצ'ונרוס שנידון ל-17 שנות מאסר. אותו קוודראדו השתייך לאירגון אלים אחר שנקרא "בסטיון 1903”.
מהעבר השני, גם חברי אירגון ה"ריאזור בלוז" של לה קורוניה, אליו השתייך טבואדה, לא ממש נחשבים לילדים טובים. מדובר בקבוצה המזוהה עם השמאל הקיצוני, שאנשיה היו מעורבים בלא מעט עימותים מאז נוסדה ב-1987. חברי האירגון ידועים לא רק בהתנגדותם לאנשי הימין התומכים במפלגות הלאומניות בגליסיה, אלא גם בשנאתם לאירגונים של קבוצות אחרות, עימם ניהלו קטטות אלימות במהלך ההיסטוריה.
את השנאה הגדולה ביותר רוחשים אנשי "ריאזור בלוז" ל"סלטארס" - האולטרס של היריבה הגדולה, סלטה ויגו. בין שני האירגונים התחוללו לא מעט תגרות במהלך השנים, בייחוד כאשר שתי הקבוצות התמודדו על עלייה לליגה הראשונה בסוף שנות ה-80.
באתר של ה"ריאזור בלוז" ניתן למצוא בעיקר דיווחים על פעילות האירגון, כמו איסוף מזון וצעצועים לילדים, אבל יחד עם זאת בולט בו הסמל בדמות גולגולת בעלת רטייה על העין וכובע, יחד עם איור של אדם המשתין על הסמל של סלטה ויגו.
אירגון ה"ריאזור בלוז" סבל ממשבר אחרי תקרית אלימה ב-7 באוקטובר 2003. אז מצא את מותו אוהד הקבוצה, מנואל ריוס, לפני משחק מול קומפוסטלה בליגה הספרדית. ריוס ניסה להפריד בקטטה בין חברי האירגון לאוהדים של היריבה. בתגובה בעט בו אחד מחברי הקבוצה וגרם למותו. בעקבות זאת החליטו חלק ממנהיגי האירגון לעזוב אותו.
חברי הקבוצה ממשיכים עד היום בפעילות המשותפת, אבל ראשיה עדיין מפולגים. הנשיא לשעבר של דפורטיבו לה קורוניה, אוגוסטו ססאר לנדויירו, הרגיז לא מעט אנשים כשהעניק להם מגן הוקרה במשחקו האחרון בתפקיד.
בקטטה האלימה השתתפו גם אוהדים של קבוצות אחרות. חברי אירגונים מהשמאל כמו ה"בוקנרוס" של ראיו וייקאנו ו"אלקור חוליגנס" (האולטראס של אלקורקון) תמכו באורחים מגליסיה, בעוד אוהדי אתלטיקו נהנו מעזרתם של בעלי אידיאולוגיה דומה, כמו ה"אולטרה בויס" של ספורטינג חיחון.
המשטרה חושדת שהקטטה אורגנה מראש, זאת מאחר שכבר אחרי המשחק בשבוע שעבר בין אתלטיקו למלאגה, נכתבו רמזים לבאות בפורום של אוהדי הקולצ'ונרוס. "אין לכם ביצים לתת לנו מכות"?, כתבו ראשי החוליגנים באינטרנט והזמינו את הקטטה. הדבר נראה היטב בשטח: מיד לאחר שהאוטובוסים שהסיעו את אוהדי לה קורוניה, הגיעו למקום, התנפלו עליהם אוהדי אתלטיקו, שחיכו להם כבר מהשעה 08:30 בבוקר.
התושבים המתגוררים באיזור המרוחק 500 מטר מהוויסנטה קלדרון סיפרו על כיסאות, שולחנות ופחי זבל שעפו באוויר ועל שימוש בסכינים, דוקרנים, אלות בייסבול ומוטות ברזל. במקום נותרו שברי בקבוקים מנופצים. המשטרה, שפתחה בחקירה במטרה לעצור את האדם שגרם למותו של טבואדה, עצרה עד כה 24 חשודים. לשמונה מהם יש עבר פלילי הכולל תקיפות אלימות, מעשי שוד, גרימת נזק ואיומים.
אף אחד מהעצורים אינו קטין - הצעיר ביותר בן 18 והמבוגר בן 58. לכולם ברור שלא מדובר במקרה נקודתי שהתפתח בעקבות התנהגות אימפולסיבית של צעירים, אלא בתופעה על רקע אידיאולוגי המאורגנת על ידי העבריינים המסוכנים ביותר. מלבד העצורים, המשטרה זיהתה 100 אנשים שהיו מעורבים והעבירה את שמותיהם למועדונים, סרקה את האוטובוסים שהובילו את האוהדים מגליסיה למדריד וזימנה לעדות את הנהגים שלהם.
למרות זאת, עד כה לא הגיעו החוקרים לשום ממצא שיוביל אותם לרוצח והם אף לא היו מסוגלים לאשר בוודאות שהקטטה גרמה למוות. נגד מרבית העצורים יוגש כתב אישום על השתתפות בקטטה שהובילה למוות ונגד שניים בעוון תקיפה, אי ציות לנציגי החוק והתנגדות למעצר. המשטרה ספגה ביקורת על כך שלא חשדה מראש ולא בדקה אם אותם אוטובוסים מובילים חוליגנים.
"רוצחים", צעקו 150 אוהדי לה קורוניה לעבר אוהדי המארחת במהלך המשחק בוויסנטה קלדרון. על המבנה המאכלס את אוהדי אתלטיקו בעיר סביליה נכתבו כתובות: "ג'ימי, נוח על משכבך בשלום" ו"עם הבלוז מהצפון עד הדרום". גם קבוצות לאומניות בגליסיה העבירו ביקורת על משטרת מדריד: “הניאו נאצים של אתלטיקו ביצעו את הרצח. מתייחסים בסלחנות לרוצחים כאלה, אבל נוהגים ביד קשה כשמדובר בתנועות לאומניות”.
לא מעט גורמים קראו לדחות את המשחק, אבל הוא נערך לבסוף בעקבות חוסר הסכמה בנושא בין ההתאחדות למנהלת הליגה. רק הסכמה של ההתאחדות
הייתה יכולה לאפשר את הדחייה והפארסה עוררה זעם בקרב אוהדי הכדורגל בספרד.
נשיא מנהלת הליגה, חאבייר טבאס, סיפר ששמע על המקרה כבר בשעה 09:30, חצי שעה אחרי שהתרחש וניסה להשיג בטלפון את אנשי ההתאחדות, אולם ללא הצלחה. זאת, אחרי שראשי הקבוצות הסכימו לדחות את המשחק. מזכ"ל ההתאחדות, חורחה פרס, טען בתגובה שהבחין כי קיבל שיחה מטבאס רק עשר דקות לפני שריקת הפתיחה.
ומה עבר באותו הזמן על הקבוצות עצמן? "לא התכוננו למקרה שהמשחק יידחה", טען בסיום מאמן לה קורוניה, ויקטור פרננדס, “רק שמענו שהייתה תיגרה נוראית". קבוצתו קיימה היום דקת דומיה באימון לזכרו של הנרצח. מאמן אתלטיקו, דייגו סימאונה, אמר: “התכוננתי למשחק, לא התעסקתי במה שקרה. זו בעיה חברתית ולא של הכדורגל".
לפנייה לכתב/ת 
