פיזור הכנסת או פנייה לנשיא: כל התרחישים בדרך לבחירות
אחרי הפיצוץ מגיע השלב הטכני - איך מסכימים על תאריך לבחירות? בפני נתניהו עומדות שלוש אפשרויות. ייתכן שנגיע לקלפי תוך פחות מ-100 ימים
אחרי הפיצוץ בפגישת נתניהו-לפיד מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמערכת הפוליטית ניצבת כעת בפני שלושה תרחישים אפשריים, שכולם יסתיימו בתוצאה אחת: פיזור הכנסת.
עוד בחדשות:
ישראל בדרך לבחירות: פיצוץ בין נתניהו ללפיד
בתנועה מאשימים: נתניהו סגר דיל עם החרדים ובנט
האפשרות הראשונה והסבירה בדרך כלל היא הצבעה על חוק פיזור הכנסת. במקרה זה, הצעות מסוג זה יובאו להצבעה במליאה כבר ביום רביעי הקרוב, לאחר שמפלגות העבודה ומרצ יגישו אותן.
מרגע שההצעה תאושר בקריאה טרומית יועברו ההצעות לוועדת הכנסת, ולאחר מכן יובאו ההצעות לקריאה ראשונה ובהמשך לקריאה שנייה ושלישית. בקואליציה מעריכים שתהליך כזה צפוי להימשך כשבוע, ושבמהלכו ינסו הגורמים השונים לגבש הסכמות סביב התאריך הסופי של הבחירות. לאחר מכן יצביעו על כך בקריאה שנייה ושלישית. אם לא יושגו הבנות יוצאות דופן, כבר ביום רביעי יתגבש רוב להצבעה בעד פיזור הכנסת. הבחירות בישראל מתקיימות 90 יום לאחר שמאושר החוק לפיזור הכנסת, אלא אם מסכימים על תאריך מאוחר יותר.
תרחיש נוסף הוא כזה שבו ראש הממשלה פונה לנשיא המדינה ומודיע לו שאינו יכול למשול עוד ומבקש לפזר את הכנסת תוך 21 יום לפי החוק. מדובר באפשרות סבירה פחות ולא ריאלית, כי במצב שבו נתניהו יפנה לריבלין הוא למעשה מסתכן בכך שמועמד אחר יפנה לנשיא וירכיב ממשלה. כך לדוגמה, מצב שבו הרצוג ינסה להקים ממשלה, כפי שקרה באחרונה, עשוי להתממש ותימנע למעשה מערכת בחירות.
האופציה האחרונה היא הפלת הממשלה בהצבעת אי-אמון. הצבעות כאלה מוגשות בכנסות האחרונות מדי שבוע ביום שני. אם הצעת האי-אמון עוברת, הכנסת למעשה עשויה להתפזר. גם במצב זה, כמו באופציה הקודמת, עשוי ראש הממשלה למצוא עצמו עם מועמד חלופי לראשות ממשלה, ולכן אם אכן פניה של המערכת לבחירות ינסה נתניהו להגיע אליהן באמצעות חוק לפיזור הכנסת ותוך תיאומים והסכמות על התאריך.
לפנייה לכתב/ת 
