הרפורמות יבוטלו, אנחנו נשלם את המחיר
מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, סבסוד שירותי רווחה בפריפריה, הפיקוח על מחירי השכירות וביטול האגרה שיידחה, הן רק חלק מהרפורמות שלא ייצאו אל הפועל בהיעדר תקציב מדינה. האם הממשלה הבאה תיישם אותן? ימים יגידו
הדרך לבחירות רצופה כוונות טובות שהוקפאו: פיזורה הצפוי של הכנסת יוביל גם להקפאה של רפורמות שהיו על שולחן הממשלה אך ספק אם ימומשו בקרוב או בממשלה הבאה. סקירתן מעלה כי הן נוגעות כמעט לכל תחומי החיים והנוחות של האזרחים, שלא רק ייראו איך יושקעו שני מיליארד שקל במערכת בחירות 2015, אלא גם יגידו שלום לשינויים שעשויים היו להקל את חייהם, בעיקר משום שאין למדינה תקציב לשנת 2015 והיא תתנהל על פי זה של 2014.
בתחום הרווחה לא ייושמו המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שאמורות היו להיות מתוקצבת ב-7.8 מיליארד שקל קוצצו ל-1.7 מיליארד וגם הם בסכנה. ההמלצות כוללות הוספת 340 מיליון שקל לקצבת הבטחת ההכנסה של כ-190 אלף קשישים החיים מתחת לקו העוני (מתוך 600 המיליונים שעליהם המליצה הוועדה). התוספת בגובה של 68 שקלים ליחיד מעל גיל 80 ועד ל-385 שקלים לזוג, צפויה הייתה להעלות את הקשישים מעל קו העוני - כפי שהוגדר ב-2012.
בנוסף, נראה כי גם התוכנית שגיבשו במשרד האוצר והשיכון, כחלק מיישום מסקנות הוועדה, להגדלת הסיוע בשכר דירה לכ-2400 זכאים לדיור הציבורי, שממתינים כבר שנים ארוכות בתור לדירה בשל המחסור בדירות במערך הקורס, לא תצא אל הפועל. עוד יידחו: הענקת 90 מיליון שקל למתן מענק עבודה לאמהות חד הוריות; 60 מיליון שקל לסבסוד שירותי רווחה ביישובי פריפריה בדרום ובינוי מעונות יום בסך 200 מיליון שקל.
בתחום החינוך לא ייצאו אל הפועל הרפורמות ישראל עולה כיתה , שבמסגרתה בוטלו בחינות הבגרות בכיתה י', צמצום בחינות המיצ"ב, ביטול הפסיכומטרי ועוד. בשנתיים הקרובות תיכנן שר החינוך שי פירון להעביר רפורמות נוספות, ובהן מתן מענה למחאת הסרדינים שבה מחו הורים על הצפיפות בכיתות, הרחבת תוכנית בתי הספר של החופש לכיתות ג'-ה' וגני הילדים, הקמת מועצת חינוך לאומית - גוף פדגוגי עליו, שייעץ לשר ולמשרדו בנושא מדיניות הציבור. הצעת החוק אושרה כאמור בוועדת השרים לחקיקה כאשר בשלב הבא הייתה אמורה להגיע לכנסת לקריאה ראשונה.
עוד בבחירות 2015:
- יחימוביץ': "לא בטוח שאיחוד יביא יותר מנדטים לגוש המרכז-שמאל"
- מישהו לרוץ איתו: כל הבריתות בדרך לבחירות
הלכלוכים, הארס והרפש שמוטטו את הממשלה
גם נושא הקמת בתי הספר הטכנולוגיים שחולל סערה בממשלה לא הגיע לכדי מימוש. כדי לעודד למידת מקצועות הליבה במגזר החרדי, הוקם במשרד החינוך מחוז חרדי. כרגע לא ברור מה יעלה בגורל התוכניות והאם המדיניות הזו תימשך גם תחת שר אחר, שיכול לשנות את כל הרפורמות של פירון, שאינן מעוגנות בחוק.
בתחום הדיור לא יעבור חוק מע"מ 0 שהיווה נקודה מרכזית למחלוקת בין נתניהו ללפיד. גם הצעת החוק של שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני, ולפיה יהיה פיקוח על שוק השכרת הדירות בישראל למשך חמש שנים, צפויה להיתקע. ההצעה - שהוצגה רק בטיוטה הראשונית ולא הובאה עדיין לדיון בוועדות הכנסת - החל מתחילת תחול מגבלה על יכולתו של משכיר להעלות את שכר הדירה משנה לשנה וגם תגדיר דברים נוספים, כמו הסדרת האחריות על הליקויים בדירה.
בתחום הבריאות עלולה להיתקע רפורמת הבריאות של שרת הבריאות יעל גרמן - שהייתה למרבה האירוניה אחת
מנקודות המחלוקת המרכזיות שפילגו את הקואליציה, בשל ויכוח על דרך הוצאתה אל הפועל. במסגרת המלצות ועדת גרמן הוחלט כי לא יוכנס שירותי רפואה פרטיים לבתי החולים הציבוריים ובמקום יוקצו מיליארד שקלים כדי להביא לקיצור משמעותי של התורים.
בלי הרפורמה, ההוצאה הפרטית על בריאות צפויה להמשיך ולגדול, בדומה למגמה בשנים האחרונות. כלומר, יותר כסף ייצא מהכיסים שלנו כדי לממן את מה שמגיע לנו מהסל הממלכתי. המתנגדים לרפורמה טוענים שהיא תגביר את העומס במערכת הציבורית. אפשר להבין אותם: ייקח זמן לפתח את בתי החולים הציבוריים כך שיוכלו לקלוט את החולים שלא יוכלו לקבל טיפול בגלל הגבלת המערכת הפרטית. עם זאת, הדיון על שיווי המשקל בין המערכות שכבר נעשה הוא חשוב ביותר, ועשוי לשמש כבסיס לכל החלטה עתידית.
עוד רפורמות
שניסתה גרמן לקדם וייעצרו: חוק הפונדקאות, הרפורמה בביטוחי הבריאות, מיסוי בתי החולים הפרטיים ותיירות המרפא והניסיון לחזק את הרפואה הציבורית.
עוד יעוכבו: יישום החוק של השר לשעבר עמיר פרץ, לפיו יוטל היטל של 30 אג' על שקיות ניילון ויחולקו סלים רב פעמיים חינם ברשתות; הליכי החקיקה של חוק הפיקוח על פערי התיווך במחירי פירות וירקות וכן הצעת החוק של ח"כ חיים כץ ולפיה טכנאים ומוקדי שירות יתקשרו לצרכן ממספר מזוהה ולא חסום. גם הצעת החוק של ח"כ בועז טופורובסקי שמחייבת עוסק להציג מסמכי אישור עסקה כאשר הוא שולח לצרכן דרישת חוב תעבור כנראה לאישור הכנסת הבאה. הצעת החוק של ח"כ איתן כבל לפיה ספקיות תקשורת, חשמל, גז ותאגידי המים יחויבו לספק מענה אנושי חינם במוקדי השירות הטלפוניים תוך 3 דקות, עדיין מחכה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
והיו גם רפורמות שהצליחו
במסגרת הממשלה ה-33 של מדינת ישראל הצליחו חבריה להתגבר על המחלוקות ולהוציא אל הפועל כמה רפורמות משמעותיות, שרובן ככולן שייכות לליכוד כפי שמפרט היום העיתון "כלכליסט". כך, למשל, תיקון לחוק התכנון והבנייה שהעביר שר הפנים היוצא גדעון סער, ששינה את מבנה הסמכויות במוסדות התכנון. החוק, שרובו נכנס לתוקף באוגוסט 2014, מעניק יותר כוח לוועדות מקומיות על חשבון ועדות מחוזיות, ומאפשר פטור מהיתר בנייה למתקנים שונים.
שר הכלכלה נפתלי בנט הצליח להעביר בוועדת הכלכלה תיקון לחוק התקנים בנושא התחרות במשק, שהקל על הכנסת מוצרים לישראל. התיקון אושר באוגוסט 2013 וקובע כי שמוצרים שעומדים בתקן אמריקאי או אירופי ייכנסו לישראל ללא בדיקות מקומיות יקרות ומסורבלות.
בתחום התחבורה נכנסה לתוקף לפני שנה וחצי רפורמת שמיים פתוחים שביטלה הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין מדינות אירופה, והמירה אותם בהסכם כולל. המהלך הוביל, בין היתר, לביטול מגבלות כמו סדר גודל המפעילים, תדירות הטיסות וסוגי מטוסים. הרפורמה
הובילה להורדת מחירי כרטיסי הטיסה ונוספו אפשרויות טיסה עם חברות שונות שנכנסו לשוק.
גם בתחום הנמלים נרשם הישג עם בניית שניים נוספים בחיפה ובאשדוד, כחלק מפעולת משרד התחבורה. באשדוד יוקם נמל בידי חברת צ'יינה הארבור הסינית, ובחיפה על ידי אשטרום שפיר.
אחרי ההצלחה של משה כחלון במשרד התקשורת, ניפק המשרד רפורמה משמעותית נוספת עם סגירת רשות השידור , ביטול אגרת הטלוויזיה והקמת תאגיד שידור ציבורי חדש ב־2015. את החוק קידם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, ותחילה צפו כי התאגיד יקום במרס 2015 ואז תבוטל גם האגרה. רוב הסימנים מראים שביטולה לא היה מתרחש ממילא במרס, ללא קשר לפיזור הכנסת, ולכן הדחייה היא לפחות עד ספטמבר, שבו אמור לקום התאגיד.
לפנייה לכתב/ת 
