הפכו למתחרות: תעודות הסל מול הקרנות
בשנים האחרונות חל גידול מואץ בתעשיית תעודות הסל לעומת הגידול בתעשיית הקרנות הנאמנות. איך זה קרה? בעיקר בגלל דמי הניהול הנמוכים משמעותית בתעודות לעומת הקרנות נאמנות. הנה הסיבות שהפכו את תעודות הסל לכדאיות
תעשיית תעודות הסל גדלה משמעותית בעולם וגם בארץ היא הופכת ליותר יותר פופולארית ומשקלה בקרב המעוניינים להשקיע לטווח קצר ובינוני הולך וגדל. מהן תעודות סל? למה הן הופכות בשנים האחרונות למתחרות ראויות לקרנות הנאמנות? ומה ההבדלים הגדולים בין התעודות לקרנות הנאמנות?
לכתבות נוספות בנושא:
>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון
תעודות סל הן מכשירים עוקבי מדדים. הרציונל של תעודות הסל הוא שלאורך זמן לא ניתן דרך ניהול אקטיבי לנצח את השוק, ובמילים פשוטות – מנהלי ההשקעות, על פי גישה זו, לא יכולים להניב תשואה עודפת על פני זמן ממושך. ואם כך, אז אין לכאורה מקום להשקיע במכשירים האקטיביים, ובמיוחד בקרנות הנאמנות (ברובן ההשקעות מנוהלות בצורה אקטיבית), אלא במכשירים הפסיביים, ובעיקר תעודות הסל. מהטעם הזה, תעשיית תעודות הסל גדלה משמעותית בעולם, וגם בארץ היא הופכת ליותר יותר פופולארית.
בתעודות אין ניהול יומיומי, אין בחירה של מניות או אגרות חוב נבחרות, יש פשוט מעקב צמוד אחרי המדד. איזה מדד? יש עשרות רבות של תעודות סל, בכל תחום שתרצו – יש תעודת סל שעוקבת אחרי מדדי המניות בארץ – מדד ת"א 25, מדד ת"א 100, מדד מניות הבנקים ועוד (כמעט על כל ענף יש תעודת סל עוקבת).
יש גם תעודות סל שעוקבות אחרי מדדי מניות בחו"ל – תעודות על מדדים מובילים בארה"ב, אנגליה, גרמניה, צרפת, רוסיה, הודו, סין ועוד; ובכלל – תעודות הסל לא עוקבות רק אחרי מדדי מניות, קיימות בבורסה תעודות סל שעוקבות אחרי מדד אגרות חוב, תעודות שעוקבות אחרי הדולר, אחרי סחורות ועוד.
למה כדאי להשקיע בתעודות?
המגוון העצום של תעודות הסל הוא רק אחד מהיתרונות של המכשירים האלו. היתרון הבסיסי הוא כאמור ההיצמדות למדד וזו בשעה שעל פי מחקרים על פני זמן נמצא שהניהול האקטיבי לא מספק את הסחורה (לא מניב תשואה עודפת). אגב, קיימים אמנם "כוכבים" שמצליחים להכות את השוק על פני זמן, אבל הם יחסית נדירים והרוב הגדול נופל מהבנצ'מרק/ מדד הייחוס.
בשקעה דרך תעודות סל גלומים יתרונות נוספים - תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף). כלומר, ניתן לרכוש ולמכור תעודות סל באופן שוטף בבורסה (נזילות).
מעבר לכך, מנפיק תעודת הסל הוא גם עושה השוק בתעודה (ברוב הגדול של תעודות הסל) והוא מחויב לספק נזילות שוטפת (הוא תמיד יספק היצעים וביקושים, כך שמי שרוצה לקנות תמיד יוכל, וכך גם יהיה מענה למי שמעוניין למכור). יתרון נוסף בתעודות הסל נובע מעצם היותן עוקבות מדד – הן משקיעות במספר רב של מניות/ אגרות חוב כך שההשקעה מפוזרת על פני מספר רב של נכסים, אחרי הכל זו המהות הבסיסית של המדד.
בכל זאת, יש סיכון מסויים
יתרון גדול נוסף של התעודות הוא בדמי הניהול – מדובר בדמי ניהול נמוכים משמעותית ביחס לקרנות המנוהלות, במקרים רבים אפילו מדובר בקרוב לאפס דמי ניהול. זאת אולי הסיבה העיקרית שהגידול בתעשיית תעודות הסל מואץ ביחס לגידול בתעשיית קרנות הנאמנות, אבל שלא תטעו – החברות המנפיקות את התעודות מרוויחות כסף גדול מהלקוחות, אמנם לא דרך דמי ניהול, אלא דרך עשיית השוק, וזה עובד כך – המנפיק מחויב כאמור לספק ציטוטים לקנייה ומכירה של תעודת הסל.
המחירים שהמנפיק מספק יהיו תמיד רווחיים מבחינתו – לדוגמה, אם מחירה ההוגן של התעודה הוא 100 אגורות, אזי המנפיק, יספק ציטוט לביקוש/ רכישה במחיר של 99.5 ומנגד יציע למכור ב-100.5, אם בשוק יהיה מוכר לחוץ הוא ימכור ב-99.5 אגורות, והמנפיק הרוויח את הפער בין המחיר ההוגן – 100 למחיר העסקה – 99.5. "החיכוך" הזה מייצר לתעשיית תעודות הסל רווח של עשרות מיליונים רבים בשנה.
החיסרון הבולט של תעודות הסל, אם כי הוא בעיקר בתיאוריה, הוא סיכון המנפיק; הנפקת תעודת סל היא לכאורה כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק התעודה כלפי מחזיקי התעודה ולכן קיים סיכון תוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
בקרנות נאמנות אין סיכון כזה (סיכון המנפיק) מכיוון שלא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר באחזקה בנאמנות (אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים).
למדריכים וכתבות על תעודות סל, קרנות נאמנות ומכשירים פיננסים נוספים - מהון להון מדריכים ומידע בצרכנות פיננסית