חודשיים בלי דמי אבטלה - והעולם שותק

כל חיי הבוגרים עבדתי והפרשתי חלק לא מבוטל מהמשכורת שלי לביטוח לאומי. אבל בחודש שעבר, כשסיימתי לעבוד במקום העבודה האחרון שלי, גיליתי שאין לי כל רשת ביטחון מצד המדינה - השביתה בשירות התעסוקה נמשכת כבר כמעט כחודשיים ללא מועד לסיומה. בינתיים, אני יושבת מובטלת בבית, בלי יכולת לקבל הכנסה כספית.

• ועד שירות התעסוקה: 70 אלף לא יקבלו קצבה
• מובטלים בלי דמי אבטלה: "שוברים חסכונות של הילדים"
• זה לא מאחז: "בנט לא מתעניין במובטלים"
  

שמי ע' (השם המלא שמור במערכת), אני בת 34, רווקה ומתגוררת בדירה שכורה בתל אביב. בעבודה האחרונה שלי, בתחום המסעדנות, החלפתי מישהי שיצאה לחופשת לידה וכשהיא חזרה סיימתי את תפקידי. למען האמת הייתי אופטימית ושלווה - הייתי בטוחה שיש לי גב, שלא ישאיר אותי נטולת הכנסה. מכיוון שנתתי מעצמי ומהמשכורת שלי כל כך הרבה שנים - הנחתי כי בזמן שלא אהיה מועסקת, אוכל לחתום בלשכה ולקבל מעט מזומנים שיעזרו לי להתקיים בזמן החיפושים אחר עבודה חדשה.

במהרה התברר לי שטעיתי ובגדול. השביתה בשירות התעסוקה החלה כבר בתחילת אוקטובר וכל מי שנכנס מאז למעגל האבטלה, כמוני, לא יכול לקבל דמי אבטלה. מדוע? משום שקודם למילוי הטפסים שיאפשרו לקבל את הכסף מביטוח לאומי - יש להרשם בלשכת התעסוקה. זו פרוצדורה פשוטה - כל עוד הלשכות אינן שובתות. אבל הלשכות בשביתה רציפה ולכן לא ניתן להחתים, להרשם וכל דבר אחר.

מדובר במצב מאוד לא נעים ומלחיץ. כמובן שאני עושה מאמצים למצוא עבודה, אך בנתיים לא מצאתי משהו. מה גם שהשביתה משפיעה גם כאן, שכן אי אפשר גם לקבל מהלשכה הפניות להצעות עבודה - שיכולו להקל על הליך החיפוש.

למי באמת אכפת?

מה שלא ברור הוא מדוע אין מי שפועל לקדם מו"מ מול העובדים או מתעסק בנושא בצורה כלשהיא. למעשה, לא מדברים על זה בכלל. פשוט התעלמות מכל הכיוונים ואפס ניסיונות לסיים את השביתה. בהתחשב בעובדה שכולם מתעסקים כעת בפוליטיקה ובבחירות - זה לא כל כך מפתיע. הפוליטיקאים תמיד מתעסקים בענייני אגו מטופשים ואילו האנשים שבאמת זקוקים לכסף וזכאים לו - לא נהנים מאור הזרקורים.