מדד השחיתות: ישראל ירדה למקום ה-37
בראש המדד, המדרג 175 מדינות בעולם, מוקמה דנמרק ואחריה ניו-זילנד, פינלנד ושבדיה. את המקומות האחרונים תפסו סודן, צפון קוריאה וסומליה. החברות בארגון ה-OECD שדורגו במקום נמוך במיוחד הן טורקיה, איטליה ויוון
- בשנה שעברה: ישראל טיפסה ממקום 39 ל-36
- לצפייה בדירוג השחיתות בקרב 175 מדינות
- לצפייה בדירוג השחיתות במדינות ה-OECD
המדד מדרג 175 מדינות בעולם על פי מידת השחיתות שמייחסים למדינה אנשי עסקים ומומחים שחיים ופועלים בה. ישראל דורגה השנה במקום ה-37, ירידה של מקום אחד לעומת השנה שעברה, כאשר במקום ה-1 מדורגת המדינה שנתפשת כמדינה הפחות מושחתת ובמקום ה-175 מדורגת המדינה שנתפשת כמושחתת ביותר. בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD, דורגה ישראל במקום ה-24 מתוך 34 מדינות, גם כן ירידה של מקום אחד לעומת השנה שעברה.
במסגרת המחקר נדרשו אנשי עסקים ומומחים להשיב על שאלות כמו: האם נתקלו במקרים שבהם אנשי ציבור עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם? באיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות? האם נבחרי הציבור עושים שימוש אחראי בקופה הציבורית? האם ישנם הליכי מינוי תקינים במגזר הציבורי? האם חושפי שחיתויות זוכים להגנה על ידי הרשויות? ועוד.
במקום הראשון דורגה דנמרק ואחריה ניו-זילנד. במקום השלישי דורגה פינלנד ואחריה שבדיה. בסך הכל, תפסו ארבע מדינות סקנדינביה ארבעה מתוך חמשת המקומות הראשונים. את המקומות האחרונים בדירוג תפסו סודן, צפון קוריאה וסומליה. מדינות החברות בארגון ה-OECD שדורגו במקום נמוך במיוחד הן טורקיה (שהתדרדרה חמישה מקומות בדירוג לעומת השנה שעברה), איטליה ויוון.
ישראל אמנם מדורגת נמוך יחסית למדינות החברות בארגון, אך מדורגת גבוה מאוד יחסית למדינות אחרות באזורה. ירדן דורגה במקום ה-55, מצרים במקום ה-97, לבנון במקום ה-135 וסוריה במקום ה-159. יש לציין, עם זאת, כי ירדן ומצרים שיפרו את ציונן ב-5 נקודות, בעוד שהציון שלו זכתה ישראל השנה (60 נקודות מתוך 100) נמוך בנקודה אחת מהציון שקיבלה בשנה שעברה.
"על נבחרי הציבור להוביל תהליכי שקיפות"
"שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, היא גם בעלת השלכות קשות על אמון הציבור במוסדות המדינה", אמר לינדנשטראוס. "על מנת להיות חלק מקהילת המדינות המתקדמות, על נבחרי הציבור להוביל תהליכים של שקיפות בכלל, ובפרט בהליכי קבלת החלטות. הליכי מינוי תקינים למשרות ציבוריות הן כלי נוסף להגברת אמון הציבור וצמצום תופעת הנפוטיזם במגזר הציבורי. על גורמי האכיפה להתייחס במלוא החומרה לדיווחים על שחיתות ולייצר מנגנוני ביקורת ואכיפה יעילים".
מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, עו"ד גליה שגיא, הוסיפה כי "העובדה שישראל נמצאת בשליש התחתון של מדינות ה-OECD מאכזבת. העובדה ששנה אחר שנה אנו לא רואים את נושא המלחמה בשחיתות על סדר יומה של הממשלה מעורר דאגה של ממש. על מנת להשתפר במדד, על ישראל לאמץ ולהטמיע את כללי האתיקה לח"כים ולשרים, להפוך את השקיפות לברירת מחדל, כולל בוועדת שרים לחקיקה, ולחזק את המעמד וההגנה על חושפי השחיתויות".
לפנייה לכתב/ת 
