פרשת שבוע כלכלית: תפיסות שונות של עושר
בפגישת פיוס בין יעקב לעשו, ניתן לראות שתי תפיסות שונות של עושר. מי שמתייחס להון שצבר בצנעה ובעין יפה יהנה מפירות עושרו, אולם מי שאיננו שבע רצון ומתייחס להונו בצורה חמדנית - יאבד בסופו של דבר את הכל
פרשתנו, פרשת וישלח, מספרת על מפגש הפיוס בין יעקב לעשו. אחרי שיעקב לקח את הבכורה הוא נאלץ לברוח למשפחת אמו רבקה בחרן כדי להתחמק מעשו אשר התכוון לנקום בו על מעשה המרמה. אחרי שנים רבות יעקב חוזר לארץ כנען ועשו אחיו בא לקראתו. יעקב שולח לו מתנה כדי לפייס אותו כי הוא חושש שעשו עדיין שומר לו טינה.
וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה--לְעֵשָׂו אָחִיו. עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים; פָּרוֹת אַרְבָּעִים, וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, וַעְיָרִם עֲשָׂרָה. וַיִּתֵּן, בְּיַד-עֲבָדָיו, עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו, עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.... וַאֲמַרְתֶּם--גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, אַחֲרֵינוּ: כִּי-אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו, בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי ( בראשית לב יד-כא)
המפגש בין השניים נראה כמו מפגש של שני אחים שעשו חיל מבחינה כלכלית והצליחו לצבור הון רב לביתם.
וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח. (בראשית לג ח-יא)
עושר מזוויות שונות
אלא שיש לשים שים לב לשינוי קל בדיבור שבין שני האחים אשר מבטא יחס שונה לחלוטין לעושר אשר צברו. עשו אומר שהוא לא צריך את המתנות של יעקב כי יש לו "רב"- נכסים רבים. יעקב מצדו טוען שיש לו "כל".
הפירוש של "כלי יקר" על התורה שם לב לשינוי זה: " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב משמע רב אבל לא כל, ויעקב אמר כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל, לפי שהרשעים אע"פ שיש להם כל כסף וזהב שבעולם מכל מקום נראה להם שעדיין הם חסרים, ויש להם רב אבל לא כל צרכם, לכך אמר עשו יש לי רב אבל לא כל כי עדיין חסרים המה, יש בידו מנה מתאוה למאתים, והצדיקים בהפך זה כי אפילו אם יש מעט בידם הם מסתפקים בו ושמחים בחלקם, ונראה כאלו יש להם כל".
שינוי נוסף נמצא בזה שעשו אינו מייחס צבירת רכושו לשום גורם בלעדיו, בשונה מיעקב אשר מודה שהקב"ה עזר לו "כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל". כפי שמסביר "כלי יקר" - הצדיקים לעולם אינן תולין את הצלחתם באופן בלעדי במאמציהם ובמעשיהם הטובים, אלא מבינים שכל גם ניתן ניתן בבחינת החנינה (מתת אלוהים), אבל הרשעים "חושבים את עצמם לצדיקים וחושבים שהכל ניתן להם על צד החיוב" או "מגיע לי" בלשון זמננו.
"כלי יקר" ממשיך את הפירוש ומביא שני פסוקים במגילת קהלת אשר לכאורה סותרים האחד את השני: "גַּם כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, וְלָשֵׂאת אֶת-חֶלְקוֹ, וְלִשְׂמֹחַ, בַּעֲמָלוֹ--זֹה, מַתַּת אֱלֹהִים הִיא (קהלת ה יח). אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן-לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר-יִתְאַוֶּה, וְלֹא-יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ--כִּי אִישׁ נָכְרִי, יֹאכְלֶנּוּ (קהלת ו ב)"
בפסוק הראשון אנו רואים שהקב"ה נותן לאדם לשלוט ולשמוח בנכסים ואילו בפסוק השני אנו רואים את ההיפך - הכסף והממון אשר צובר האדם איננו עוזר לו בסופו של דבר. "כלי יקר" מסביר שהפסוק הראשון בקהלת "מדבר באיש צדיק, אשר לא יבקר בין רב למעט כי אפילו במועט שבידו דומה לו כאילו כבר נתן לו האלוהים את כל, ואיש כזה שליט על ממונו לעשות בו כרצונו.
אבל, הפסוק השני מדבר על רשע שאינו מסתפק בעושר הרב אשר צבר ורוצה לצבור עוד ועוד. הרשע גם דורש שייתנו לו כבוד כזה היאה לו, לפי תפיסתו, בגלל ממונו ועושרו. בפסוק הראשון אין אזכור של נושא הכבוד כי איש טוב וצדיק בורח מן הכבוד. הגמול שהאדם מקבל מאת הקב"ה תלוי ביחסו לרכוש שצבר. מי שמתייחס אליו בעין יפה אז מן השמים נותנים לו ליהנות מפירות עושרו, אולם מי שמתייחס לעושרו בעין צרה ובחמדנות, בסוף הוא מאבד את הכל (כולל הכבוד המדומה) ועושרו עובר למישהו אחר.
טרנס קלינגמן הוא מנהל מחלקת מחקר (sell side) בבית ההשקעות פסגות. הטור משקף את הדעה האישית שלו לגבי השקפת התורה וחז"ל ואינו משקף בהכרח את הדעה של בית ההשקעות בו הוא עובד
לפנייה לכתב/ת 
