מאסר לפקיד בית המשפט שגנב 37 אלף שקל

ב-16 הזדמנויות שונות זייף אחמד נאסר מסמכים והעביר לחשבונו סכומים שיועדו לבעלי דין מהמחוזי בת"א. הוא ערער על עונשו לעליון – אך נדחה

עו"ד גדעון קוסטאפורסם: 04.12.14 , 08:31

אחמד נאסר, פקיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, גנב יותר מ-37 אלף שקל שיועדו לבעלי דין, בעזרתה האדיבה של תוכנת "נט-המשפט". המדינה הגיעה עמו להסדר טיעון ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל. נאסר סירב לקבל את רוע הגזירה ערער לבית המשפט העליון אך נדחה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הנאשם עבד כפקיד מדור ערעורים במזכירות בית המשפט והיה אחראי על יישום החלטות שיפוטיות הנוגעות להחזרת כספים לצדדים. בשלב מסוים הוא מצא דרך מקורית להעשיר את חשבון הבנק שלו: הוא הפיק דו"ח ממערכת "נט-המשפט" ובו רשימת תיקים שהטיפול בהם הסתיים אך אגרות המשפט והפיקדונות טרם הוחזרו לצדדים.

תביעה

הונאה שלא הייתה: בוטל עיקול דירה ע"י הבנק

עו"ד ארז הימן

בנק לאומי היה משוכנע שלקוח העביר לגרושתו את הזכויות בנכס כדי להתחמק מתשלום חובותיו. אבל בית המשפט המחוזי בחיפה חשב אחרת

הונאה שלא הייתה: בוטל עיקול דירה ע"י הבנק

בלא פחות מ-16 הזדמנויות שונות הוא זייף טפסים שבהם לכאורה הורו הזכאים להעביר את הכספים המגיעים להם לחשבון הבנק שלו. המעשים התגלו הודות לערנותם של עובדי בנק הדואר, שגילו את מעשי הזיוף – ואף מנעו העברת 21 אלף שקל נוספים לחשבונו.

נגד נאסר הוגש כתב אישום ובמסגרת ההליכים הפליליים נגדו הוא נשלח למעצר בית והורחק ממזכירות בית המשפט. המחוזי שדן בעניינו הדגיש את חומרת המעשים שפגעו באמון הציבור, בטוהר המידות ובבית המשפט. הוא הורשע בגניבה בידי עובד ציבור, זיוף בידי עובד ציבור מתוך כוונה לקבל באמצעותו דבר והפרת הוראה חוקית.

המחוזי אמנם קבע שמתחם הענישה ההולם הוא בין שנה לשנתיים מאסר בפועל, אך קיבל את הסדר הטיעון שאליו הגיעו המדינה והפקיד וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי והפקדת 20 אלף שקל לאוצר המדינה.

נאסר ערער לעליון וטען שהמחוזי החמיר עמו וגזר עליו את העונש המקסימלי במתחם שעליו הסכים עם המדינה. לטענתו, העונש ההולם הוא חודשי מאסר ספורים שירוצו בעבודות שירות.

המדינה טענה מנגד שהעונש הולם את חומרת המעשים ושבהסדר הטיעון לא הוסכם על טווח ענישה אלא על רף ענישה של 12 חודשי מאסר.

שופטת העליון אסתר חיות קבעה שלא נפלה כל טעות בגזר הדין והעונש אינו חורג בצורה קיצונית מהמקובל. לדבריה, אין צורך להכביר מילים על הפגיעה המשמעותית והחמורה שגרם המערער – עובד ציבור – לאמון הציבור במערכות השלטון ובבתי המשפט.

היא הוסיפה שנאסר פגע בערך הגנת הרכוש והפר את חובות האמון והנאמנות שחלו עליו כעובד ציבור. מעשיו חמורים שבעתיים בהתחשב בכך שלא היה "סתם" עובד ציבור, אלא גורם מתוך מערכת בתי המשפט.

נקבע כי בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, ואלו הובילו אותו לגזור עליו עונש יחסית נמוך שאינו חורג מהענישה המקובלת במקרים מסוג זה. משכך נדחה הערעור והשופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג הצטרפו לפסק הדין.