בחירות 2015: מה עם המפכ"ל? ומתי התשדירים?
התפוררות הקואליציה טלטלה את המערכת הפוליטית והשאירה כמה שאלות פתוחות: מי יחליט על מחליפו של דנינו? אילו חוקים אפשר להעביר עד הבחירות? מתי נדע מי מתמודד? ואת מי אפשר לפסול? שאלות ותשובות
1. אילו חוקים יכולה הכנסת לחוקק אחרי שהתפזרה?
אין הגבלה חוקית על פעילות הכנסת לאחר התפזרותה, ולמעשה הכנסת מכהנת עד לכינוסה של הכנסת הבאה. אלא שהכנסת יוצאת עכשיו לפגרה מתוכננת ולכן איננה מחוקקת חוקים. כדי לכנס אותה בפגרה צריכים דרישה שתועבר ליו"ר הכנסת על ידי 25 ח"כים או דרישה של הממשלה.
בחירות 2015 - כתבות נוספות:
- החוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה ראשונה
- בכיר אמריקני: "ניסינו להשפיע על הבחירות בישראל"
- מהלך ספקטקולארי: זוהיר בהלול ירוץ לכנסת
- הרפורמות יבוטלו, אנחנו נשלם את המחיר
2. האם ממשלת המעבר יכולה למנות מפכ"ל?
החוק אינו מטיל הגבלות על ממשלת מעבר. עם זאת, עליה להימנע מנקיטת צעדים בסוגיות ציבוריות מרכזיות שנויות במחלוקת שעלולות להביא לשינוי בלתי הפיך (אלא אם יש אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת). לעניין מינויים קבע בית המשפט העליון כי הממשלה לא תבצע מינויים למשרות בכירות, אלא אם קיים צורך ציבורי חיוני דחוף לאייש את המשרה. לפיכך ממשלת המעבר לא תוכל למנות את המפכ"ל הבא.
הבקשה לרישום מפלגה מוגשת לרשם המפלגות והיא כוללת דרישות טכניות שונות כמו מטרות, תקנון המפלגה, פרטים על מייסדיה ועוד. הרשם לא ירשום מפלגה שפוסלת את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שמסיתה לגזענות או שתומכת בארגון טרור הפועל נגד מדינת ישראל. החלטת פסילה של רשם המפלגות מחייבת את אישור בית המשפט העליון.
4. מתי נדע מי הרשימות שמתמודדות?
את רשימת המועמדים יש להגיש עד 47 ימים לפני יום הבחירות בשעה 22:00. ועדת הבחירות תאשר את הרשימות לא יאוחר מ-30 יום לפני יום הבחירות. במשך יומיים ניתן לערער לבית המשפט העליון נגד פסילה או אי פסילה של הרשימות. החלטת בית המשפט תתקבל עד 23 ימים לפני יום הבחירות. ועדת הבחירות תפרסם את רשימת המועמדים עד 9 ימים לפני יום הבחירות.
ניתן לפסול מתמודד או מפלגה אם במטרות הרשימה או במעשיה ישנה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. על החלטה לפסול או לא לפסול רשימה ניתן לערער לעליון. ההחלטה לפסול מועמד עוברת אוטומטית לעליון שיחליט בהרכב של תשעה שופטים אם לאשר את הפסילה.
עד היום לא אישר בית המשפט אף פסילה של אף רשימה למעט רשימת "כך" בראשות מאיר כהנא. גם בקשות לפסילת מועמדים נדחו על ידו. על מנת לפסול מועמד או רשימה עילת הפסילה צריכה להוות מאפיין דומיננטי או מרכזי בפעילותם.
6. כמה כסף מקבלת כל מפלגה ומי מממן את המפלגות בתקופת הבחירות?
יש יחידת מימון שנקבעה על ידי ועדה מקצועית. מפלגה חדשה שמתמודדת בבחירות מקבלת מימון רטרואקטיבי לפי מספר המנדטים שהשיגה. לעומת זאת מפלגה קיימת בכנסת מקבלת מימון על פי הממוצע בין מספר הח"כים בכנסת הקודמת לבין מספר הח"כים אחרי הבחירות.
כל רשימת מועמדים תישא כינוי עם אות או עם שתי אותיות של האל"ף-בי"ת. לסיעה שמיוצגת בכנסת ישנה עדיפות בבחירת הכינוי והאותיות שבהם הייתה מסומנת בבחירות הקודמות לכנסת. כמו כן, שתי סיעות בכנסת היוצאת שמגישות רשימת מועמדים אחת יכולות לבחור באותיות של שתיהן, גם אם מספר האותיות עולה על שתיים. דוגמת "אמת" של מפלגת העבודה.
8. האם יש סיכוי שהפעם נצביע במחשבים ולא בפתקים?
מדברים על כך כבר זמן רב ואף קיימת ועדה שבוחנת זאת. בינתיים אין צפי.
9. איך מתבצעת ספירת הקולות? האם כל קול נספר?
ספירת הקולות מתבצעת באופן ידני בכל קלפי ובסיומה ממלאים פרוטוקול. הקלפי והפרוטוקול מועברים לוועדת הבחירות, ושם מצרפים את הקולות של כל הקלפיות. צריך להצביע בפתקים שוועדת הבחירות מספקת. פתקים שאינם תואמים את הדוגמה שאושרה על ידי ועדת הבחירות – נפסלים. מעטפה שיש בה יותר משני פתקים של אותה רשימה נפסלת גם היא. כמו כן, פתק ריק וכן פתק או מעטפה שבוצע בהם סימון שעשוי לזהות את המצביע ייפסלו גם הם. גם הקולות שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה נפסלים.
10. מתי יחלו שידורי התעמולה בטלוויזיה?
14 ימים לפני יום הבחירות. כל סיעה מקבלת שבע דקות שידור, וסיעה שמיוצגת בכנסת היוצאת מקבלת עוד שתי דקות לכל חבר כנסת.
11. מי רשאי להצביע בבחירות לכנסת ומי רשאי להתמודד?
כל אזרח שמלאו לו 18 שנים רשאי להצביע בבחירות. כל אזרח ישראלי בן 21 ומעלה רשאי להתמודד בבחירות, אלא אם הוא נידון למאסר בפועל של שלושה חודשים בגין עבירה שיש עמה קלון, וטרם עברו שבע שנים מיום סיום ריצוי המאסר.
12. כמה קלפיות יוצבו ברחבי הארץ ומה מספר בעלי זכות ההצבעה?
ועדת הבחירות המרכזית קובעת את אזורי הקלפי לפני מועד הבחירות וכך גם את מספר הקלפיות שיוצבו ברחבי הארץ. בבחירות האחרונות הוצבו יותר מעשרת אלפים קלפיות, והיו כ-5.6 מיליון בעלי זכות הצבעה. בפועל, מימשו את זכות ההצבעה 3.8 מיליון בני אדם בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
