על הראש של גיא גודס / טור
לא משנה מי בחר את השחקנים, כמה הבעלים מתערב בהחלטות מקצועיות או איך הונחת פיני גרשון, בסוף האחריות היא של המאמן. מליניאק לא מקנא בגודס
מה שעובר על גיא גודס העונה הוא תוצאה של הצעה גרועה שהוא קיבל ואי אפשר לסרב לה: להיכנס לנעליים של דייויד בלאט, אחרי שמכבי תל אביב מיצתה 300 אחוז מהפוטנציאל ויצאה מבור עמוק לפסגה שממנה אין לאן להתקדם. ניצחון בסדרה על מילאנו בלי ביתיות, ניצחונות על צסק"א מוסקבה וריאל מדריד וזכיה בגביע אירופה.
לקחת קבוצה במצב כזה, אחרי שאיבדה את בלאט, רייס, היקמן ובלו, עם הנהלה שיש לה רקורד מוכח של פיטורי מאמנים ללא שום נקיפות מצפון - זה טירוף. הבעיה שהצעות לא מגיעות בהזמנה, והצלחה או כישלון של מאמן מתחילים בבחירת השחקנים.
כשהשלד מתפורר חובה להחזיק במה שאפשר. אוחיון, פניני, סמית', לנדסברג, סופו, טיוס. התדמית של מועדון שמחזיק מעצמו "הקבוצה של המדינה", לא צריכה לעניין את המאמן. אבל עם כל הכבוד לטירונות שעבר לנדסברג ולאזרחות של ג'ייק כהן, האוהדים מתגעגעים לליאור אליהו וליותם הלפרין, ואפילו לרביב לימונד (להזכירכם, עבר במכבי ולא נמצא מתאים).
גודס סובל משני מחדלים מנהלתיים ואחד מקצועי, שדפקו לו את הקו הקדמי. אני לא מכיר את כל הפרטים בהתנהלות מול אלכס טיוס, ונכון שההצלחה בעונה שעברה עלתה לו לראש והאיש בעייתי. אבל הראש הוא חלק מחבילה שכוללת אתלטיות מדהימה והתקדמות בביצוע הפיק-אנד-רול, שהפך אותו לנדבך מרכזי בהתקפה של מכבי. יריב חכם עושה פאול כדי למנוע ממנו הטבעות של 100 אחוז סל, ושולחת אותו להיחנק על קו העונשין.
מישהו בהנהלה היה צריך להיות חכם במקום צודק, ולא להתעקש על חוזה שגורם לטיוס לחוש "מקופח". יש לו קבלות והצעות מקבוצות אחרות. מצד שני, לחסוך מאות אלפי שקלים (שמתבזבזים על נייט לינהרט) זה טיפשי. גודס תקוע עם שחקן ממורמר שהושאר בכוח, ומשקיע בעיקר בשביל חוזה בקבוצה אחרת בעונה הבאה.
הקלקול הכי גדול בקבוצה של גודס הם סופו וג'רמי פארגו, שהיו אמורים ליצור מיס מאץ' מול כל קבוצה, אם היו בכושר, ולהשאיר המון מרחב לשחקנים נוספים לבוא לביטוי. לזה צריך להוסיף את הפציעה של פניני. עם סופו בכושר, הגבוהים של הקבוצות היריבות מתמלאים בעבירות, ההגנות מתכווצות ומשאירות את הקלעים לזריקות חופשיות. הבעיה שעם סופו כבד יש למכבי חמש התקפות להכניס לו כדור, עד שהוא קורס או מבצע שתי עבירות בדקה ויורד לספסל מקלל ביוונית.
גבוה שלישי היה יכול להציל את המצב, אבל לא אלכס מאריץ'. אולי החתימו אותו על סמך הזיכרונות מימי פרטיזן בלגרד העליזים. יניב גרין היה עושה הרבה יותר, וגם מתראיין בסוף המשחק בעברית. בין אם ההחלטה להחתים את מאריץ' היא של גודס, הסקאוט אבי אבן או דני פדרמן, הבעיה היא של המאמן. בעל קבוצה שמעורב כל כך בהחלטות המקצועיות הוא בעיה למאמן, שבסופו של דבר ייתן דין וחשבון על התוצאות.
גם מרקיז היינס נחשב ל"גניבה". ריקי היקמן בכסף קטן בהרבה, אמרו במכבי. פליימייקר הוא לא. סדר במגרש הוא לא יעשה. קבלת החלטות ברמה נמוכה. אתלט. לחץ על הכדור בסדר. קליעה אין לו. פחות מ-50 אחוז ל-2 נקודות, למרות שזה כולל לייאפים במתפרצות. 42.1 אחוז ל-3, נראה מצוין. אבל כשמורידים שני משחקים (לימוז' וצסק"א בבית, בהם מכבי הביסו והובסו) בהם היינס קלע 5 מ-6 ל-3, ביתר חמשת המשחקים הוא עשה 0 מ-5! זה ריקי היקמן?
המפתח להצלחה - ג'רמי פארגו. את דעתי עליו לא אשנה גם אם מכבי תיקח עוד גביע אירופה. כדורסל הוא משחק קבוצתי, ופארגו הוא סוליסט. מה שהביא גביע אירופה זה קבוצה, והאיש שאחראי להצלחה היה בלאט. כמו שאני מבין כדורסל, פארגו הוא חדשות רעות גם כשהוא טוב. על ההחתמה הזאת גודס התעקש, ושרף עליו הרבה כסף. הוא מכיר את פארגו ומאמין בו, זכותו. בסופו של דבר המאמן נמדד במה שהוא מפיק מהשחקנים, ופארגו עד עכשיו נכשל ומכשיל.
העובדה שהמחמאה הגדולה ביותר שאני יכול לתת לגודס העונה, היא ההושבה של פארגו על הספסל, מדברת בעד עצמה. אני מניח שהנוכחות של פיני גרשון לצידו, עזרה לגיא לקבל את ההחלטה, אבל הצל"ש מגיע לגודס. צל"ש על אומץ, כי רוב המאמנים היו מעדיפים למות עם פארגו במגרש, מאשר לבנות קבוצה מחדש תוך כדי תנועה. לא קל להחליף נהג בזמן הנסיעה, להעביר את ההגה ליוגב אוחיון ולהתמודד עם הפרצופים שפארגו עושה על הספסל או עם המטווחים הנואשים שלו כשהוא משחק.
לצד נפילות כמו לינהרט, היינס ומאריץ', אפשר לתת לגודס וי גדול גם על ההחתמה של בראיין רנדל, שסידר לו את ההגנה ותורם בהתקפה. עוד מהלך יפה, ההזזה של ג'ייק כהן לעמדה 4. בהחלט חשיבה מחוץ לקופסה, שהוכיחה שאפשר לעשות יותר עם מה שיש לפני שרצים להחליף בחדש. כהן יועיל בעיקר בליגה, אבל ההליכה של גודס על חבל דק תימשך, וזה מתיש.
הבעיות התחילו במסיבת העיתונאים ההזויה למינוי פיני גרשון, שבה גודס שיתף פעולה עם ההנהלה שירתה לו בגב, והכשיר (מחוסר ברירה) את השרץ. פיני גרשון כעוזר-יועץ זו ברכה. הדרך והתזמון שבהם זה נעשה והצגת המהלך כיוזמה של גודס, היו הבעת אי-אמון טוטאלי במינוי שלו. חוסר האמון שחסר ברגעי משבר הביא למצוקה שבאה לביטוי בהרחקה בדרבי. התפרצות שביטאה תסכול. אירוע מכונן נוסף: הפאול הטכני שקיבל פיני נגד לימוז' כשקם לתדרך שחקן. פיני, אתה כבר לא אלוף אירופה, שב.
הערב מכבי חייבת לנצח את אלבה ברלין בעזרת הביתיות וסאשה אוברדוביץ'. מכבי מפסידה לקבוצות שמגיעות מוכנות, גם לפחות טובות ממנה ובהפרשים גבוהים: כל ההפסדים של העונה, בליגה ובאירופה, היו בהפרש דו-ספרתי. איטודיס, דני פרנקו, עודד קטש ויסמין רפשה הכינו מצוין את צסק"א מוסקבה, הפועל ת"א, צדביטה זאגרב והפועל ירושלים לקראת מכבי, וזה נגמר בהפרש גבוה בהרבה מהפער האמיתי. הבטחת הטופ 16 תרגיע את המערכת.
לפנייה לכתב/ת 
