הערעור: "דכנר לא כתב צ'קים ליוסי אולמרט"
בדיון בעליון בערעור שהגיש אהוד אולמרט נטען כי הצ'קים שלכאורה העביר עד המדינה לאחיו של ראש הממשלה לשעבר כלל לא נכתבו לפקודתו. השופטים מחו: ההגנה משנה את גרסתה, אי אפשר לעשות דבר כזה
בית המשפט העליון דן היום (ה') זה היום השלישי בערר שהגיש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אחד משמונת מורשעי פרשת הולילנד, על הכרעת הדין ועל גזר הדין. לטענת ההגנה, המדינה התרשלה בתפקידה ולא בדקה את הצ'קים שכביכול הועברו לידי יוסי אולמרט משמואל דכנר, שביקש לקדם את מיזם הבנייה בירושלים, וכי בבדיקה שעושה כעת ההגנה עולה עד כה כי למרבית הצ'קים יש כתובת ברורה - והיא לא אחיו של ראש הממשלה לשעבר.
במהלך הדיון כפרה עו"ד נוית נגב מטעם ההגנה בטענה שיוסי אולמרט קיבל חצי מיליון שקלים בידיעתו של אחיו אהוד. היא טענה גם כי על המדינה היה מוטל הנטל לבדוק למי נכתבו הצ'קים כשנידון התיק בבית המשפט המחוזי. לפי ההגנה, הם ממשיכים בבדיקה כדי להוכיח שגם שאר הצ'קים לא נכתבו לפקודת יוסי אולמרט. בתגובה טען נציג המדינה עו"ד יוני תדמור כי הייתה הסכמה חד-משמעית לאורך כל המשפט כי הכסף הועבר ליוסי אולמרט וכי מדובר בהליך שההגנה הייתה צריכה לנהל בבית המשפט המחוזי ולא בהכרעת הערעור.
גם השופטים הקשו על העמדה ואמרו כי מדובר למעשה בשינוי גרסה, ביחס לזו שהשמיע ההגנה בערכאה הקודמת. השופט עוזי פוגלמן יצא נחרצות נגד הטענות החדשות: "עכשיו גברתי מפתחת דבר חדש, אני לא יודעת איך אפשר לעשות דבר כזה. אנחנו לא מוכנים לשמוע את הטיעון באופן הזה". השופט סלים ג'ובראן הוסיף: "היה צריך לטעון זאת בערכאה הדיונית". נגב השיבה כי הדברים הועלו בבית המשפט המחוזי וכי המדינה לא השיבה להם.
לאחר מכן עברה עו"ד נגב לדון בטענה החלופית שלפיה גם אם הועברו כספים, הם היו בסכומים נמוכים בהרבה מקביעתו של בית המשפט המחוזי כי מדובר ב-500 אלף שקלים - ובכל מקרה אולמרט לא היה מודע להעברת הכספים. "יש אפשרות שיוסי התיישר כלפי הנתונים שהוצגו לו, יש אפשרות שהוא לא קיבל צ'קים בכלל ויש אפשרות שקיבל סכום קטן מעד המדינה בלי קשר לאולמרט", טענה נגב.
זקן אמרה "יכול להיות", פירשו זאת כ"כן"
היא ביססה טענותיה גם על אי אמינות של עד המדינה דכנר: "עד ששיקר בצורה הכי קיצונית, גם בפני החוקרים וגם בבית המשפט וזייף מסמכים שמטרתם הפלל המערער, בסיטואציה הזאת לא ניתן להשתמש בהודאתו של עד המדינה להארת התמונה". היא גם ציטטה מתוך עדותה של זקן בבית המשפט וטענה כי כשזקן אמרה ש"יכול להיות" שאולמרט היה מודע להעברת הכספים, השופט דוד רוזן פירש זאת כתשובה חיובית.
בנוגע לסכום השני שהוזכר בהרשעת אולמרט, 60 אלף שקלים, טענה נגב כי שולה זקן קיבלה לידיה את הסכום אך מעולם לא העבירה לאולמרט את הכסף, וכי גם בעדותה בבית המשפט הרחיקה זקן את אולמרט מהכספים וציינה כי לא ידע עליהם. נגב גם תקפה את כוונת הפרקליטות להגיש ראיה חדשה בנוגע לסכום הזה: תכתובת מייל בין זקן לעורכי דינה, שלטענת הפרקליטות, מראה כי אולמרט ידע על חובותיו של אחיו.
גם בפרקליטות התייחסו לעניין זה, ובמסגרת התשובה שהגישו רמזו כי אם ישקול בית המשפט לקבל ולו חלקית את ערעור אולמרט, תגיש היא את הראיה החדשה. השופטים בתגובה הבהירו שלא יקבלו את הראיה החדשה ותקפו את התנהלות הפרקליטות, שלטענתם מציבה התניות שאינן מקובלות.
בערעור מתבקש בית המשפט להתערב בקביעותיו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, ובבעיות הקשות שהתגלו לדעת אולמרט ועורכי דינו רגב, אלי זהר ואיריס ניב סבאג בעדותו של עד המדינה דכנר. לטענת אולמרט, השופט רוזן סתר קביעות של עצמו נגד דכנר בהכרעת הדין, כשביסס את ההרשעה על העדות. מנגד טענה הפרקליטות כי לצד עדות עד המדינה הועמד מארג שלם של ראיות עצמאיות, חיצוניות, שאינו מותיר ספק בדבר אשמתו של אולמרט.
אולמרט נידון לשש שנות מאסר והורשע בשתי עבירות שוחד, האחת בסכום חצי מיליון שקל מדכנר עבור אחיו יוסי, והשנייה בסכום של 60 אלף שקל, זאת לפי קביעת רוזן בתמורה לכך שיקדם את פרוייקט הולילנד.
פרשת הולילנד, שהוגדרה כאחת משערוריות השחיתות הגדולות שהגיעו לכדי כתב אישום בישראל, נסובה על מיליוני שקלים שהועברו לאורך השנים כשוחד מיזמי פרויקט הנדל"ן היוקרתי בירושלים לנבחרי ציבור ופקידיו, בעיקר בעיריית ירושלים, במטרה להגדיל את אחוזי הבנייה.
לפנייה לכתב/ת 
