אבל סעודי: קרוב המשפחה מת? יאללה מסיבה
הצער והיגון מפנים את מקומם לארוחות מפוארות ולתחרות בין משפחות למי יש סוכת אבלים או מודעות אבל גדולות יותר. בסעודיה הפכו את המוות והאבל לחגיגה שלא מביישת חתונה או מסיבת יום הולדת. ומה אומרים אנשי הדת?
תודה שבאתם להשתתף בצערנו, תרצו לאכול משהו? יש בופה: מותו של אדם הוא אירוע טרגי וכואב לבני משפחתו, לחבריו ולמכריו. אלא שבסעודיה הפכו את האבל לסמל סטטוס חברתי שנוי במחלוקת, שההכנות אליו לא נופלות מאלה של אירוע משמח כמו חתונה או מסיבת יום הולדת.
חלון למזרח התיכון" - כתבות אחרונות:
תוניסיה: אישה, ערבייה, מוסלמית - ונשיאה?
הנשים שבועטות את האלימות מהמגרשים
תואר ראשון בבורות. מצרים נכשלת בחינוך
רישיון להרוג: ציידי הציפורים שֶׁבָּזים לחוק
"חלק מהמשפחות הסעודיות מקפידות לקבל בסבר פנים יפות את המתים שלהן בסגנון 'חמישה כוכבים'", תיאר אתר החדשות הסעודי "אילאף" את התופעה המטרידה והסביר כי לצד אווירת הצער והיגון שמלווה את האבל נערכת תחרות של ממש בין אבלים החל מפרסום מודעות בעיתונים, הגזמה בסידורי קבלת הפנים ובטקסי האבלות וכלה בבזבזנות יתר בסעודות האבל שבהן מוגשים מאכלים ומשקאות רבים ויקרים. כל זאת מבלי להזכיר את טקס הקבורה שגם רושם שיאים של פאר וחגיגיות.
בעיתון הסעודי המקוון "סבק" הגדירו את המצב "תופעה שלילית שהחלה להתרחב אף שהיא מנוגדת להלכה". אזרח סעודי סיפר למשל שעלות אירועי האבל לאחד מקרובי משפחתו עמדה על יותר מ-30 אלף ריאל (יותר מ-31 אלף שקלים), זאת בנוסף לתשלום עלויות הנסיעה עבור האנשים שמגיעים מרחבי הממלכה להשתתף בהלוויה באירועי האבל השונים.
"למה לא משקיעים את כל הכסף בצדקה?"
אזרח אחר סיפר כי אירועי האבל לאחד מקרוביו עלו 20 אלף ריאל (יותר מ-20 אלף שקל). "ההתאספות בבית האבלים מרוקנת את המשמעות של האבל. במקום שהאבל יהיה לשם תנחומים ותפילה על המת, סוכות האבלים הפכו לקרקע פורה לדיבורים בנושאים שברומו של עולם. חלק מהאנשים מנצלים את המאורע כדי להשוויץ בפני אחרים בכושר המילולי שלהם. למה לא משקיעים את כל הסכומים האלה לשם פעילויות צדקה?".
הדובר האחרון קרא לדרשנים ולמטיפים במסגדים ליידע את הציבור שחשוב להימנע ממנהגים שבינם לבין אבל אין כל קשר, בהם סעודות חגיגיות.
החברות שיארגנו לכם את האבל
עבדאללה סעוד הוא בעלים של חברה לארגון אירועי אבל. לדבריו, הביקוש לשירותי החברה שלו הולך וגודל משום שהמשפחות האבלות פשוט רוצות להוריד מעליהן את עול הארגון. "ההכנות מתחילות מתיאום הכיסאות המפוארים ואוהלי האירוח הגדולים בזמן האבל ועד לארגון הסעודה החגיגית והבופה והלבשת מגישי התה בבגדים אחידים".
גם סעוד מציין את התחרות הגדולה שקיימת בין משפחות אבלות. לדבריו, יש כאלה שדואגות לפרסם מודעות אבל גדולות בעיתונים, להביא צלמים לסוכת האבלים ולהזמין כלי תקשורת שיסקרו את האירוע ויפרסמו תמונות ממנו, בין היתר של אישים חשובים שבאו לחלוק כבוד אחרון למת.
"ככל שמודעת האבל יותר גדולה בעמוד העיתון זה מעיד על הכוח של המשפחה האבלה מבחינה חברתית ועל העושר שלה". לדבריו, אין כל הבדל בצילומים של אירועי האבל לאלה שמבוצעים במהלך שמחות.
גם הנשים הסעודיות נוטלות חלק משמעותי באירועי האבל, ועל פי הדיווחים מהממלכה סוכות האבלים הפכו ל"סיבה למסיבה" עבורן והזדמנות להפגין את הגלימות הצבעוניות ביותר, האיפור היפה ביותר וכן את סידורי הפרחים, הכיסאות ועוד המושקעים ביותר. "מה שקורה בסוכת האבלים כיום מזכיר את מה שקורה בשמחות", "צייצו" נשים סעודיות ברשתות החברתיות.
בשנים האחרונות נמתחה בסעודיה ביקורת ציבורית גם על ההתנהלות הבזבזנית במהלך מסיבות נישואים ואירועים חברתיים נוספים. אחת היוזמות שניסו להיאבק בתופעה הייתה "שירות האוכל העודף של המסיבות והאירועים", שבו אוספים אוכל שנשאר מ"ארוחות שחיתות" בבתי מלון ובאירועי שמחות ומחלקים אותו למשפחות עניות ונזקקות. או במילים אחרות: רובין הוד בגרסה הסעודית.