רופא טעה באבחון ומטופלת תקבל 100 אלף ש'

אישה הסובלת מהחלקת חוליות בגבה עברה ניתוח אבל מצבה לא השתפר. בתביעה שהגישה טענה שהמנתח טעה באבחון הבעיה. מה נקבע?

עו"ד אייל בן ישיפורסם: 05.12.14 , 09:08

בית המשפט המחוזי בלוד נאלץ לאחרונה לפסוק בתביעת רשלנות רפואית סבוכה שבמסגרתה ביצע רופא מנתח אבחון שגוי לבעיית עמוד שדרה של מטופלת. בדיון נקבע שחרף הטעות עברה האישה ניתוח וקיבלה טיפול התואמים את המחלה, ולכן פסקה השופטת אסתר שטמר שהתובעת תפוצה ב-100 אלף שקל בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, שעבדה במשך שנים כאחות וכמורה לנהיגה, סבלה מכאבים עזים בגבה וברגליה ומקשיים בהליכה. היא פנתה לרופא שאיבחן אותה כסובלת מספונדילוליסטזיס – החלקה של חוליה על גבי חוליה אחרת – תופעה שיכולה להיות מולדת או תוצאה של ניוון.

תביעה

לידת מלקחיים כשלה: הדסה ישלם 3 מיליון ש'

עו"ד ארן אמיר

בתביעת רשלנות רפואית נקבע כי רופאים לא מנוסים ביצעו הליך מסוכן ולא מומלץ. נקבע שביה"ח כשל בטיפול ביולדת, שנותרה עם נכות משמעותית

לידת מלקחיים כשלה: הדסה ישלם 3 מיליון ש'

הרופא ניתח את האישה בגבה, השתיל עצם וקבע את עמוד השדרה. לאחר הניתוח התברר שהשתל לא התאחה וכי בורג בהתקן הקיבוע נשבר. האישה נותחה שוב אך הפעם התברר כי שני ברגים של התקן הקיבוע נשברו, כך שמצבה לא השתפר.

המטופלת הגישה תביעה כנגד הרופא, נגד בית החולים הלל יפה ומשרד הבריאות. לטענתה, המנתח סיווג את מחלתה בטעות כמולדת ולא כניוונית, והתרשל בכך שביצע בה ניתוח שאינו מתאים למצב. היא הוסיפה כי המנתח ובית החולים הפרו את חובת הגילוי המוטלת עליהם כשלא ניתן לה הסבר על המחלה האמיתית שממנה היא סובלת.

מומחה מטעמה טען שהמחלה היא ניוונית ולא מולדת, וכי השיטה שננקטה בשני הניתוחים הייתה שגויה. המומחה אף כינה את הניתוחים "אימפרוביזציה כירורגית רשלנית".

מנגד טען הרופא כי הניתוח שביצע מתאים לטיפול בשתי המחלות, וכי שני הטיפולים מקובלים ומובילים לתוצאות דומות. הוא הוסיף כי על אף השברים בברגים, הניתוח השני כלל לא כשל. לדבריו מדובר בתופעה נפוצה שאינה מעידה כי השתל לא יתאחה בעתיד.

פגיעה באוטונומיה

השופטת שטמר קבעה כי הרופא אכן שגה באבחנה המדויקת של מחלת התובעת. עם זאת היא הוסיפה כי הניתוח שבחר בוצע בדרך אפשרית ומקובלת לטיפול במחלה שממנה התובעת סבלה בפועל, ולכן אין לראות בבחירת סוג הטיפול רשלנות מצידו.

השופטת הוסיפה כי לא חלה על הרופא חובה לשתף את המטופלת בבחירת שיטת הקיבוע: כאשר מדובר בפרט טכני בלבד, המהווה חלק מפרוצדורה שהוסברה היטב למטופלת ושמטרתו להשיג את אותה תוצאה, אין חובה להציג בפניה את מגוון החלופות השונות.

עם זאת נקבע כי האבחנה השגויה נחשבת להפרת חובת הגילוי המוטלת על הרופא להסביר למטופלת על אודות מחלתה ולקבל ממנה הסכמה לביצוע ניתוח בהתאם לאבחנה. לפיכך חויבו הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי של 100 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

השופטת שטמר ציינה כי פסקה פיצוי נמוך יחסית בשל הקביעה שתוצאות הניתוחים לא הושפעו מהטעות באבחנה, וכי במקרה זה הנזק הסתכם בפגיעה באוטונומיה של התובעת בלבד.