לא מפחדת מזריקות
המורה בבית הספר רדפה אחריה כדי שתתאמן באתלטיקה והיא ידעה למה. כיום, במתקן משוכלל בארה"ב, אנסטסיה מוצ'קייב עובדת קשה כדי לזרוק את הדיסקוס ואת כדור הברזל למרחקים שנחשבו דמיוניים עבור ספורטאית ישראלית. אבינעם פורת על התקווה המקומית בזריקות. וגם: שיא הנוער בסכנת שבירה?
למרות שאינה מודה בכך, אולי כדי לא לייצר רף ציפיות גבוה מדי, אחת המטרות של אנסטסיה מוצ'קייב (23), שיאנית ישראל בהדיפת כדור ברזל, היא דווקא לשבור את השיא הישראלי בזריקת דיסקוס. "אני בקשר עם המאמן שלה בארצות-הברית, והוא משוכנע שהיא תעבור בעוד זמן לא רב 60 מטר", אומר ברוך שפירא, המאמן הראשי והמנהל של מועדונה של מוצ'קייב, מכבי כיוונים באר-שבע.
מוצ'קייב הלומדת במכללת קנזס, מדברת על יעדים צנועים יותר. "לעבור למעלה מ-56 מ' בדיסקוס ולהתקרב לאזור ה-17 מ' בברזל", אומרת האלופה שלנו. השיא הלאומי בדיסקוס עומד על 59.92 מ', והוא נקבע בידי סיוון ג'אן ב-2008, קצת לפני אולימפיאדת בייג'ינג. לג'אן שהשתייכה לבני הנגב, חסרו שמונה סנטימטרים כדי לקבוע את המינימום האולימפי באותה תקופה, לפני פרישתה מפעילות.
מוצ'קייב: "המטרה הראשונה שלי בשנה הקרובה תהיה להגיע לאוניברסיאדה. אם אצליח להגיע על הדרך גם לאליפות העולם בבייג'ינג, יהיה מצוין".
מוצ'קייב שמחזיקת בשיא הלאומי בהדיפת כדור ברזל - 17.22 מ' - אותו קבעה ב-2012 (באותה עונה נבחרה ל"אתלטית השנה"), סבלה מאז מפציעות שהקשו עליה להתחרות בתפקוד מלא. "כבר החלמתי, אבל אני מאוד נזהרת שלא להאיץ. אני רוצה להימנע מפציעה אחת יותר מדי", היא אומרת. פציעתה באגודל, בעת שבירת השיא, קרתה דווקא כשנמצאה קרוב ל"פיק" של העונה ההיא. עכשיו, כשהחלימה, היא מביטה קדימה.
מוצ'קייב נולדה ביולי 1991 ביאלטה, חצי האי קרים, באוקראינה. למתמצאים בסכסוכים העולמיים, יאלטה הוא סלע המחלוקת בין רוסיה של פוטין לאוקראינה, כשכל צד טוען לזכותו עליה. הוריה ואלרי וסווטלנה שעלו ארצה, ראו איך שתי בנותיהם, אנסטסיה ואלונה הצעירה ממנה, מצטיינות באתלטיקה. הסיבה העיקרית להצטיינות, היא השתייכותן של השתיים למכבי כיוונים באר שבע (מכבי בני הנגב באר שבע באותם ימים) המהווה את אימפריית מקצועות הזריקה, ההדיפה, הפטיש והכידון בארץ. אלונה שהייתה שיאנית הנוער בפטיש, פרשה בינתיים כדי לעבוד ולאגור כסף להמשך הלימודים.
"למדתי בבית הספר מקיף רבין בבאר-שבע, והמורה ילנה קוצ'ארוב, שעבדה גם במועדון, ממש רדפה אחריי כדי שאצטרף. היא ראתה בחורה גבוהה יחסית ומתאימה, ולא הרפתה ממני. כשהתחלתי להתאמן, הועברתי למאמן ליאוניד סובניקוב, ואז התחילה ההתקדמות המשמעותית", היא מספרת. ברוך שפירא המתמחה במקצועות הטכניים, ועובד בשיתוף פעולה עם פנימיית הנוער "נעורים", שידך אותה לאימונים אצל המאמן רומן כץ. עוד שלב בשיפורי התוצאות.
לפני שנתיים הציעה לה מכללת קנזס מלגה מלאה כדי שתייצג אותה באליפות המכללות (NCAA). בהתחלה, בגלל הפציעה, התקשתה מוצ'קייב להשיג את התוצאות שקבעה בארץ, אבל ראשי האתלטיקה במכללה שמרו על אופטימיות.
מוצ'קייב עצמה מתפעלת מהמכללה שאליה הגיעה: "אני לא מאמינה שיש מקום בישראל, ואפילו באירופה, שמסוגל להעניק תנאים כאלה. יש לנו אצטדיון אתלטיקה, אולם לאתלטיקה, חדר כושר ענק, רופאים המלווים אותנו באימונים ומספקים מענה מיידי כשמתעוררת בעיה, תזונאי ומה לא. יש גם מסורת ספורט שונה מאוד מזו שבישראל. כשנבחרות הפוטבול, הכדורסל, הכדורגל, האתלטיקה והשחייה של המכללה מתחרות, זה הופך מיד לשיחת היום במכללה. יש לנו כל מה שספורטאי צריך".
על עצמה אומרת מוצ'קייב (1.84 מ', 78 ק"ג): "אני בת 23, גיל צעיר מאוד להודפים וזורקים. אני מאמינה שההישגים עוד לפני".
לפני צאתה לארה"ב, חלקה את חייה עם אלוף כדור הברזל, איתמר לוי, אך הם נפרדו. מוצ'קייב: "טוב מאוד ששני ספורטאים חיים ביחד. תמיד יש מי שתומך ומי שעוזר. נפרדנו, אבל אנחנו שומרים על קשר מרחוק ותומכים האחד בשני".
מכבי בני הנגב גידלה את שיאנית הפטיש, יבגניה זבולוטני, בטרם עברה למכבי ת"א, סיוון ג'אן שברה שיאים כשהשתייכה למועדון וגם ואדים בביקין, השיאן הלאומי בכידון (81.94 מ'), התחרה במשך תקופה מסויימת במועדון. "בעוד זמן לא רב תשמעו גם על הכוכבת החדשה בפטיש, אלונה וולודין, שבכושרה כבר נמצאת באזור ה-55 מ'", מבטיח ברוך שפירא.
ובינתיים, אנסטסיה מכוונת לקאמבק בעונה הקרובה. היא רוצה להיות אותה אנסטסיה מצטיינת של לפני הפציעה. מסקרן יהיה לעקוב אחריה.
דור העתיד של כדור הברזל
רועי וסרמן, 19, עדיין לא שיאן כמו אנסטסיה מוצ'קייב ובכל זאת, עד סיום שנת 2014, הוא מתכוון לנסות ולמצב את עצמו כשיאן הנוער בהדיפת כדור ברזל. מדוע עד סוף דצמבר הנוכחי? כי זה יהיה החודש האחרון שלו בגיל הנוער.
רועי (1.90 מ', 122 ק"ג) ממכבי חיפה עובד על שבירת השיא. בינתיים הוא מדורג שלישי בכל הזמנים בקטגוריית הנוער עם 17.52 מ'. השיא שייך לוויטלי קוזמינצ'וק מהפועל עמק-חפר, 17.97 מ'. אם וכאשר הדבר יקרה, יעוף הכדור במשקל 6 ק"ג, כנראה מעבר ל-18 מ'. זו המטרה.
מדי יום נוסע רועי ממקום מגוריו בקריית-ביאליק ל"נעורים" להתאמן אצל סלבה איזמאילוב, מאמן שכבר גידל הודפים וזורקים טובים. "אני מאמין שאוכל לקבוע תוצאות טובות גם בגיל הבוגרים, כי הקריירה שלי עוד לא במחצית הדרך", אומר רועי ששיאו האישי בכדור ברזל לבוגרים עומד על 15.64 מ'. יש לו חלום, כמו לרבים מהצעירים, להשתתף באולימפיאדת טוקיו 2020. עד אז יש לו מספיק זמן לשפר איכויות.
המיוחד אצל רועי, הוא היכולת להצטיין דווקא בתחרויות העיקריות. בדרך-כלל, אתלטים המגלים אופטימיות מסתמכים על תוצאות שקבעו באימונים. "אצל רועי, זה הפוך: הוא משיג בתחרויות תוצאות טובות יותר מאשר באימונים", אומר אחד מחבריו.
עוד פחות מחודש נדע אם ויטלי קוזמינצ'וק עדיין מחזיק בשיאו או שמא רועי וסרמן נכנס לטבלת השיאים. אם להסתמך על יכולתו להתעלות ברגעים החשובים, אז יש לו סיכוי סביר לעשות זאת.