שרגא ויינברג: "אני מועמד ראוי לתואר ספורטאי השנה"
בין המועמדים לתואר "ספורטאי השנה" בטקס פרסי "המצוינות בספורט" ניתן למצוא גם את הטניסאי הנכה, שמספר: "עברתי שנה מדהימה. המטרה שלי היא להגיע לאולימפיאדה רביעית בקריירה". צפו בראיון
ויינברג, בן 48 תושב פ"ת, הוא נכה מלידה הסובל מ"עצמות זכוכית" (עצמות חלשות הנוטות להישבר בקלות) ועבר ניתוחים רבים בחייו. בתחרויות הוא משחק בקוואד, הקטגוריה הגבוהה ביותר של הנכות בטניס על כסאות גלגלים.
בשנה האחרונה ענף הטניס לא זכה לעדנה רבה בארץ לאחר ששחר פאר ודודי סלע המשיכו לדשדש באזור המאייה הראשונה. אלה הבאים אחריהם לא מצליחים לפרוץ ונבחרות הדייויס והפדרציה שוב בבית האזורי.
מהעבר השני נמצא ויינברג. "עברתי שנה מדהימה", הוא מספר, "התוכנית הייתה להתברג בעשירייה הראשונה בעולם בסוף השנה ועמדנו ביעד, אני במקום השמיני בעולם. השנה התחילה לא טוב באליפות העולם, אבל מאז שינסתי מותניים והעליתי רמה".
"שיניתי שיטה לפי המאמנים שלי, מרטין גילברט ויואל אברבוך, ונהייתי יותר אגרסיבי באימונים ובמשחקים. אני עובד גם עם מאמן כושר עכשיו, יובל חיגר, שלא מרחם עליי ורואה בי כאחד האדם. אני פחות עייף בגלל זה וכל זה חיבר להצלחות האחרונות".
בנוסף, ויינברג גם מחזיק בתואר הלאומי. את הספירה בנוגע לכמות התארים שהוא מחזיק בזירה המקומית איבד ויינברג, שמשחק טניס מקצועי מאז שנת 2000. "מאז שנועם גרשוני הפסיק לשחק לאחר אולימפיאדת לונדון, השליטה חזרה אליי גם באליפות ישראל. אני ובועז קרמר שווים ברמה עם משחקים צמודים. אין ספק שאני רוצה שיהיו יותר ספורטאים ותהיה יותר תחרות".
עד כמה חשוב לך הטניס בחיים?
"טניס הוא אחד ממרכיבי החיים שלי, למרות שהוא לא הראשון. יש לי עדיפויות בחיים, כשהדבר הראשון זה המשפחה שלי - אשתי כרמית ושלושת הילדים ואני עושה הכול בשבילם, אחר כך העבודה שלי וכמובן הטניס".
אפשר להתפרנס בארץ מטניס נכים?
"אי אפשר להתפרנס, לכן אני משלב את הכול ביחד עם משפחה, עבודה וטניס. יש לי סביבה תומכת עם מועדון ספורט אילן והתאחדות ספורט נכים, וגם היחידה לספורט הישגי תומכת. גם בעולם הסכומים של התחרויות מאוד נמוכים עם פרסים של 3,000 שקל בטורניר. למרות שבעולם המצב יותר טוב, אבל רק שחקנים שנמצאים בטופ מקבלים את כל ההוצאות והציוד".
אז איך הכול משתלב עם העבודה?
"אני עובד ב'סנו' 28 שנה בהנהלת חשבונות. אין ספק שאוהבים את הגישה שאני גם עובד וגם משחק. יש לי אישור לצאת לכל תחרות ולא נותר לי אלא להודות להם על התמיכה והקבלה לאחר תחרויות. זה נעשה מכול הלב. אני מצליח לשלב את האימונים אחר הצהריים ובבוקר לעבוד. זה לא פוגע ומצליח טוב מאוד".
בתוך כך, ויינברג מקפיד לקחת חלק במשחקי הנבחרת, שבכל שנה אף היא מגיעה להישגים. "אנחנו נבחרת מאוד חזקה. בשנה שעברה הפסדנו בגמר ולפני זה זכינו. נועם צפוי לחזור בשנה הבאה וזה יהפוך את הנבחרת למאוד חזקה. אוהבים לבוא לנבחרת ולתת את הכול. זה גם אחד הקריטריונים להשתתף באולימפיאדה ומקווים שגם השנה נהיה לפחות בגמר".
נראה אותך באולימפיאדה רביעית?
"זו המטרה בגדול. ממאי 2015 מתחיל הקריטריון שבו אצטרך להיות בין 12 הראשונים בעולם. עכשיו אני שמיני וזה יאפשר לי לקבל הגרלות יותר טובות בתחרויות.
ברמה שאני משחק ובכושר שאני נמצא זה בהחלט יספיק".
יש לך כבר את מדליית הכסף והארד בזוגות באולימפיאדה. חסרה רק מדליית זהב.
"אני חושב על זה כל הזמן ומפנטז על כך. אין ספק שזה יכול לסגור מעגל קריירה מדהים".
לסיום, לוויינברג יש תחביב אחד נוסף - אהדתו למכבי פתח תקווה. "להיות אוהד כדורגל זה משהו כנראה גנטי", הוא אומר, "אני בהחלט אוהד מכבי פ"ת. אני עדיין מגיע למשחקים. היום יוצא לי קצת פחות להגיע, אבל אני עוקב ואוהד אותם בלב. מה יקרה בדרבי ביום שני? הנבואה ניתנה לשוטים. אני מעדיף לדבר עם כל אוהדי הפועל אחרי המשחק".
לפנייה לכתב/ת 
