זעקה בדרך לקלפי: הטלוויזיה יוצאת לבחירות
מרגע שהוכרז על בחירות ב-17 במרץ, השתנו מיד פניהן של מהדורות החדשות בטלוויזיה בישראל: ערוץ 2 החל להרעיש כבר בשבע וחצי, ולעומתו ערוץ 10 ניסה להיות ממלכתי. כמה אתם הולכים לצעוק, להתווכח ולסבול בחודשים הקרובים? השחור והלבן יסבירו לכם בדיוק. מדור חדש
לבן: הלו?
שחור: $%^$^& בוז'י $$%## רינה מצליח צעקה ש#$@%^& אולפן שישי##
לבן: מה?
שחור: ראית ה$$%##^^ $פן שישי$^^ו
לבן: לא שומע, מה?
צופים נכבדים, בחודשים הקרובים אתם מתבקשים להישאר דרוכים עם אצבע על השלט. זה יכול לקרות בכל רגע, בכל ערוץ חדשות, בכל פאנל אפשרי. גם דיון על מופעי הפסטיגל בחנוכה עם מיכל הקטנה, מיכל רוזין וזבולון כלפא יכול להפוך בקלות למלחמת צעקות, לקקופוניה. משרד הבריאות היה מפרסם אזהרת חבלה בשמיעה עד ה-17 במרץ, אם רק היה יכול. אבל היי, הולכים לבחירות, שרת הבריאות פוטרה.
מריבות פרצו באלפי ארוחות שישי האחרון ברחבי ישראל בעקבות הצפייה ב"אולפן שישי". איש לא הבין את רעהו. זה ביקש "מלח" וקיבל "קרח". גיסות נפגעו, חמות חטפו קריזה, הרעש היה בלתי נסבל. "התבקשנו במהלך הפרסומות להוריד את הווליום, בכל זאת יום שישי", אמר דני קושמרו מיד כשחזרו מהמקבץ, אחרי דיון מחריש אוזניים שנשמע יותר כמו יציע העיתונות עם קופמן ופרימו, או פופוליטיקה בימים שהיה פה מעניין. פחות מהדורת הדגל של הערוץ הגדול בטלוויזיה.
"מותר לספר שהתבקשנו לפני התוכנית לתת אחד לשני לדבר", אמר ח"כ עופר שלח לח"כ יריב לוין, כשהאחרון התפרץ שוב ושוב לדבריו בסיסמאות בחירות. אנחנו מוכנים להמר שבנקודה הזו, חיוך נמרח על פניו של העורך. הרי בקשה כזו, כל כולה אומרת ההיפך. בחירות זה רעש, אי אפשר להישאר מכובד ומנומס. בבחירות "מעירים את השטח" המנומנם, בבחירות פוליטיקאים הולכים לסיבוב בשוק. אולפני הטלוויזיה, כמו הפוליטיקאים, מניחים שהמציאות מחייבת אותם להרעיש (בערב שבת?) וכמה שיותר - יותר טוב. אולפן שישי, למשל, פתח חצי שעה מוקדם יותר, כך שבערוץ 2 החלו הצעקות כבר בשבע וחצי.
כמצופה, פאנל הפרשנים הגיע לשולחן של קושמרו עם האינפוט שלהם על אירועי השבוע. רינו צרור (שהיה לא רע, עם אבחנות שלא נשמעות כל יום) צורף לפאנל, ממנו נפקד הפעם רוני דניאל. אחרי אלפי מילים שנשפכו בימים האחרונים על הבחירות, כל אחד נדרש לחדש. "נתניהו שוקל לצרף את מרים פרץ לליכוד", גילתה רינה מצליח את מה שלחשו לה הדוברים של ראש הממשלה כמה דקות קודם. "בלי תעמולת בחירות בתוכנית", סיננה לאחר מכן אותה מצליח לח"כ לוין, כאילו שזה לא מה שעשתה כמה דקות קודם בעצמה. מצליח אגב, שלא ברור אם היא כתבת, פרשנית, או ממלאת את תקן המשבצת הנשית בפאנל אולפן שישי, לפעמים נראית כאילו היא ממלאת את תפקידה הישן כשדרית קווים. ללא אבחנה מקורית באמת, מצליח בטוחה שהיא יודעת הכל יותר טוב מכולם.
ביקום מקביל, 12 ערוצים מתחת בשלט, צופי "שישי" בערוץ 10 חזו ברב שיח סובלני ואינטליגנטי שהופרע רק על ידי אחד, רזי ברקאי, שהגיע כשחקן מבוגר מחליף לפאנל הצעיר של הפרשנים ולא רק שלא מצא את עצמו שם, גם התנהג לפעמים כמו השכן הנרגן מוועד הבית כשתבע מפרי "תן לי לסיים" כשזה רק ביקש לחדד נקודה.
בלי פוליטיקאים בפאנל, צוות "שישי" בעשר לא חיפש עימות קולני אלא דיון. מעמיק, רציני. כמו שצריך. את העימותים
והצעקות הפוליטיות, הלחם והחמאה של "המטה המרכזי" - התוכנית הפוליטית המשובחת של נדב פרי, העבירו בחוכמה בהנהלת ערוץ 10 למוצ"ש. באולפן "שישי" אותו פרי, והנדב השני, אייל, עשו פינג-פונג עדכונים ופרשנויות. ברקאי היה שם להפריע. חלוץ הורס. זה לא רק הגיל, רזי ברקאי בתפקיד הפרשן הוא אישיות אחרת לגמרי מרזי המנחה. מול הפלפלים החריפים פרי ואייל, מרגיש רזי שאי אפשר להיות פרווה. צריך להתעלות. להיות יותר קולני, יותר דעתני, יותר מתווכח. זה הופך את המופע של ברקאי ככתב/פרשן לכל כך מיותר, שעדיף היה לחסוך את המונית לאולפני ערוץ 10. כך, ברקאי דיווח בפאתוס דרמטי "בלשכת ראש הממשלה אומרים לי שלא שוחחו עם גדעון סער". למה שישוחחו, רזי? הם לא אמורים להתחרות אחד בשני?
בהפוך על הפוך, מול אולפן שישי המתלהם הפגין "שישי" של 10 איפוק ממלכתי לערב שבת, למרות שהיה מצופה בדיוק ההיפך. ויחד עם זאת, חבל שאין לערוץ 10 תותח כבד כמו אמנון אברמוביץ' הרהוט, המקורי והשנון. אם תרצו, אולפן שישי מינוס אברמוביץ' היא השכן מדירת הגן עם קריוקי אייל גולן בליל שבת, שישי בעשר פלוס רזי ברקאי הוא השכן שמזמין לו משטרה.
