דליפת הנפט של קצא"א: לא המחדל הראשון
שלושה ימים אחרי האסון האקולוגי בדרום במשרד להגנת הסביבה חוששים שהגשמים הצפויים השבוע יפזרו את הזיהום. מנכ"ל עמותת צלול דורשת שקיפות בטיפול במשאבי האנרגיה במדינה. "רק לפני חודשיים נמנעו פצלי השמן לאחר מאבק גדול, אבל עכשיו יש קידוחים בלב הים ותוכניות לקידוחים ברמת הגולן. לא ייתכן שהכל מתנהל בסודיות"
האסון האקולוגי בערבה, שבו נשפכו מצינור אלפי קוב נפט מצינור של קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) וזיהמו את שמורת הטבע עברונה, נבע ככל הנראה מכשל טכני. אבל זה רק מחדל אחד בחברה, שפועלת תחת מעטה חשאיות, מנימוקים ביטחוניים ואינה שקופה לעיני הציבור.
התקלה החמורה התרחשה במהלך עבודות להעתקת צינור נפט חדש בעקבות העבודות להקמת שדה התעופה החדש בתמנע. נסיבות האירוע עדיין נבדקות, אולם גורמים בתחום מעריכים כי מדובר בכשל טכני. ברגע התקלה, המגופים שהיו בשני צדי הצינור ירדו באופן אוטומטי והזרמת הנפט הופסקה, אבל כמויות הנפט הגולמי שנמצאות בין המגופים הספיקו לפרוץ החוצה.
במשרד להגנת הסביבה מציינים כי עד כה פונו 8,500 טון קרקע מזוהמת מהשמורה ומחוצה לה והסתיימה שאיבת הנפט הגולמי מבריכות הנפט העיקריות. עם זאת, בשטח השמורה יש עדין נפט רב שהתפזר על הקרקע לאורך כ-7 ק"מ. כעת החשש הוא כי גשמים שצפויים ביום שלישי השבוע, יגרמו לשטפונות שיביאו שיפזרו את הנפט ויגדילו את הזיהום.
במשרד אף מתריעים כי אם יתרחשו שטפונות כבדים, הזיהום אף עלול להגיע למפרץ אילת. בעקבות חשש זה הנחה מנהל מחוז דרום במשרד, גיא סמט, את חברת קצא"א להגדיל את מספר כלי העבודה שעוסקים בשאיבת כתמי הנפט באזור המזוהם.
עוד נמסר, כי בהערכת מצב שנערכה היום, הודיע סמט, לחברת קצא״א כי נאסר עליה להפעיל מחדש את צינור הנפט ממנו ארעה הדליפה עד לקבלת אישור מהמשרד. לצד זאת, במדידות איכות אוויר שבוצעו בהנחיית המשרד להגנת הסביבה ובעזרת המועצה התעשייתית נאות חובב נמצא כי איכות האוויר באילת ובבאר אורה תקינה ואין חשש לבריאות התושבים.
תביעה ייצוגית של 380 מיליון שקל
בעקבות הדליפה - תושבת אילת בשם ליזה מליש, הגישה הבוקר תביעה ייצוגית נגד קצא"א ונגד המשרד להגנת הסביבה על סך 380 מיליון שקלים. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם תושבי אילת, מואשמת החברה בגרימת מפגע סביבתי, רשלנות, הפרת חובה חקוקה ופגיעה אקולוגית.
בין היתר נטען כי החברה לא פעלה "בצורה סבירה" כמצופה ממנה למניעת הנזק הצפוי וכי לא סיפקה פתרונות הולמים למניעת הדליפה ולצמצום הסיכון. כן נטען, כי החברה נמנעה מפעולות "שיש בהם כדי להקטין או למנוע את הסיכון למפגע סביבתי למקות שרק לפני זמן קצר אירע אירוע דומה", וכי "הנתבעת גם לא פעלה במהירות הראויה מרגע שהאירוע החל להתרחש ולמרות שכבר ידעה עליו, לא נקטה בפעולות הנדרשות".
התובעה דורשת מהחברה 200 מיליון שקלים לשיקום הטבע, בהתאם להערכות המשרד להגנת הסביבה ורשות שמורות הטבע והגנים. כמו כן היא דורשת 180 מיליון שקל נוספים עבור 48 אלף תושבי אילת, לפי ערך פיצוי ממוצע של 3,765 שקל לאדם, בעקבות הנזק הבריאותי ואי הנוחות שנגרמו להם עקב האסון האקולוגי. נגד המשרד נטען, כי הוא לא מילא אחר חובתו למנוע את המפגע הסביבתי.
במקביל, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, פנה היום בדחיפות לראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר להגנת הסביבה, בדרישה לעצור לאלתר את כל פעולות התשתית, ההיתרים והרישיונות בתחום הגז, הנפט והתשתיות עד לגיבוש המלצות למניעת הישנות אסון סביבתי - בריאותי דומה. ברכה ציין כי האירוע מדגיש את היעדר נוכחותו של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור להפקת והובלת נפט וגז ודרש לחקור במיידי את האסון ולהעמיד לדין פלילי את מי שהתרשל או מעל בתפקידו.
לא הארוע הראשון
אין זה אירוע הדליפה הגדול הראשון שנוצר כתוצאה מפעילות החברה, שאינה שקופה לעיני הציבור. לפני שלוש שנים הייתה בנחל צין דליפה גדולה, בעטיה המליצו במשרד להגנת הסביבה להגיש כתב אישום נגד החברה. גורמים במשרד סיפרו ל-ynet כי באירוע זה, התקבל הדיווח מפקחים של רשות שמורת הטבע והגנים ולא מהחברה, זאת על אף שהחברה נדרשת לדווח למשרד בכל מקרה של דליפה ואירוע חומרים מסוכנים.
גם במקרה זה נשמעו טענות לפיהם הדיווחים הראשונים הגיעו מאנשים שעברו באזור והבחינו בנפט, שהתפרץ לתוך הכביש. בחברה מכחישים את הטענות הללו וטוענים כי דיווחו לגורמים הרלוונטים בהתאם לנהלים. במשרד להגנת הסביבה ציינו כי קיבלו במקרה זה דיווח על התקלה בזמן אמת ממפקח של המשרד שעבר במקום והבחין בעבודות שנעשו בסמוך לכביש. במשרד הוסיפו כי המשטרה הירוקה בוחנת אם החברה תפקדה בהתאם להנחיות במהלך עבודות הצנרת ואת תפקודה מרגע החלה התקלה.
מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת "צלול", קובלת כי הבעיה מתחילה בעובדה כי מדובר באחת החברות הסודיות בישראל. "החברה נמצאת תחת מעטה סודיות של משרד הביטחון ולא יודעים מה קורה שם. לא יתכן שחברה שעוסקת בתחום כה מזהם ובעייתי לסביבה, אינה עובדת בשיתוף פעולה הדוק ושקיפות, לפחות מול משרדי הממשלה. ב-2017 הזיכיון שלהם אמור לפוג ואנו קוראים שלא לחדש להם אותו. אין סיבה והצדקה. הימים השתנו וזה לא הוגן גם מבחינת הליכי הרישוי והרגולציה מול החברות האחרות שפועלות עכשיו בתחום".
"זה מחדל הרבה יותר גדול, שקשור לאופן שבו המדינה מנהלת את כל נושא האנרגיה, דלק נפט וגז במדינה", היא מוסיפה. "כל הזמן התרענו - מדינות אחרות שינו רגולציה בעקבות אסונות, בואו נלמד לפני שיקרה אסון. לצערנו זה קרה. רק לפני חודשיים נמנעו פצלי השמן לאחר מאבק גדול, אבל עכשיו יש קידוחים בלב הים ותוכניות לקידוחים ברמת הגולן. לא ייתכן שהכל מתנהל בסודיות. זו קריאת החירום שלנו - לדרוש פיקוח, שקיפות ושיתוף הליכי ציבור. זה נורא עצוב שצריכים ללמוד את הדברים בדרך הקשה".
גם מנכ"ל אדם טבע ודין, ברכה, התריע בשיחה עם ynet מפני מדיניות ניהול משק האנרגיה בישראל, זאת על רקע התוכנית לקידוחי נפט ברמת הגולן. בעמותה מזהירים כי קידוחים אלו עלולים להביא לזיהום האזור ומי הכנרת. בעוד כשבוע וחצי אמור בית המשפט לדון בנושא, זאת לאחר שנעתה לעתירה של העמותה והוציא צו ביניים נגד הקידוחים.
"כל עוד אנחנו מלקקים את הפצעים של האסון הנוכחי - החשש הכבד הוא מפני אסונות דומים בהמשך הדרך", מציין ברכה. "כעת ניצב לפתחנו נושא קידוחי הנפט בגולן - התוכנית הופקדה ללא חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה ושל איגוד ערים כנרת, וללא התייחסות לרגישות של האזור, האקוויפר ומי התהום".
תגובת קצא"א
מקצא"א נמסר בתגובה: "במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה. עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. בעת האירוע התקבלה במערכת בקרת הדליפות של החברה התרעת דליפה וניתנה פקודת מידית לסגירת המגופים שתוחמים את קטע הקו.
"המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור. בעקבות סגירת המגופים הזרימה נעצרה אולם חלק מכמות הדלק שהיתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף. לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר. החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים ע"פ הנדרש ובזמן אמת ופעלה על פי התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה.
"החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצוייד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום.
החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצוייד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום.
"מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו.
"קצא"א מהווה שער האנרגיה של מדינת ישראל, ומפעילה מאות קילומטרים של קווים שמשמשים את משק האנרגיה. פעילותה חיונית לתפקוד המשק והיא עושה עבודתה באופן אמין ויעיל במשך עשרות שנים. החברה אינה מקילה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו. בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנת מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".
לפנייה לכתב/ת 
