נשק קל: כך משיגים עבריינים אמל"ח מצה"ל

"הגעתי בבסיס לבונקר שעליו הייתי אחראי וכשיצאתי לאפטר ביקשתי שיבוא לקחת את הלבנת חבלה שהבאתי לו".

(איתי יהודה, איש קבע המואשם במסירת אמצעי לחימה לעבריינים)

העולם התחתון לא מפסיק להתחמש באמצעי לחימה מתקדמים. חקירה שהתנהלה ביחידה המרכזית נגב במחוז הדרום בשיתוף המשטרה הצבאית חשפה מערכת יחסים מרתקת ומסוכנת בין עבריינים לחיילים ונגדים בצה"ל. במהלך בדיקת הפרטים נדהמו החוקרים לגלות כמה קל להוציא מהצבא אמצעי לחימה, שמיועדים לחיסולי חשבונות במרכזי הערים בישראל.

לכל הכתבות של מאה על 100

בדרך לכתבי האישום נחשף השלל: עשרות לבנות חבלה, עשרות רימונים, אלפי כדורי רובה ו-10 טילי לאו. בחגיגה השתתפו בין היתר מאור מלכה, יעד מודיעיני של המשטרה, וכן חיילים בקבע ששירתו בבסיסים בדרום ומצאו להם מקור הכנסה צדדי. המחירון: 1,800 שקלים לטיל, 350 שקלים לרימון ו-100 שקלים ללבנת חבלה תקנית.

תפיסת אמצעי לחימה שהוצאו מבסיסי צה"ל(צילום: דוברות מחוז דרום)

סדרת הפיצוצים הקטלניים באשקלון ובערים נוספות בדרום הדליקה נורה אדומה בקרב הקצונה הבכירה במחוז הדרומי. כמעט בכל הפיצוצים נעשה שימוש בחומרי חבלה תקניים צבאיים, שגורמים להרס רב. מפקד המחוז, ניצב יורם הלוי, קיים כמה ישיבות שבהן הנחה את פקודיו לנסות ולהגיע אל מספקי אמצעי החבלה.

לחוקרי המשטרה היה ברור כי עבריינים הצליחו לחבור לגורמים בצה"ל, והפכו את הבונקרים הצבאיים ל"חצר המשחקים האחורית" שלהם. אנשי ימ"ר נגב התבייתו בשלב ראשון על מאור מלכה, שנחשב כאמור ליעד מודיעיני של המשטרה בדימונה. האזנה לטלפון של מלכה חשפה קשר בין מלכה לנגד יהודה.

החוקרים גילו מיד כי יהודה ונגד נוסף בשם מאיר חבר מנהלים ביחד עם חיילים נוספים קשרים בעייתיים.

מאוחר יותר התברר כי יהודה שימש כ"ספק סיטונאי" של אמצעי הלחימה. החוקרים עקבו אחרי יהודה וחבר, וביצעו פעולות שונות לתיעוד האקטים הפליליים מתוך מטרה לאסוף ראיות. רגע לאחר ש-10 טילי לאו עשו את דרכם מצבא ההגנה לישראל לצבא ההתקפה של העולם התחתון, עצרו בלשי הימ"ר את המשלוח וחשפו את החקירה הסמויה.

הנגד יהודה נשבר מהר מאוד בחקירה, והחל לספר על הקשרים שקיים עם עבריינים ובכללם מלכה. היחסים בין השניים נרקמו כשיהודה הלך לעסק של מלכה ואביו על מנת לרכוש מצבה לחמיו. "מאור ראה אותי עם מדי צה"ל ושאל אותי מה אני עושה בצבא", סיפר יהודה בחקירתו. "אמרתי לו שאני אחראי על הנשקייה". בתום המפגש הגורלי הועמד יהודה למבחן, כשמלכה ביקש ממנו לקבל ערכה לניקוי אקדח ונרתיק. ההסכמה של יהודה, כטובה למלכה, גררה אותו לנבכי עולם הפשע.

על המשך הקשרים סיפר יהודה: "אחרי איזה שבועיים מאור שאל אותי אם יש לי בבסיס לבנת חבלה, ואני אמרתי לו שיש לנו הכול. שאלתי אותו מה הקשר? ומאור שאל אם אני יכול להביא לו לבנת חבלה אחת. בהתחלה אמרתי לו שאני לא יכול ואז הוא התחיל ללחוץ: 'תביא רק אחת', ואמר שזה יהיה כדאי בשבילי ובשבילו".

טילי לאו שנתפסו ברכבו של איתי יהודה(צילום: דוברות מחוז דרום)

בשלב זה החל יהודה לתאר בפני החוקרים את הקלות הבלתי-נסבלת של הוצאת אמצעי לחימה משורות הצבא, וכיצד השיג לבנות חבלה מחברו, איש קבע שמשרת כאחראי תחמושת בבסיס צאלים.

חוקר: "איך אתה יכול לקחת ממנו לבנת חבלה? לא חותמים על זה?"

יהודה: "אמורים, אבל הביא לי בלי לחתום".

חוקר: "איך אפשר לקבל לבנת חבלה בלי לחתום בצבא?"

יהודה: "לרשום שהשתמשו יותר מבלי שהשתמשו יותר, ואז יש עודף ואפשר לעשות עם זה מה שרוצים".

מדים ונעליים תמורת לבנת חבלה

בהמשך סיפר יהודה על המפגש הרלוונטי עם החבר בצאלים: "נסעתי עם משאית צה"לית לצאלים, פגשתי את חנן (ביטון, נאשם נוסף - א"ס), וחנן הביא לי לבנת חבלה עם נפץ. לא שילמתי לו כסף. הוא שאל אותי אם אני יכול להביא לו ציוד צבאי כמו מדים, נעליים, ואמרתי לא שאביא לו,

והוא נתן לי הלבנה. אני מגיע לבסיס, הולך לבונקר שעליו הייתי אחראי באותה תקופה, ומשאיר שם את הלבנה. אמרתי למאור מלכה שיבוא לקחת, ומאור אמר לי 'אל תדבר על תחמושת בטלפון'".

החוקרים לא "קנו" את הסיפור של יהודה. היה ברור להם שתיאור כזה לא יכול להסתיים במסירת לבנת חבלה אחת. יהודה "סיפק את הסחורה" וסיפר כי שלושה ימים לאחר מסירת הלבנה הוא החל להיסחט ולהיות מאוים על ידי מלכה, שדרש עד ועוד אמצעי לחימה.

"בהתחלה התנגדתי", הפתיע יהודה בחקירה. "אמרתי לו שזה יכול לדפוק לי את העבודה, והוא אמר לי 'הסברתי לך שזה לטובתך האישית', ואמרתי לו בסדר, שאני אדאג לו. אז התקשרתי לחנן מצאלים ושאלתי אותו אם יש לו תחמושת חבלה. הכוונה ללבנות חבלה, וחנן אמר לי שיש לו. נסעתי אליו עם מאיר חבר, הנגד מהבסיס, ולקחתי מחנן 34 לבנות חבלה מספר 10 עם נפצים. באותה הזדמנות לקחתי ממנו עוד תחמושת לטובת האימונים של הגדוד שלי וחזרנו לבסיס. אמרתי למאיר שאני צריך לקבל על זה תשלום. בהמשך אמרתי לו שאני צריך לקבל 100 שקל עבור כל לבנה, קיבלתי 3,400 שקלים".

האמל"ח הועבר למלחמת חיסולי החשבונות בדרום(צילום: רועי עידן)

חוקר: "ואחרי הלבנות חבלה היה המשך?"

יהודה: "בערך לפני שלושה חודשים היה מקרה של גניבת רימוני רסס מבונקר של גדוד רימון - גניבה של 28 רימונים. ראיתי את הרימונים אצל מאיר חבר במשרד. מאיר אמר לי שהוא הביא מהבונקר שלו רימוני רסס. הוא אמר לי שהוא מוכר את הרימונים האלה לבחור בשם ליאור כץ (נאשם נוסף - א"ס), שהיה חייל בגדוד - כל רימון ב-350 שקלים".

לבנות חבלה בתוך תיקי בית ספר

בהמשך מסר יהודה פרטים על העברת נשק קל: "הייתה עסקה שמאור ביקש ממני כדורי אקדח 9 מ"מ, והבאתי לו 1,200 כדורים. בתמורה קיבלתי 1,800 שקלים במזומן. מאור דיבר איתי ואמר שהוא רוצה עוד לבנות חבלה. התקשרתי שוב לחנן וביקשתי ממנו. נסעתי אליו עם מאיר חבר ולקחתי עוד 20 לבנות חבלה, הפעם מספר 4 עם נפצים, וחזרנו לבסיס. שמתי את הלבנות בתוך תיקי בית ספר שמאור הביא לי לפני כן. את הלבנות שמתי בתוך הרכב שלי, ונסעתי לבית של מאור. הוא שילם לי (עבורן) 2,000 שקלים".

לבנות החבלה, כך התברר, היו רק המתאבן לקראת "הארוחה המפנקת" שביקש מלכה להשיג לעצמו. בכתב האישום שהוגש נגדו נטען כי מלכה רצה לקבל לידיו טילי לאו. הוא פנה בנושא למאיר חבר. יהודה העיד כי "מאיר עדכן אותי בהתחלה, אמרתי למאיר שלא יעשה את זה. בסוף הוא כן ארגן, ואני ביום חמישי האחרון נסעתי למאיר לבסיס. שם מאיר נתן לי שני תיקים שבתוכם היו 'טילי הלאו'. מאיר אמר לי לתת את זה למאור".

חוקר: "כמה כסף היית אמור לקבל עבור טילי הלאו?"

יהודה: "9,000 שקלים אני, ו-9,000 שקלים מאיר".

חוקר: "מאיפה מאיר הביא את טילי הלאו?"

יהודה: "מהבונקר של גדוד שקד".

חוקר: "ואיך הברחתם את הטילים מהבסיס החוצה?"

יהודה: "עם הרכב שלי, יצאתי רגיל והטילים היו בבגאז'".

חוקר: "איך זה שלא פחדת?"

יהודה: "פחדתי יותר עליי ועל המשפחה שלי, מאשר להיתפס בש.ג".

מאיר חבר, שנאשם כאמור אף הוא בתיק, סיפר בחקירתו כיצד הגיע לעסקאות האמל"ח. לדבריו, "איתי התחיל לשאול אותי אם יש לי אנשים בחוץ, שרוצים לקנות לבנות חבלה. הוא ניסה לשכנע אותי שמרוויחים בזה הרבה כסף, יום אחד לפני שלושה-ארבעה חודשים איתי אמר לי לבוא איתו לבונקר של 'רימון' (בסיס בדרום - א"ס)".

עוד סיפר חבר בחקירתו כי "זה היה בשעות הלילה, נסענו עם רכב צבאי מסוג פורד לכיוון הבונקר. איתי בא לפתוח את הבונקר ואז ראינו חייל. ניגשתי לחייל ואיתי בינתיים התעסק עם הבונקר. חזרתי לבונקר וראיתי את איתי מוציא רימוני רסס מתוך ארגזי פעולה שהיו בבונקר. הוא הכניס אותם לתוך 'ברוס', שזה ארגז מתכת. לא ראיתי כמה, אבל ראיתי שזה כמות של רימונים".

"אוסף לבונקרים, ולא מדווח על זה" 

חנן ביטון, אף הוא נגד בצה"ל, מואשם רק בהפרת נוהלי הצבא, מכיוון שסיפק את לבנות החבלה ליהודה מבלי לדעת שהם עוברים לגורמים פליליים. חקירתו המחישה עד כמה נושא האמל"ח בצה"ל פרוץ. "כשגדוד מתאמן, הוא מגיע אליי לחתום על תחמושת, הוא מגיע לפי הקצאה שהוא מקבל מהאג"ם", סיפר ביטון לחוקריו. "כשגדוד מגיע אליי או סמג"ד או מ"פ של גדוד עם הקצאה של תחמושת, ברגע שההקצאה בסדר אני מנפק לו, בדרך כלל הניפוקים בימי ראשון או שני

והגדוד מפה הולך לאימון שלו. בדרך כלל הם מתאמנים על חמישי, שזה יום הזיכויים וביום הזה הם מגיעים אליי לזיכויים. אם הם לא השתמשו בכל התחמושת, היתרה זה מה שהגדוד שילם. עודף בדרך כלל נוצר כשאני מוצא תחמושת כלשהי, שזה יכול להיות קליעים ואני אוסף את זה אליי לכיוון הבונקרים ואני לא מדווח על זה. אני עושה ספירה כל יום שלישי ומתחייב".

עו"ד שי שורר

עורכי הדין אורי דייגי ותומר ארינוב, המייצגים את איתי יהודה בבית הדין הצבאי - שם מתנהל התיק נגדו - מסרו בתגובה: "הנאשם הודה לאחר שננקטו נגדו אמצעי חקירה פסולים לרבות איומים ומעצר של אביו. המעורבות שלו מסתכמת בהוצאת 10 טילי לאו, תוך שלטענתו הוא ומשפחתו מאוימים על ידי אחר". עורכי הדין נועם אליגון ושי שורר, המייצגים את מאור מלכה, הכחישו את החשדות המיוחסים למרשם.

עו"ד ליאור שטלצר, סנגורו של מאיר חבר, מסר: "הפרטים המוזכרים בכתבה מפיו של רס"ל איתי יהודה, בכל הנוגע למרשי אינם נכונים ואף אינם עולים בקנה אחד עם חומר הראיות ועם כתבי האישום שהוגשו בסיום החקירה. מרשי כלל לא מכיר את מאור מלכה ולא היה מעורב בקשר הפלילי שנרקם בינו ובין איתי יהודה בלבד, שתכננו את מעשיהם בצוותא מבלי שמרשי היה מעורב. לאחר שמיעת טיעונינו, הסכימה התביעה הצבאית לקבל את טענותיו של מרשי והוא מואשם בכך שהיה מעורב באירועים באופן מזדמן בלבד, ללא כל תכנון מוקדם, לאחר שאיתי יהודה לחץ עליו לסייע לו באופן נקודתי בהוצאת התחמושת מבלי שהייתה לו כל מעורבות בתכנון הדברים והוצאתם לפועל".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "יחידת מצ"ח מפעילה אמצעים סמויים וגלויים למניעה, סיכול וגילוי ביצוע עבירות פליליות בצה"ל, זאת תוך שימוש באמצעי טכנולוגיה מתקדמים ופועלת לשמירה על חוסנו המוסרי. במהלך החקירה ניתנות המלצות שמועברות ליישום בצבא, ביניהן בקרה מוגברת על הנשקיות והבונקרים, איתור מועמדים מתאימים לתפקידים אלו ובדיקתם בפוליגרף מעת לעת. באירוע המדובר מינה מפקד מצ"ח צוות חקירה מיוחד שטיפל באירוע וביצע איסוף ראיות פליליות שהובילו להגשת כתב אישום חמור כנגד המעורבים".