טימותי ספול: "סוף סוף אני הכלה בעצמי"
בגיל 57 זכה טימותי ספול בפרס השחקן המצטיין בקאן, על תפקידו כצייר הסוציופת בסרט "מר טרנר" של מייק לי. בראיון הוא מספר על ההכרה שקיבל אחרי שנלחם בסרטן, על שיעורי הציור שלקח, ועל הדמיון לדמות אותה גילם: "הוא היה שמן ונראה מוזר, אז היתה התאמה מושלמת בינינו"
אחד הרגעים המרגשים ביותר שנרשמו בפסטיבל קאן האחרון, היה הענקת פרס השחקן המצטיין לטימותי ספול. השחקן הבריטי (57) שעוטר בזכות הופעתו כצייר ג'וזף מאלורד וויליאם טרנר בסרט "מר טרנר" של מייק לי, לא הפסיק לדמוע. ספול גם התקשה למצוא את נאום התודה שהסתתר אי-שם במרחבי האייפון שלו. בסופו של דבר מצא אותו, והנאום היה נוגע במיוחד.
"במשך שנים רבות הייתי שושבין של כלות. סוף סוף אני הכלה בעצמי", אמר ספול. "הייתי אמור לבקר בקאן כבר ב-1996 עם 'סודות ושקרים', אבל הייתי מחובר-כבול אז למכונת כימותרפיה, וזה מאוד העציב ותסכל אותי שלא יכולתי לבוא. העובדה שהייתי חולה בלוקמיה הופכת את הזכייה לגדולה ונפלאה כל כך עבור אשתי והמשפחה. אחרי שכבר חשבו שהם הולכים לאבד אותי, לפני 18 שנה, אני שוב בקאן, וזוכה עבור 'מר טרנר'. זה רגע נדיר. אני איש מאושר".
הזכייה בקאן והביקורות המהללות שהוא קיבל על הופעתו ב"מר טרנר", היוו יריית הפתיחה במסע - ספול עומד לככב בעונת הפרסים השנה. הוא מועמד לפרס האקדמיה האירופאית, ויש באזז חזק שהוא הולך להיות מועמד לאוסקר.
ספול, בנם של עובד דואר וספרית, הוא אחד השחקנים הבולטים באנסמבל, שגיבש סביבו לי, החל משנות ה-90. הם עשו יחד בין היתר את הסרטים "מותק של חיים", "סודות ושקרים", "טופסי טרווי" ו"הכל או כלום". כששאלתי פעם את לי למה הוא מרבה לעבוד עם ספול ומה פשר הקשר, הוא השיב: "טימותי מאוד מגוון ומקורי. יש לו חוש הומור נפלא וחוש נפלא לדמויות, יש לו עומק רגשי ואנחנו מסתדרים יחד. יש בינינו ניצוץ, וחיבור יצירתי טעון".
גם ספול מרעיף על הבמאי הכמעט הקבוע שלו שלל שבחים "באופן אישי אנחנו חברים וחולקים חוש הומור דומה", הוא העיד בפגישתנו קאן. "למייק יש אינטלקט מדהים והוא מסוגל גם נורא להשתטות, שזה נהדר כי כשעובדים יחד - גם צוחקים ונהנים".
למעשה, השניים לא עבדו יחד בעשור האחרון. ספול היה עסוק בצילומי סדרת הסרטים "הארי פוטר", שבה הוא גילם את פיטר פטיגרו (זנב תולע). "פתאום נהיו לי מעריצים צעירים. הם היו כמו כת דתית או פוליטית. העבודה בסדרה היתה חוויה כייפית וקסומה. זה היה עונג להיות חלק מסרטים מדהימים כאלה. ולמרות שעשיתי תפקידים גדולים ומשמעותיים יותר, זה אחד התפקידים הכי מפורסמים שלי".
אז אחרי שהסדרה הסתיימה, הגיע הזמן לשוב לשתף שוב פעולה עם מייק לי. התוצאה: "מר טרנר", שמגיע אלינו בסוף השבוע ועוסק בצייר שפעל במאה ה-19, שנמנה על הזרם הרומנטי, ושהפליא לצייר ציורי נוף. "לפני כמה שנים, מייק אמר לי שיש לו רעיון לעשות סרט על טרנר, והוא ביקש ממני לא לספר לאף אחד", מגלה ספול. "כעבור כמה שנים, הוא אמר: 'אני רוצה שתתחיל לצייר'. אז התחלתי ללמוד לצייר.
"במשך שנתיים-שלוש, צייר דיוקנאות אנגלי מבריק בשם טיים רייט העביר לי שיעורים. בכל פעם שלא עבדתי בסרט, הייתי נפגש עם המורה פעמיים-שלוש בשבוע. הוא גר מאוד קרוב אליי, וזה היה מאוד נוח.
"כשחקרתי את הציורים של טרנר, גילתי שהם עוסקים במתח שבמעורבות של האדם באימה וביופי של הטבע. הציירים הרומנטיים היו הציירים הראשונים שציירו את מה שהרגישו לגבי מה שראו - ולא את מה שראו. הנשגב מדבר על האימה והיופי בטבע, וחוסר התוחלת של האדם בתוך זה. וזה מה שטרנר ניסה לתעד".
ספול מוצא דמיון פיזי בינו לבין טרנר, מה שסייע לו בהכנה לתפקיד. "הוא היה שמן ונראה מוזר, וכך גם אני. אז היתה התאמה מושלמת בינינו וזה נהדר. אבל בכל הנוגע להבנת הנפש של טרנר, זה דרש ממני הרבה מחקר".
מה גילית בתחקיר שלך?
"שטרנר היה אדם של מסתורין. עבורי, מה שהופך את הסרט לכל כך נהדר, זה שהוא מדבר על העובדה שגאונות לא תמיד מגיעה באריזה הכי רומנטית. הסרט מדגים איך רוב הגאונים כן מוזרים, כן יש להם קונפליקטים, ושהם לעתים קרובות נראים מוזר. לפעמים הם סוציופתים מבחינה חברתית, ולפעמים ניחנים בקסם אישי.
"בתחקיר גילינו שטרנר היה קצת דמוי קוף. במובן מסוים, הוא היה במעמד העובדים, אבל היתה לו נפש מדהימה ופואטית. הוא היה אוטודידקט, אבל אז היתה לו את ההזדמנות לסנתז ולהטמיע את כל הגאונות שהיתה מסביבו. היה מאוד מעניין לחקור את הניגודים שהתרוצצו בתוך טרנר, בין הצד הקצת גס שלו, לבין הגאונות והאהבה שהיתה בלבו".
הסרט חושף את קשריו המורכבים של טרנר עם משפחתו. היתה לו מערכת יחסים הדוקה עם אביו, בעוד עם בנותיו הוא כמעט לא היה בקשר. "מר טרנר" כמובן מטפל גם ביחס שלו לנשים בחייו.
"אני חושב שיש דמות ראשית בסרט הזה, שבכלל לא נמצאת, והיא האמא של טרנר.
אמו של טרנר היתה משוגעת, זה מצער, אבל זו המילה שהיתה למישהי כמוה באותה תקופה. היא הפכה את החיים של טרנר ושל אביו למייסרים - וזה השאיר צלקת בלבו של טרנר. פעמים רבות, החוסר והכאב הפכו אותו לבעל תפקוד לקוי בקשרים שלו עם נשים. אני חושב שהכאב הענק הזה בתוכו, הוא זה שיצר את האמנות המדהימה שלו".
בסרט אתה לא מפסיק לנהום. ככה נהג טרנר לתקשר, להביע את עצמו?
"הנהימות צמחו באופן אורגני מתוך האדם המדהים, האינסטינקטיבי, הרגשי, האוטו-דידקטי, האינטלקטואלי הזה, שהיו לו מיליארדי דברים לומר שלא אמר מעולם, אז הוא הביע אותם בנהימה. כך הוא מביע את עצמו פעמים רבות. כי היה משהו ששרף בתוכו, ובמקום לומר אותו - הוא פשוט נהם אותו".
ספול קופץ מדי פעם להוליווד, כולל שיתוף פעולה עם טים ברטון ("סוויני טוד", "אליס בארץ הפלאות"). הוא אף עשה שני סרטים עם טום קרוז: "ונילה סקיי" ו"הסמוראי האחרון". "טום הוא בחור מרשים, כריזמטי, נחמד", מדווח ספול. "הוא אמנם סטאר ענק, אבל הוא נדיב ומודע היטב לנעשה מסביב. התפלאתי בכלל שהוא ידע מי אני, אבל מסתבר שהוא מאוד בקיא, והוא הכיר את הסרטים שעשיתי עם מייק לי"
