לומדים משפטים? בלשכה לא רוצים אתכם

"אני עם שלושה תארים, מנכ"לית של ארגון ומצטיינת דיקן. נכשלתי בבחינת הסמכה של לשכת עורכי הדין שלא מוכיחה שום קשר לידע. אני מוכנה לצאת החוצה עם מנהל הלשכה לבחינה אחד על אחד בעל פה. אנשים מדברים על קושי. לא היה קושי, יש כאן הכשלה. יש פה ניסוח קלוקל של שאלות" - כך אמרה לפני שבוע סטודנטית למשפטים בדיון שקיימה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בנושא המבחן האחרון שקיימה לשכת עורכי הדין.

כתבות נוספות בנושא עורכי דין :

• עו"ד מיואש: "הציעו לי 6,000 בחודש"
• איך לוודא שהעו"ד לא מועל לכם בכסף? מדריך
• לראשונה: מכללה בראש מבחני לשכת עוה"ד
  

הדברים נאמרו על רקע השגות שהגישו נבחנים בבחינות של לשכת עורכי הדין, שבעקבותיהן החליטה ועדת הבחינות, שאחראית על כתיבת הבחינה, לפסול 4 שאלות. כתוצאה מכך הצליחו 139 נבחנים נוספים לעבור את הבחינה. כתוצאה מכך, ושיעור המעבר של הנבחנים זינק מ-63% - אחד הנמוכים השנים האחרונות - ל-70%.

הנבחנים לא מסתפקים בכך ובימים אלו מוגשת עתירה מנהלית עם בקשה לפסילת 5 שאלות נוספות, שלדעתם ראויות לפסילה ולהתערבותו של בית המשפט המחוזי.

נבחנים נוספים שהגיעו לוועדה התייחסו בדיון הן למועד הבחינה האחרון, והן לאופי הוועדה שכותבת את הבחינה. לטענתם, השאלות שעליהן נאלצו להשיב היו מכשילות ולא שיקפו כלל את המקצוע, וכי הוועדה שכותבת את הבחינה מושפעת מהאג'נדה של לשכת עורכי-הדין, המעוניינת למנוע את הצפת המקצוע בעוד עורכי דין.

בכך התייחסו הדוברים לסטטוס שפרסם יו"ר לשכת עורכי הדין ובו ציין "אחוז העוברים במבחנים בכתב האחרונים של הלשכה עומדים על 63% לעומת 75% בעבר. זוהי תוצאה ישירה של מאמצנו למנוע את הצפת המקצוע ולדאוג לכך שהראויים והטובים ביותר יצטרפו לשורותינו".

ביקורת על קושי המבחן

ח"כ מירי רגב, התייחסה לדברים אלה בדיון ואמרה: "לא יכול להיות, עם כל הכבוד שיש לי ליו"ר לשכת עורכי הדין, שהוא יכתוב בעמוד הפייסבוק שלו: אני רוצה למנוע את הצפת המקצוע. מה זה הדבר הזה?"

נבחנים נוספים מתחו ביקורת על הבחינות ועל המהלך לצמצום השורות של הלשכה. "אני בן 45 נשוי פלוס שני ילדים, מגיע מקריירה בעולם ההיי-טק", אמר נבחן נוסף. "עשיתי כל מה שצריך לפי הספר. אבל הגעתי לבחינה וקיבלתי סטירת לחי. השאלות היו פינתיות. למה לשים לנו רגליים? אתם רוצים לסנן? תעשו את זה בתחילת הלימודים. זה חופש העיסוק. כולם יכולים לעסוק בכל. הטובים יישארו, ימשיכו וישרדו".

נבחנת נוספת אמרה: "אני אם חד-הורית. אני חיה על ארגזים עם שני ילדים. אנחנו לא יכולים להיות שעיר לעזאזל. אנחנו לא שפני הניסיונות של אף-אחד. אני מרגישה שטרקו לי את הדלת בפנים. אנחנו אנשים שעמלו בדם ויזע. עזבנו משפחות, גייסנו כספים שלא היו לנו כדי ללמוד, כדי להגיע לתואר הנכסף".

באשר לקשרים בין לשכת עורכי הדין לבין הוועדה שכותבת את הבחינות אמרה ליאת הלבץ ממחלקת קשרי ממשל של התאחדות הסטודנטים הארצית: "הם טענו שאין קשר. מה זאת אומרת אין קשר? איפה הוועדה יושבת? במשרדים של לשכת עורכי הדין. מדוע אין לוועדה פרוטוקולים? זה מרגיש לא כשר. זה שעל פי חוק יש הפרדה, לא אומר שבפועל יש הפרדה כזו".

יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, גלעד ארדיטי, ציין כי כל הדיון על הצפת המקצוע הוא מגמתי ומשרת אינטרסים של מי שמעלה לדיון את השיח הזה. "אין שום בעיה, הגילדה חוששת שהשכר של עורכי-הדין יירד? הדרך היא לא במניעת כניסה לתחום, אלא בתחרות הוגנת. השוק אמור לתקן את הכשל הזה".

נתוני המעבר, לפני הליכי ההשגות, כפי שהם מופיעים באתר של לשכת עורכי הדין

מי שמוביל את המאבק לשינוי מתכונת הבחינה בשנים האחרונות, הוא עו"ד יניב לנקרי, שמציין כי בכל מועד נפסלות שאלות במבחן. לדבריו הדבר מעיד על כך שהוועדה שכותבת את המבחנים אינה חפה מטעויות "חרף המומחיות המשפטית שלה". עוד הוא מציין כי לא הגיוני שלשכת עורכי הדין תהיה בעמדת הגורם המסמיך, האוכף, המנחה והמבצע של כל הפעולות תחת מטרייה אחת. כפתרון לבעיה הוא מציע להקים ועדה עצמאית מטעם משרד המשפטים, שתייצג את האינטרס של אוכלוסיית המתמחים הנבחנים, ושכותבי הבחינה יהיו גוף נייטרלי במשרד המשפטית, שיהיה מנותק כליל מהלשכה".

במועד נובמבר 2011, שנחשב למועד הקשה ביותר בשנים האחרונות, ובו אחוז המעבר עמד רק על 56%, הוגשה עתירה מנהלית ע"י עו"ד לנקרי. במסגרת העתירה פסל בית-המשפט לעניינים מנהליים את שאלה 51 בבחינה. השאלה עסקה בסעיף חוק מסוים, אך אף אחת מהתשובות לשאלה לא הייתה נכונה. השופט עודד שחם, כתב בפסק דינו: "חזקה התקינות עליה עומדת לשכת עורכי-הדין בטיעוניה, אינה חזקה חלוטה. ככל עשייה, גם עשייתה של ועדת הבחינות אינה חפה במישור העיוני או המעשי מפגמים".

בעקבות העתירה, הגישו לשכת עורכי הדין וועדת הבחינות ערעור לבית-המשפט העליון, אשר המליץ להם למשוך את הערעור, וכך הם עשו. עו"ד לנקרי אמר לאחר מכן: "אני מברך על כך שבתי-המשפט השונים אכן מבצעים אכיפה שיפוטית כמעט מדי מועד בחינה".

(צילום: אביהו שפירא)

בדיון בוועדה, ציין גיל סולומון, מנכ"ל לשכת עורכי הדין כי אינו אחראי לאמירות של פוליטיקאים וכי אין לו שליטהעל זה. "אולי יש קמפיין בחירות בתוך הלשכה ואנשים רוצים לקחת לעצמם קרדיט על דבר כזה או אחר. אין להם שום קשר לוועדה. אני אחראי על טוהר הבחינה ואני אומר לכם שלאף אחד מנבחרי הציבור בלשכה אין נגישות למה שקורה בבחינה".

בבחינה הבאה, שתיערך בחודש מאי הקרוב, צפוי להיערך שינוי בבחינה, כך שמעבר ל-100 השאלות האמריקאיות, יתווסף פרק הבודק כישורי כתיבה משפטיים. הביקורת שמושמעת על-ידי גורמים בענף היא שפרק זה כלל לא מנוקד בציון הבחינה בכתב, והוא אינו מהווה שינוי של ממש במבנה הבחינה. הוא אמור לשמש את הועדה הבוחנת בעל-פה, בשלב בו היא בוחנת את אלו שעברו את הבחינה בכתב.

זה המקום לציין, כי מנתוני לשכת עורכי-הדין, אחוז המעבר של הבחינה בעל-פה עומד על 96%, כך שבפועל רק 4% אינם עוברים בחינה זו. הבחינה מורכבת מוועדה של 3 בוחנים, השואלים שאלות אקראיות, בהתאם לנושאים בהם עסק הנבחן במהלך שנת התמחותו. כלומר, נראה כי בפועל, הפורמט לפיו בחינת המעבר והקבלה ללשכת עורכי הדין, המשקפת בעיקר נושאים פרוצדורליים, לא תשתנה בקרוב.

מה הפתרון? לשלול רישיון מעו"ד לא פעילים

מנייר העמדה עולה כי ברירת המחדל תהיה שבעל רישיון לעריכת דין יוגדר כלא פעיל, אלא אם הוא עובד בפועל בתחום כעיסוקו המרכזי. עורכי דין 'טריים', שטרם הצליחו למצוא עבודה בתחום, או מוגדרים 'בין עבודות', מי שהשכלתו המשפטית היא רק יתרון במילוי תפקידו וכן אנשי אקדמיה, עובדי ציבור מנהלים, פוליטיקאים ועוד, לא יורשו להיקרא עורכי דין פעילים.

אך עד שהרפורמה המתמהמהת כבר למעלה מעשור תונהג, ימשיכו הסטודנטים ללמוד שנים ארוכות משפטים, ולבסוף להיבחן בבחינת לוטו. עו"ד לנקרי מציע לאמץ את המודל הקנדי, "שלא יאפשר עיסוק במקצוע רק באמצעות השגת תואר ראשון, אלא רק לאחר תואר שני".

במשרד המשפטים מודעים לכך שהבחינות טכניות ולא מהותיות

תגובת לשכת שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני: "העמדה המקצועית של משרד המשפטים היא שסמכות השרה היא להתקין תקנות כלליות ולא להתערב בציונים של מבחן ספציפי. הגורמים המקצועיים סבורים כי אין זה ראוי לשנות את הרף בדיעבד ולאחר היוודע תוצאות הבחינה. עם זאת, הנושא יובא להכרעה סופית רק לאחר סיום הליכי ההשגות שלאחריו ייוודעו התוצאות הסופיות. שרת המשפטים מאמינה בחופש של כל אדם לרכוש השכלה ולעסוק בכל מקצוע שיחפוץ.

"עם זאת שרת המשפטים פועלת להבטיח את איכות מקצוע עריכת הדין, דבר שבא לידי ביטוי ברפורמה בלשכת עורכי הדין שתטייב את ההתמחות ותאפשר בחינות מהותיות ולא טכניות".

תגובת לשכת עורכי הדין: "מתכונת הבחינה נכון להיום משקפת את הדרישות והתכנים הקבועים בכללי לשכת עורכי הדין. הבחינה בודקת ידע והבנה של מגוון תחומים משפטיים. השינוי במתכונת הבחינה נעשה במגבלות החקיקה הקיימת, כשהשאלה הפתוחה תיבדק ע"י הבוחנים בבחינה בעל פה, ויינתן שיקול דעת רחב לבוחנים בשקלול הציון הסופי".