סכנה, בחירות
הבחירות התכופות וניוון המערכת הפוליטית משרתים אינטרסים כלכליים של קבוצה מאוד מצומצמת של בעלי הון. הרפורמות יחכו ואתם תפסידו
עוד בערוץ הדעות של ynet
יש עבדים בישראל / אמי סער
שליח חמאס בסופר / רולי רוזן
הקצב שבו קמות ומתפרקות ממשלות הוא ביטוי מדאיג לאי-יציבות שלטונית שמאפיינת את השיטה בישראל. פריכות הממשל חושפת את הכוח העצום שיש לקבוצות לחץ על הפוליטיקאי הישראלי, כמו גם את חוסר היכולת להוביל לשינוי ושיפור אמיתי. אי-יציבות שבפועל משתקת ומנוונת את מדינת ישראל כבר יותר משני עשורים. ניוון שבסופו משרת אינטרסים כלכליים של קבוצה מאוד מצומצמת של בעלי הון וקבוצות לחץ אחרות.
פרק הזמן שעמד בעשורים האחרונים לרשות הממשלות השונות לא מאפשר להתמודד בצורה יעילה עם האתגרים הכלכליים והחברתיים שבפניהם ניצבת ישראל. מבלי להתייחס לרפורמה זו או אחרת, כמעט כל ממשלה שקמה ביקשה "להמציא את הגלגל" באמצעות רפורמות ענק. רפורמות שבטרם הגיעו לידי מימוש הן נגנזו והוחלפו (לעיתים גם משיקולי אגו או שיקולים פוליטיים) על-ידי השר התורן ברפורמות ענק אחרות.
מה יעלה בגורל רפורמת ועדת גרמן שנמניתי עם חבריה? בשונה מהדעה הרווחת לא הייתי ממהר להספיד את המסקנות. דו"ח הועדה צפוי להוות בסיס דיוני לכל רפורמה או תוכנית עתידית במערכת הבריאות. דו"ח שלראשונה מזה 25 שנה משקף את מערכת הבריאות על חולשותיה, תמריציה והאינטרסים שניצבים בבסיסה. לטובת הציבור יש לקוות שהמלצות חשובות אלו לא ייחסמו או יגנזו משיקולי אגו פוליטי.
קצב חילופי הרפורמות שביטוי לו ניתן למצוא בשחיקה עקבית בהיקף ובאיכות השירותים שמספקת המדינה לאזרחיה. שחיקה זו הובילה לפגיעה קשה מאוד במדדי חיים רבים, ובהם יוקר המחיה, מחירי הדיור, מערכת החינוך, מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת הבריאות, הרווחה ועוד. פגיעה מתמשכת שתוצאתה הרסנית - איבוד אמון הציבור בנבחריו, ובתוך כך גם במערכות הממשל השונות. אכזבה וייאוש הם רכיבים מהותיים בדרך להתפוררות חברתית, כזו שבמצבים מסוימים עשויה אף לסכן את מדינת ישראל.
כיום לציבור ברור כי גם הצמיחה והיציבות הכלכלית לכאורה שקברינטי המדינה כל כך אהבו להתפאר בה בעשור האחרון היא פרי תעלול מספרי ותו לא. צמיחה שאינה משקפת עלייה באיכות החיים בישראל. זו צמיחה שהתרחשה על פני גרפים, מודלים כלכליים או חשבונות בנק של קבוצה מאוד מצומצמת של בעלי הון, מבלי שהורגשה או שיפרה את מצבם של האזרחים - בפרט של בני מעמד הנמוך ומעמד הביניים. אך למרות הלך הרוחות בציבור הישראלי, כמו גם האינפלציה האדירה במדד הייאוש הלאומי, גם הפעם צפויים המועמדים השונים ליהנות מזיכרונו הקצר של הבוחר.
עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובפקולטות למשפטים, בעל משרד עורכי דין בתחום רשלנות רפואי. כיהן כחבר בוועדת גרמן לרפורמה במערכת הבריאות
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il