פרחים נגד וירוסים: מחקר ישראלי-פלסטיני

שלוש שנות מחקר בינלאומי שבו נטלו חלק חוקרים פלסטינים, ישראלים, ספרדים ויוונים, הניבו ממצאים חדשים בדבר צמחי מרפא בעלי פוטנציאל לתעשיית התרופות והקוסמטיקה. במחקר נאספו צמחים מאזורים שונים בארץ, כגון ירושלים, החרמון, עמק החולה, חוף נתניה ופלמחים, ים המלח ושכם ובחינתם העלתה כי יש להם סגולות לטיפול בסוכרת, דלקות ווירוסים וכן לטיפולים קוסמטיים.

בין השאר נמצא כי אלת המסטיק ולוטם מרווני יעילים בטיפול נגד וירוסים שונים. כך גם הסומאק, הוא אוג הבורסקאים. מיצוי עלי הצמחים בתה או אפילו אכילתם כמות שהם יכולה לסייע בריפוי וירוסים.

איסוף פרחים למחקר(צילום: באדיבות מכללת הדסה )

סביון מצוי. מסייע לסוכרתיים(צילום: באדיבות מכללת הדסה )

שורשיו של הסביון, פרח המצוי בכל שדה בארץ, נמצאו כמסייעים בטיפול נגד סוכרת מסוג 2. החולים שישתו תה מחליטה כזו יוכלו לשפר את מצבם. צמחים נוספים שהתגלו כיעילים נגד סוכרת ונחקרו הם: אשבל מצרי, ידיד חולות מצוי ומרור הגינות.

באשל היאור, עץ הנפוץ בצפון הנגב, נמצאה פעילות נגד פטריות. כך גם בלוניאה השרועה, ובבן-טיון בשרני. בכלנית מצויה, אלה אטלנטית ומורן החורש גילו פוטנציאל ריפוי לדלקות. מהכותל המערבי נקטף פרח בשם צלף קוצני, שיעילותו התבררה כקוטל תולעים במעיים.

שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין החוקרים הישראלים בראשות נשיא מכללת הדסה, פרופ' ברטולד פרידלנדר וד"ר גילי יוסף, קיבל תמיכה תקציבית של 2 מיליון יורו מהאיחוד האירופי, במסגרת תוכנית לשיתוף פעולה בין אזורים שונים לחופי הים התיכון.

פרח הסומאק. נגד וירוסים(צילום: באדיבות מכללת הדסה )

הפרויקט נבחר מתוך יותר מ-700 בקשות שהוגשו לאיחוד, ושותפים בו BERC - מוסד מחקר ברשות הפלסטינית הממוקם בשכם, HRDC - מוסד מחקר מיוון, LEITAT - מוסד מחקר מספרד והמכללה האקדמית הדסה בירושלים, שהובילה את הפרויקט. למחקר סייעו גם חוקרים מארה"ב.

נשיא המכללה האקדמית הדסה, פרופ' ברטולד פרידלנדר אמר: "המחקר של הצמחים לצורך מרפא היה המטרה המרכזית, אבל שיתוף הפעולה עם החוקרים מהרשות הפלסטינית ומשאר המדינות היה חשוב לא פחות. ההבנה הדדית, ההתאמצות המשותפת והרצון להביא תוצאות שחשובות לשני העמים הביאו לתוצאה הסופית". לדבריו, הוא ואנשיו הופתעו "עד כמה הפרויקט חיבר בין השותפים לו מכל קצוות המחקר. אנו שמחים ומודים שזכינו לעמוד בראשו".

תוצאות המחקר עדיין גולמיות, אך לדברי החוקרים הן יהוו בסיס להמשך המחקר, במטרה להביאם לשימוש ברפואה ובתעשייה תוך כמה שנים.