סטודנטים? כך תנהלו את זמן הלמידה שלכם
חשבו את זמן ההפסקה שלכם בדייקנות, אל תצפו בטלוויזיה, קבעו את זמן הלימוד לשעות בהן אתם הכי מרוכזים, והכי חשוב - דעו מתי הגיע הזמן להפסיק ללמוד. מדריך לניהול הזמן האפקטיבי - כתבה שניה בסדרה
בכתבה הקודמת עסקנו בזיהוי יחידת הרצף האישית שלנו, ואיך לומדים בהתאם ליכולות האישיות ולא בהתאם למשתנים החיצוניים. אך על יכולת הריכוז והלמידה משפיעים גם גורמים נוספים. הנה כמה מהם:
כתבות נוספות של רן שמשוני בערוץ הלימודים :
טיפ לסטודנטים: כמה זמן ללמוד לכל מבחן
בלי טריקים: כך תזכרו את החומר לבחינה
רוצים לשפר ציונים? נתחו את השנה שחלפה
מתי כבר אפשר לעשות הפסקה?
זמן ההפסקות שלכם צריך להיות מחושב בדייקנות. ראשית, אורך ההפסקה צריך להיות כרבע מאורך יחידת הרצף שלנו - זמן הלימודים - אבל חשוב לזכור שלכל אחד מאתנו יש צרכים שונים. ניסוי וטעייה ובקרה צמודה אחרי יחידת הרצף שלנו והיכולת שלנו לחזור ללמידה אפקטיבית אחרי הפסקה יעזרו לנו לבחון את אורך ההפסקה שמתאים לנו. בנוסף כדאי לקיים את ההפסקה מחוץ לסביבת הלימוד, כדי ליצור שינוי פיזי ולאוורר את סביבת הלימוד.
כדי להבטיח שנחזור ללימודים לאחר ההפסקה, כדאי להקפיד על "עשה" ו"אל תעשה" בזמן ההפסקה. למשל, ההפסקה היא הזמן לחזור לשיחת טלפון או מסרון שהתקבלו בזמן הלימוד והתאפקנו מלענות עליהם. עם זאת, מומלץ לא להדליק טלוויזיה/מחשב/טבלט/סמארטפון וכו' ולא להיכנס לרשת חברתית זו או אחרת, שכן יש סיכוי סביר שנתקשה להתנתק מהפעילויות הללו אחרי כרבע השעה של ההפסקה.
בגמר ההפסקה נחזור ליחידת רצף נוספת, שעל פי רוב תהיה קצרה מקודמתה, מפני שכבר צברנו עייפות כלשהי. צריך לזכור שמשך יחידת הרצף הוא דינמי, נתון לשינויים ותלוי בגורמים רבים כדוגמת השעה ביום, מידת העייפות, מידת החיבה לקורס ולמרצה ומידת הקושי של הנושא הנלמד. כיוון שכך, יכולות לחול תנודות במשך יחידת הרצף וכדאי להמשיך לשאול את שתי השאלות שהזכרנו בטור הקודם בכל פעם שאנו יושבים ללמוד.
ודייק!
אחד העקרונות החשובים ביותר שביכולתנו לסגל לעצמנו הוא הצורך להיות מדויקים. לא קרה לכם שמצאתם את עצמכם יושבים בסלון וצופים בטלוויזיה, או יושבים בחדר במעונות וצופים במחשב, כאשר המחברת והספר מונחים מולכם ליד השלט או המקלדת? האם באותו הזמן באמת האמנתם שאתם בזמן לימוד, הרי מדי פעם, בפרסומות למשל, אפילו קראתם קצת. אבל האמת היא שזו לא למידה משמעותית.
להיות מדויק פירושו שכאשר לומדים, אז לומדים באמת, בזמן לימוד אפקטיבי. לעומת זאת, כאשר אנו לא בזמן לימוד אפקטיבי, למשל כשאנו עייפים או לא מרוכזים, אז מקבלים החלטה מודעת שבזמן הזה לא לומדים. עקרון הדיוק אומר שעלינו לבחור בצורה כנה ומודעת בין זמן לימודים שבו תשומת הלב מושקעת רק בלימודים, או זמן הפסקה, שבו לא מתעסקים בלימודים בכלל.
צו השעה: מתי נכון ללמוד?
לשעת הלמידה יש השפעה מכרעת על יעילות הלמידה ואיכותה. חשוב לזכור שלכל אחד מאתנו יש שעון ביולוגי שונה, וחלקנו "אנשים של בוקר" וחלקנו "אנשים של לילה". לכל אחד יש שעות מסוימות ביממה שבהן עדיף לו ללמוד. עלינו לזהות שעות אלו ולעשות כל מאמץ בכדי שהן תהינה מוקדשות ללמידה ולא לפעילויות אחרות.
דעו מתי להפסיק ללמוד
סיכמנו שלא צריך לחרוג מעבר ליחידת הרצף, אולם יש גם מגבלה של מספר יחידות הלמידה ביום, והיא רלוונטית בעיקר לתקופת הבחינות.
מי שלומד לאורך יום שלם, עלול ליפול למלכודת הלמידה הלא אפקטיבית. המוח שלנו זקוק לזמן כדי לעבד את חומרי הלמידה והתרגול, ואין טעם בלמידה רצופה ארוכה מדי. לכן חשוב לתכנן את הלמידה ולהחליט על כמה הפסקות קטנות וכמה הפסקות משמעותיות יותר, שאחריהן ניתן יהיה לשוב ללמידה בכוחות מחודשים. באופן כללי ניתן לומר שביום הפנוי כולו ללמידה, שמתחילה בשעה 9:00 ונגמרת בשעה 22:00, הוא יום של מקסימום 9 שעות למידה נטו.
למידה בהתאם ליחידות הרצף האישית שלנו, שמבוססת על נטיות, יכולות ומאפיינים אישיים, תהיה בהכרח אפקטיבית, משמעותית ומעילה יותר מאשר ללמוד מתי שיש זמן וכמה שיוצא.
הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחיה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה "